אינפלציה הוא תהליך טבעי של עליית מחירים במשק, ובשיעורים נורמטיביים הוא נחשב תהליך המאפיין משק בריא. יעד בנק ישראל לאינפלציה במשק המקומי עומדת על בין 1% ל – 3%, רק שבישראל, מאז שנת 2014, האינפלציה היא שלילית (כלור – המחירים בסל המוצרים המודד את האינפלציה למעשה הופכים זולים יותר, ולא יקרים יותר). כך, בעוד שהמדד והריביות מנסים לשמור על ערך הכסף לאורך זמן (או לשווה ערך במונחים ריאליים) – המוצרים בשוק הישראלי מאבדים מערכם. אינפלציה שלילית (דיפלציה) היא למעשה מיתון, היא מהווה סמן לחוסר יציבות או חוסר חסינות המשק, והיא מלווה בירידות בצמיחה ובשיעורי אבטלה גבוהים. בדרך כלל ריבית בנק ישראל מתאימה לשיעורי האינפלציה, ובמקרים של דיפלציה הריבית צפויה להיות נמוכה יחסית (אחרת, השכר במשק במונחים ריאליים יצא מאיזון) – מה שאנחנו רואים גם במשק הישראלי. מסיבות אלה, אנחנו שמחים לבשר שרבותhי, האינפלציה חוזרת. אמנם, בקטן עדיין – אבל אנחנו אופטימיים.

 

ב – 12 החודשים האחרונים חלו עליות מחירים של כחצי אחוז, והתחזיות מדברות על העלאת גובה הריבית במשק לאחר פרסום מדד האינפלציה של חודש יוני. מה זה אומר על יוקר המחיה, על ההלוואות וההשקעות שלנו? כל מה שחשוב שתדעו – במאמר שלפניכם.

 

האינפלציה טבעית לחלוטין

אינפלציה היא תהליך טבעי של עליית מחירים במשק – ובישראל, האינפלציה היתה שלילית מאז שנת 2014. בחודשים האחרונים, אנחנו מזהים תהליך של עליית מחירים ואינפלציה חיובית, ומדד יוני צפוי להביא את האינפלציה בישראל ב – 12 החודשים האחרונים לרמה הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות

 

האינפלציה בישראל בהשוואה לעולם

מעניין לדעת, כי מבין 98 מדינות העולם המערבי, ישראל ממוקמת בדירוג המאוד לא מחמיא השלישי מהסוף, בשיעורי האינפלציה השנתית. בארה”ב מדברים על שיעורי אינפלציה מהגבוהים שנראו שם בעשור האחרון (2.8% ב – 12 החודשים האחרונים), וגם באירופה ניראה כי הבנק המרכזי נערך לקראת עליות מחירים ועליה אפשרית בגובה הריבית. לאור כל אלה, מפתיע כי בנתוני צמיחה של המשק בישראל, כולל שיעור האבטלה הנמוך, צמיחה נאה בגובה התוצר הלאומי, והעליות בשכר הממוצע במשק – האינפלציה אצלנו נמוכה כל כך.

 

כנראה שהמפתח לדיפלציה בישראל, על אף סממנים אחרים של שוק בצמיחה, קשור בפעולות אגרסיביות להורדת מחירים של הממשלה, להורדת יוקר המחיה בתחומים שונים – כולל תכניות ה”נטו” למיניהן, הניסיונות להוזיל את מחירי הדיור, הוצאות משקי בית עם ילדים, הוזלה במחירי הייבוא האישי, ואחרים.

 

 

האינפלציה עולה – מה עושים עכשיו?

נתחיל בכך שנאמר, כי לאחר פרסום מדד חודש יוני, רמת האינפלציה השנתית בישראל תעמוד על כמעט 15 – הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות. על אף שמדובר במדד המחירים העולים – חשוב לזכור כי זהו מדד של משק בריא. האינפלציה, המבטאת תהליך של עליית מחירים לאורך זמן – קשורה לעליית מדד המחירים לצרכן, או בקצרה “המדד” – אותו משתנה אליו צמודים רבים מאפיקי ההלוואות, ההשקעות והחסכונות שלנו. העלייה במדד תשפיע על גובה ההחזר של הלוואת המשכנתא שלכם, במסלולים צמודי מדד. בהלוואת משכנתא בריבית קבועה או בריבית משתנה, בוחרים הלווים אם להצמיד את ההחזרים למדד אם לאו. במקרים של אי הצמדת ההלוואה למדד – ההחזרים גבוהים יותר כבר בתחילת חיי ההלוואה, אולם הם לא משתנים לאורך השנים. החלק בהלוואה שהוא צמוד לריבית הפריים, אינו מושפע מהעלייה במדד.

 

גם בהשקעות ובחסכונות סולידיים, ישנם כאלה הצמודים לשינויים במדד – כמו למשל הבחירה להשקיע באג”ח צמודות מדד. ייתכן, שזה באמת הזמן לשקול השקעה באג”ח שקלי צמוד מדד. למשקיעים מנוסים, כדאי לקחת בחשבון גם את ההפרשים בגובה תשלומי המס על ההשקעות – למשל שיעור מס נומינלי של 15% ברכישת אג”ח שקלי, לעומת שיעור מס ריאלי של 25% בהשקעה בקרנות נאמנות.

 

 

בשורה התחתונה – עליית האינפלציה היא תהליך בריא שיש להסתגל אליו

ריבית בנק ישראל היא בשיעור קבוע ונמוך של 0.1%, מאז פברואר 2015. העלייה בריבית, אשר צפויה להגיע לאחר ביסוס שיעור אינפלציה שהוא בתוך יעדי האינפלציה למשק הישראלי, תשפיע אמנם על ההלוואות שלנו, אולם תאפשר עליה במחיר הכסף ובשוויו הריאלי, ותהווה מנוע צמיחה כלכלי במשק. זה הזמן להקטין את שיעורי ההלוואות צמודות המדד, ולבחון את הרכב תיק האג”ח שלכם, עם העדפה לאלה הקונצרניות או הממשלתיות, הצמודות למדד.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >