מעמד כלכלי נמוך? סביר להניח שאתם תורמים יותר

יובל פוגל5 דקות קריאה
בעלי מעמד כלכלי נמוך כנראה תורמים יותר
שתף:

אם חשבתם שהעשירים הם אלה שתורמים הרבה יותר מכם הכתבה הזו כנראה תצליח להפתיע אתכם. מחקר חדש מתחום הפסיכולוגיה החברתית קובע, כי דווקא אנשים בני מעמד כלכלי נמוך יהיו בעלי נטייה גדולה יותר לתרום מכספם למען הגשמת מטרות חברתיות. וזה לא הכל. מסתבר שלמעשה אין שום קשר בין רמת האמפתיה של התורם עם המטרה החברתית לבין תרומתו הכספית. נשמע מפתיע? זאת ועוד, בהמשך הכתבה.

 

 

המחקר: משחק כלכלי עם כסף אמיתי

במטרה לבדוק קיומם של הבדלים ברמת המוכנות לתרומה בין שני המעמדות הכלכליים, ביצעו החוקרת הראשית, פרופסור מאגדה אוסמן מבית הספר לכימיה וביולוגיה של "אוניברסיטת המלכה מרי" בלונדון, ועוזריה, ניסוי בדמות "משחק כלכלי" המערב כסף מציאותי. כל אחד ממשתתפי המחקר השתייך או לקבוצת המעמד הגבוה או לקבוצת המעמד הנמוך. קביעת מעמד כלכלי לכל משתתף התבססה על מאמץ אישי או על הקצאה אקראית שבוצעה ע"י החוקרים. בהתאם למעמדו הכלכלי של המשתתף נקבע סכום הכסף אשר יוקצה לו למטרת הניסוי.

 

במהלך הניסוי נדרש כל אחד מהמשתתפים להחליט כמה מכספו ישמור לעצמו וכמה יחלוק עם שאר חברי הקבוצה. הכסף נצבר בקופה משותפת, ובסופו של דבר חולק בין משתתפי הניסוי. התוצאות הראו כי משתתפי הניסוי מקרב המעמד הנמוך תרמו יותר מעושרם האישי מאשר המשתתפים מקרב המעמד הגבוה. כמו כן, התוצאות הראו כי בני קבוצת המעמד הגבוה אשר הרוויחו את עושרם בכוחות עצמם, תרמו לקופה המשותפת פחות מאלו אשר עושרם הוקצה להם באקראי.

 

מעמד כלכלי וגובה התרומה
משחק עם כסף אמיתי מאפשר לחוקרים להבין האם מעמד כלכלי קשור לגובה התרומה

 

מי שעבד קשה – ישמור על הכסף

המסקנה המרכזית שעולה מתוך המחקר היא שהדרך שקבעה את רמת העושר עבור משתתפי הניסוי מקרב המעמד הגבוה (מאמץ אישי או הקצאה אקראית) שימשה גורם מפתח לקביעת רמת מוכנותם לתרום לקופה המשותפת. לעומת זאת, פרמטר זה לא השפיע כלל על המשתתפים מקבוצת המעמד הנמוך. במילים אחרות, אין קשר בין הדרך הקובעת את רמת העושר האישי של משתתפים אלו לבין רמת מוכנותם לתרום לקופה המשותפת.

 

"אדם המגיע בכוחות עצמו למעמד כלכלי גבוה, ולא זוכה לו באקראי", הסבירה החוקרת, "סביר יותר שירצה לשמור על מה שהרוויח, ולכן פוחתת הסבירות שישתף פעולה עם מטרות חברתיות כאלו או אחרות. לעומת זאת, כאשר רמת עושרו של אדם מוגבלת יותר – יהיה לו תמריץ גדול יותר לשתף פעולה עם מטרות חברתיות". "ממצא זה עשוי להעיד על כך שתרומה חברתית אינה נובעת בהכרח מטעמים אלטרואיסטים", הוסיפה החוקרת. "אנשים מקרב המעמד הנמוך, התורמים למטרות חברתיות, יוצאים מנקודת הנחה לפיה אם הם יתרמו יותר – כך ינהגו גם שאר האנשים – ובסופו של דבר שכרם יהיה בצידם. יחד עם זאת, אין ערובה לכך שכל משתתפי המשחק ינהגו כך, ולפיכך מדובר בסיכון גדול יותר שלוקח תורם ממעמד נמוך ביחס לתורם ממעמד גבוה."

 

 

האם יש קשר בין אמפתיה לבין התנהגות פרו-חברתית?

לאחר קריאת שורות אלו, סביר כי הממצא הבא קצת פחות יפתיע אתכם. ובכל זאת, ממצא זה גורס כי אין קשר בין רמת האמפתיה של האדם עם המטרה החברתית לבין התנהגותו הפרו חברתית. במילים אחרות, בניסוי שלנו לא היה כל קשר בין רמת האמפתיה של המשתתף לבין תרומתו לקופה המשותפת של הקבוצה. עפ"י פרופסור אוסמן ישנה חשיבות רבה לממצא זה, כיוון שישנן טענות רבות הקושרות את רמת האמפתיה של אנשים עם מטרות חברתיות לתרומתם החברתית. "מה שמראה המחקר", טוענת החוקרת, "הוא שכאשר לכסף יש משמעות רבה, לרבות אצל אנשים בעלי מעמד כלכלי נמוך, רמת האמפתיה אינה משמשת מניע לקידום התנהגויות פרו חברתיות".

 

שתף:
קבלו טיפים על חיסכון השקעות וכלכלה מעשית
https://www.reali.co.il/wp-content/themes/realitheme