לפני כ-20 שנה בטיול בר המצווה שלי, יצא לי לבקר בדיסני-לנד שבאורלנדו פלורידה. אחת החוויות שיותר נחקקה בזיכרוני הייתה “מותק, הקהל התכווץ” – ספין מוצלח במיוחד על סרטו הקלאסי של ריק מורניס (“נקמת היורמים”, “ספייס בולס”) האגדי “מותק, הילדים התכווצו”. רבע שעה של רכבת הרים מבלי לנסוע על רכבת הרים. התרגשות עזה, פחד, הלם וצווחות עד השמים כמו ילדה קטנה שמשכו לה בקוקיות. הייתה זו אטרקציה שהקדימה את זמנה ללא שמץ של ספק. עשתה ל-4DX בית ספר וצחקה ל-IMAX בפנים. אני מוכן להישבע שעד היום לא ראיתי שום סרט תלת-מימד כל כך משכנע כפי שראיתי אז. הדמויות לא בלטו מתוך המסך, הן ממש עמדו לך מול הפנים. כך למשל באחת הסצנות היה נחש שזחל על “רצפת הסרט” כביכול כשלפתע הוא הבחין בקהל ובבת אחת פרץ מתוך המסך ופער את לועו. אם אנשים לא השתינו באותו רגע מפחד אז כנראה הם באו עם תחתונים צהובות מראש מהבית על מנת להסוות את זה.. התגובות ביוטוב אומרות הכול. באופן מפתיע לא זכורים לי סרטים שנכנסו לאותו עולם מכווץ-מוגדל וצלחו אותו בעודף קסם וסטייל כפי שעשה הסרט מ-1989. כלומר, לפחות לא עד שהגיע איש-הנמלה.

 

 

איש-הנמלה הלא הוא סקוט לנג A.K.A “אנטמן”, חוזר אלינו לסבוב שני כאשר הפעם מצטוותת אליו הואופ וואן דיין – “הצרעה” בכיכובה של אוואנג’לין לילי (“אבודים“, “ההוביט”). השניים יוצאים למסע אל נבכי עולם הקוואנטים בניסיון לאתר סימני חיים מאימה של הואופ. נשאיר את זה בזה. “איש הנמלה והצרעה” הוא מסוג סרטי מארבל שצריך לראות רק על מנת לראות את סצנות אחרי-הכתוביות. וזה לא שהוא לא סרט מהנה. יש בו אקשן מעולה, שחקנים נהדרים עם כימיה מצוינת, אך הספור בו לוקה בתסמונת קשה של “קוואנטום שיט”. באחת מהסצנות היותר קורעות בסרט “הצעקה 3”, קווין הארט ואנתוני אנדרסון מתווכחים ביניהם על דברים חסרי הגיון, תלושים מהמציאות ולא נכונים אפילו תחבירית אבל זה לא מפריע להם לשכנע אחד את השני בסופו של דבר ולחתום את הרגע ב-“That’s some quantum shit right there!”. כך בדיוק הרגשתי עם הספור כאן. אפילו אנטמן מתבדח על זה במהלך הסרט וזורק “מה אתם מוסיפים את המילה ‘קוואנטום’ בכל תחילת משפט עכשיו?”. לא היה בו שום הגיון ולא הפסיקו לתבל אותו במונחים פיזיקליים ומדעיים כבדים שרק עייפו אותי כמו חומוס עם 3 פיתות לארוחת צהריים אצל כספי.  אך לשמחתי אם מצליחים להחזיק את העיניים פקוחות ברגעים האלו, אין מניעה מליהנות מהשאר.

 

 

סצנות האקשן צולמו בפורמט מסך מלא (יחס גובה-רוחב 1:1.9) ובלעדי עבור אולמות ה-IMAX. כלומר, הצופה זוכה לראות כ-20 אחוז יותר תמונה מאשר באולם רגיל. ובדיוק כפי שאלוהי ה-IMAX עושים חסד עם הדברים הכי גדולים בהוליווד, כך הם עושים גם כאן עם הקטנים. אנטמן 2 לוקח את אפקט ההקטנה/הגדלה רמה אחת למעלה. אם בסרט הקודם כיווץ בעיקר את עצמו, כאן הדגש הוא יותר על הסביבה. לא מעט מהרגעים הגדולים הם במרדפים של כלי רכב מיניאטוריים כמו ה-Micromachines שגדלים וקטנים כהרף עין ועושים לא מעט טריקים, בלגאן על המסך והמון טוב בלב. זה מגניב. זה אחלה. זה עובד וזה פשוט כיף. אממה? בתור סרט שנקרא “אנטמן והצרעה” הוא מרגיש הרבה יותר “הצרעה ואנטמן”. זוכרים את פיוריוסה ממד-מקס? משהו בסגנון הזה רק עם 4 גפיים, כנפיים ולייזרים שמגדילים/מקטינים דברים בשנייה וחצי. הואופ הרי הייתה המנטורית של סקוט בסרט הראשון, אז מתקבל על הדעת שתהיה טובה ממנו בערך בהכול. אך לא בצורה כזו שהיא מפרקת שם את כולם, סוחבת את סקוט על הכתפיים שליש מהסרט ואף גורמת לו להתבכיין על זה תוך כדי. בד בבד יש כאן מאין חצי נחמה. היא עושה את זה עם כל כך הרבה חן וכל כך הרבה סטייל שבליבי קשה לי שלא למחול לה על כך. זאת בניגוד גמור לפיוריוסה שאם נודה באמת, הסיכויים היו נגדה מלכתחילה כי להוציא חן מבחורה שברירית ונשית ככל שתהיה שנוהגת במשאית פול-טריילר עם יד אחת(!) תוך כדי ריצוץ גלגלות של בנדיטים למיניהם – צריך נס.

 

 

כל הקסט כאן עשה עבודה מצוינת לדעתי. פול ראד שמגלם את אנטמן נתן הופעה מצוינת. הוא לאט לאט הופך לאחת מדמויות הקומיקס היותר אהובות עלי אי שם יחד עם הולק וספיידרמן. מאין גרסה רצינית יותר ורצחנית פחות של דדפול. הדמות שלו של איש משפחה שסרח ועכשיו מנסה לעשות הכול על מנת לכפר על כך פשוט עובדת. כשהוא רצה להיות דרמתי הוא היה דרמתי. כשהוא רצה להיות משעשע הוא היה סופר-משעשע. כשהוא רצה לעשות שטויות עם החברים הדפוקים שלו הוא פשוט עשה שטויות עם החברים הדפוקים שלו. הבן אדם שחקן טוב, אי אפשר להגדיר את זה אחרת. הצימוד שלו יחד עם הואופ גם היה מאוד מעניין לראות. משחקן ספסל שמסתכל איך גונבים לו את הרעם ב-פנים, לחלק בלתי נפרד מצמד הרסני למדי כאשר הסצנות אקשן של השניים ביחד היו ההיילייט של כל הסרט. טוב, נו. כמעט. אם כבר הזכרתי את “החברים הדפוקים” אז לואיז, דייב וקורט עדיין כאן וטוב שכך כי הם אחראים לרוב הצחוקים ויש כמה וכמה די מוצלחים. צפו לעוד סצנת דיבוב קורעת עם לואיז והופעה מפתיעה של קורט ששחרר באולם מס’ פרצי צחוק בלתי נשלטים. אחרונה חביבה, הואופ “הצרעה” בכיכובה של אוואנג’לין לילי. אין צורך להכביר במילים – אי אפשר שלא לאהוב אותה.

 

 

אז הסרט הראשון של מארבל אחרי הפצצה האטומית של “מלחמת האינסוף” הגיע ואיך הוא מתמודד עם רף הציפיות? ובכן, חסרי החוליות לרבות הנמלים הם בעלי כושר ספיגת קרינה מהגבוהים בעולם החיות. ההוכחה לכך היא 7.6 ב-IMDB ו-86 ב-Rotten Tomatoes. זה לא אינפיניטי וואר, זה אנטמן והצרעה וזה אחלה אנטמן והצרעה שבעולם. מי שאהב את הסרט הראשון יאהב גם את השני. מי שחובב מושבע של מארבל יהיה חייב לראות מסיבות שלא ניתן לעלות בכתב ומי שסתם מחפש סרט כיפי ומגניב לפתוח אתו את הקיץ לא יצטרך להרחיק לכת. כל אחד ימצא כאן משהו. מילה של אחיכם.

 

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >