שובר קופות הוליוודי עשוי להפתיע, לרתק ולמתוח אותנו ממש כמו רכיבת סוסים בעיצומה. אם נביט אל התקציבים המושקעים לשם יצירת סרט כזה – אולי נופתע אף יותר. הפקת הסרט החדש של הקיץ, “עולם היורה: נפילת הממלכה”, לדוגמא, עלתה לא פחות מ-175 מיליון דולר! נשמע מוגזם? כנראה שלא כל כך. הסרט “סולו: סיפור מלחמת הכוכבים”, המוקרן גם הוא בימים אלו בבתי הקולנוע, דרש השקעה של לא פחות מ-250 מיליון דולר! אז איך יצירת שובר קופות מגיעה לסכומים אסטרונומיים שכאלו? קנו לכם פופקורן, כוס קולה קרה, או כל דבר אחר שאתם אוהבים לנשנש בזמן הצפייה בסרט – כי אנחנו הולכים להקרין בפניכם את “סרט ההוצאות הגדולות”.

 

לפני הכל: פיתוח רעיון לסרט

בטרם יתחיל תהליך ההפקה, שובר הקופות המוגמר יימצא עדיין בשלב הרעיוני. למפיקים אולי יש רעיון בראש, או שיש במאי שטוף רעיונות הרוצה להתחיל ביצירת הסרט, ולשם העברתו מהראש אל נייר הטיוטא, עליהם להקציב כספים למימון אנשי מקצוע ראויים. בשלב זה ההשקעה היא קטנה יחסית,  כ-35 אלף דולר, וכמו שאתם כבר בטח מבינים – זוהי רק ההתחלה…

 

סרט טוב מתחיל ברעיון טוב

כדי לתכנן סרט שימשוך את הקהל אנחנו צריכים רעיון מקורי – וכאן ההשקעה עדיין די קטנה

 

מנייר הטיוטא אל עבר התסריט

רוב התסריטאים עובדים בשכר נמוך ביחס לבעלי תפקידים אחרים בהפקת הסרט. גובה השכר הממוצע של תסריטאים בהוליווד מוערך בכ-73 אלף דולר עבור כתיבת תסריט מלא לסרט. לעומת זאת, תסריטאים גדולים ומוכרים של שוברי קופות, כדוגמת מייקל ארנדט (“מלחמת הכוכבים“), או סימון קינברג (“אקס מן”) – מרוויחים לכל הפחות 400 אלף דולר עבור שבוע אחד של עבודה! אך כיוון שאנו עוסקים בשוברי הקופות, כתיבת תסריט הולם תעלה ליוצריו לכל הפחות 1.6 מיליון דולר – ואנחנו עדיין בשלב הפיתוח!

 

 

אז יש עלילה, יש תסריט, צריך גם מפיק

לאחר הפיכת הרעיון לתסריט ראוי, הגיע הזמן להעביר את הסרט מן הנייר אל המסך. כאן נכנסים לתמונה מפיקי הסרט, שתפקידם הוא לגרום לסרט להתרחש. המפיקים אחראים על ארגון הצוות ומפקחים בשלבים הראשונים על כל היבטי ההפקה. ניהול בלתי יעיל עשוי לגרור עיכובים בלוחות זמנים שמשמעם סטייה מהתקציב. זוהי הסיבה לכך שעבודת המפיקים כה מוערכת, וככזו, מפיקי שוברי הקופות מרווחים לא פחות ממיליון דולר עבור הפקת סרט! לעיתים קורה גם שיוצרים מגייסים מפיקים יקרים אף יותר, במטרה שהאחרונים יתרמו מהמומחיות המשפטית והשיווקית שלהם.

 

רגע, ומה עם הבמאי?

עוד צ’ק שמן הולך לאדם שכולנו מכירים, אותו אחד שיושב על הכיסא מאחורי המצלמה וצועק “אקשן”!, הלוא הוא במאי הסרט. במאי ממוצע בהוליווד מרוויח סביב ה-4 מיליון דולר לסרט. הבמאים של שוברי הקופות לעומת זאת, כפי שאתם בטח מנחשים, מרוויחים הרבה יותר. כריסטופר נולאן, במאי הסרטים “האביר האפל” (2008) ו”בין כוכבים” (2014), הרוויח 20 מיליון דולר בגין הסרטים הללו, ואילו עבור שובר הקופות “דנקרק” (2017) קיבל 20% מהרווחים, והקרנת הבכורה של הסרט הייתה אחת מימי שבירת הקופות הגדולים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. אז למרות שכבר הושקעו כמה מיליונים טובים, חכו להמשך.

 

סרט חייב במאי טוב

בעוד במאי ממוצע יקבל כ-4 מיליון דולר הרי שכריסטופר נולאן קיבל הרבה יותר על “האביר האפל”

 

“הביאו את הכוכבים!”

סופרסטארים כדוגמת בראד פיט, אנג’לינה ג’ולי, לאונרדו דיקפריו ואחרים, עשויים להרוויח עבור השתתפות בסרט אחד כ-20 מיליון דולר! עקב העלויות הגבוהות של שחקנים בשורה זו, החלו לאחרונה יוצרי הסרטים להעדיף שחקנים מוכרים קצת פחות, וכך לפנות חלק מהתקציב ליצירת אפקטים מיוחדים. לדוגמא, בסרט “מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר” (2015), הביאו את דייזי רידלי וג’ון בויאגה, שאינם נמנים על חבורת הסופרסטארים, תמורת סכום ממוצע של כ-200 אלף דולר לשחקן עבור השתתפות בסרט. הכוכב הותיק הריסון פורד, ששיחק גם הוא בסרט וגילם את דמותו של האן סולו, קיבל במכוון פחות זמן מסך ולכן השתכר “רק” 10 מיליון דולר.

 

ומה עם אוכל ושתייה לכולם? צריך גם תנאים נלווים בעבודה

לעיתים קרובות, החלק היקר ביותר ביצירת הסרט הוא ההפקה הפיזית שלו הכוללת הוצאות שוטפות בגין משכורות אנשי הצוות, עלויות ארון בגדים, אביזרים וכדומה. ומאחר ששעות העבודה נמשכות לעיתים יותר מ-12 שעות ביום, העובדים צריכים גם אוכל ושתייה. וכמה עולה התענוג ליוצרי הסרט? לעיתים עלויות אלו מסתכמות ב-45 מיליון דולר ומעלה!

 

קסם הסרט, גם הוא לא זול במיוחד

בשובר קופות אופייני מופיעים לעיתיים רבות חייזרים המתעוררים לחיים ופולשים אל כדור הארץ, או גיבורי-על הנלחמים במפלצות אימתניות. האפקטים המופיעים בסרטים אלו, במטרה ליצור סצנות קסומות ומעוררות השראה, צורכים שימוש במה שנקרא בשפה המקצועית “CGI”, או במילים אחרות, הדמיות הנוצרות ע”י מחשב. עבור הסרט “הוביט: מפלתו של סמאוג” (2013), אפקטים אלו לבדם עלו כ-250 מיליון דולר!

 

ואיך אפשר בלי סאונד, פסקול, מוזיקה?

ללא סאונד, הסרט הוא בסך הכל תמונה ריקה, או מסך אילם. המוזיקה מניעה את הצופה לתגובה רגשית, מסייעת בהעצמת תחושותיו ולעיתים אף משמשת להעברת מסרים. חשבו על תפקידה החשוב של המוזיקה בסרט “מקום שקט” (2018), בו הדמויות היו צריכות להיות בשקט מחשש שהמפלצות ישמעו אותן. המוזיקה מתווספת לסרט לאחר ההפקה, ודורשת גם היא, בדומה לתהליך ההפקה, ניהול מלא של צוות עובדים. במידה ויש צורך להקליט פסקול חדש עבור הסרט, יש צורך במוזיקאים מקצועיים, מפיקים מוזיקליים ולעיתים אף עולה הצורך במנצח. אם פסקול הסרט משתלב עם הפקות קיימות, עדיין לא בטוח שנחסך זמן, כיוון שאז עולה הצורך במשא ומתן משפטי בנוגע לזכויות יוצרים – דבר העשוי לעכב את לוחות הזמנים ולהגדיל עלויות כספיות.

 

אז הסרט סוף סוף מוכן, מה עם השיווק?

הגיע הזמן להחזיר את ההשקעה. השלב הראשון לאחר הפקת הסרט והסאונד הוא השיווק. מטרת יוצרי הסרט היא להפיץ את הבשורה תוך תקווה שאנשים יצפו בסרט! בעידן הסמארטפונים קל יותר מאי פעם להגיע לקהל צופים פוטנציאלי, אבל ליצור שיווק אטרקטיבי ואפקטיבי, קשה קצת יותר, וכמובן שזה כורך עלויות כספיות בלתי מבוטלות. טריילרים, פוסטרים, פרסומים ממומנים במדיה החברתית ואמצעי שיווק אחרים מגיעים כמעט ל-50% מעלות יצירת הסרט!

 

ואיך אפשר לשווק סרט בלי פרומו?

הפרומו הוא פרסומת הסרט בטרם הוא מגיע לאקרנים. למרות שהשיווק לבדו של שובר הקופות, ללא הפרומו, יכול להגיע בקלות ל-35 מיליון דולר, רוב שוברי הקופות משקיעים כספים בפרומו במטרה לייצר שיווק אגרסיבי יותר, “לטפטף” לקהל את בשורת קיומו של הסרט וליצור ציפייה לבואו. לדוגמא, בסרט “מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר” (2015), הושקע סכום מכובד מאוד בהפקת הפרומו – כך שהקרנת הבכורה שלו הייתה אירוע גדול עד כדי כך שנדרשה השקעה של מיליוני דולרים עבור אבטחה.

 

באמת נראה לכם שאפשר להוציא כל כך הרבה כסף בלי ביטוח? אז זהו, ש…

לא. אי אפשר. עם כל הכסף הזורם ליצירת הסרט, אי אפשר, ואפילו טיפשי, שלא לבטח את שובר הקופות שלנו. אז כמו שכבר הבנתם, הביטוח הוא כמעט הכרחי, וככזה – הוא כמובן מאוד יקר. אז על מה בדיוק מכסה הביטוח הזה? פציעות של חברי הצוות, השחקנים, נזק לאביזרים וכדומה. מאחר שעיכובים בתהליך ההסרטה עולים בממוצע כ-250 אלף דולר ביום, הביטוח מסייע ליוצרי הסרט לכסות על עלויות אחרות במקרה שמשהו משתבש.

 

ומה עם הגנות נוספות?

כפי שכבר ראינו, הפקת סרט כרוכה בהרבה מאוד תהליכים, ועיכוב בשחרור הסרט לאקרנים עשוי להיות יקר מאוד. לשם כך, יוצרי הסרט משתמשים באג”ח (איגרת חוב) המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. במילים אחרות, אם הסרט לא יגיע בזמן לאקרנים כיוון שמישהו יסרב לבצע את תפקידו (דוגמת שחקן שעוזב באמצע הסרט) – תהיה ליוצרי הסרט הגנה משפטית. במילים אחרות, האג”ח משמש כביטוח נוסף מפני הפסדים העשויים להיווצר במהלך יצירת הסרט.

 

אז עברנו על נקודות מבט משפטיות, ובשביל זה צריך גם…

ניחשתם נכון – כמו בכל מקום בו מושקע כסף גדול, צריך גם עורכי דין. לשם הפקת סרט, לרבות שובר קופות הוליוודי נוצץ, צריך צוות משפטי הפועל מאחורי הקלעים. עורכי הדין עוסקים בהבטחת זכויות, יישוב סכסוכים, ניהול ביטוחים ואג”ח, והיבטים פיננסיים אחרים הכרוכים בהפקת הסרט. אז בפעם הבאה שאתם מביטים על הקרדיטים בסוף שובר הקופות – שימו לב לשם המשרד המשפטי, סביר להניח שמדובר במשרד יוקרתי ומצליח.

 

סוף סוף הגיע הזמן לשחרר את הסרט אל מסכי הקולנוע

ברור לכולנו שכל העבודה, ההוצאות וכאבי הראש הפוטנציאליים הכרוכים בהפקת הסרט נעשים לשם מטרה אחת – יצירת רווח כספי כמה שיותר גדול. לשם כך כמובן נדרשים צופים, או במילים אחרות, חייב שהסרט ממש “ישבור את הקופות” ויעמיס את מושבי הקולנוע. אבל רגע אחד לפני שהסרט יוצא אל העולם הגדול, על המפיקים להוציא עוד כספים. ועל מה הפעם?!? שעות עבודה ליצירת מגוון פורמטים לסרט שיהיו זמינים ברמות טכנולוגיה שונות, ועבור תשלום למפיצים שיסייעו להגביר את רמת החשיפה לסרט. לצורך העניין, חברות ההפצה לרוב ידרשו מיוצרי הסרט תשלום המורכב מתשלום קבוע פלוס אחוז מהמכירות.

 

גם פרמיירה של סרט עולה כסף

בנדיקט קומברבץ’, כריס פיין ושאר כוכבי “מסע בין כוכבים” בהקרנת הבכורה – עד לרגע הזה הושקעו בסרט עשרות מיליוני דולרים

 

הגיעה העת לנפח את כיסינו בכסף, האמנם?

לאחר הגעת הסרט לבתי הקולנוע, אין המפיקים יושבים עם רגליים מורמות ומתרווחים על כיסאותיהם היוקרתיים בחיוך אוחז סיגר ביד. להיפך, הם ממשיכים לעמול בשיווק הסרט במטרה ליישם את חלומם לשבור את קופות בתי הקולנוע. בשלב זה המפיקים יעבדו על תכונות ייחודיות עבור ה-“Blu-Ray”, המהווה פורמט מתקדם לאחסון סרטים על גבי תקליטור. מטרת הפורמט היא לבצע חיתוכים, משמע, לבצע הפרדה גבוהה בין פורמטים שונים במטרה להתאים את הסרט לטכנולוגיות המרקעים השונים כדוגמת טכנולוגיית HDTV. וזה עוד לא הכל, בשלב זה מנהלים המפיקים משא ומתן על זכויות הזרמה מקוונת של הסרט (“Streaming”), ההופכת לטכנולוגיה חשובה יותר ויותר בימינו, כאשר המחשב הפך למוקד בידור מרכזי, והטלפון הוא כבר הרבה יותר מטלפון  – וכל זאת במטרה להגדיל את רמת החשיפה של הסרט. כל זה קורה כאשר רוב ההוצאות סוף סוף מאחורינו, אך פעולות אלו, כפי שאתם מבינים, הן הכרחיות להפיכת ההוצאות להשקעה מניבה. ומה עכשיו? הגיע הזמן לעבוד על שובר הקופות הבא. אז לפני שאתם תוהים כמה מיליוני דולרים מרוויחים שוברי הקופות – חשבו על כמה השקעה ומחשבה עומדים מאחורי יצירת הבידור הכל כך אהוב על כולנו.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >