בתחילת 2019 הבאה עלינו לטובה, תתברך מדינת ישראל בהישג היסטורי יוצא דופן. כבר בדצמבר הקרוב, בפלורידה שבארה”ב, עתיד להמריא מכדור הארץ טיל “פלקון 9” של החברה האמריקאית “SpaceX”, הנושא עימו חללית דגם כחול לבן! הטיל ישחרר את החללית בגובה של 60 אלף קילומטרים והיא תרחף בחלל, תנחת על הירח במהלך חודש פברואר 2019, ותצלם תמונה היסטורית של דגל ישראל על הירח! מדובר בהישג אסטרונומי, תרתי משמע. אז מה הסיפור שעומד מאחורי הצלחה כבירה זו? ההסבר מעורר ההשראה – לפניכם.

 

“זה התחיל ביזמים חביבים וצעירים…”

יריב בש, יזם ישראלי צעיר, בוגר הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים במרכז הבינתחומי הרצליה, העלה לעמוד הפייסבוק האישי שלו פוסט בו שאל את חבריו: “מי מעוניין לטוס לירח?” בתגובה, שניים מחבריו, כפיר דמרי (מרצה לתקשורת מחשבים במכללה למנהל) ויהונתן ויינטראוב (מהנדס מערכות לווינים בתעשייה האווירית), יצרו עימו קשר והשלושה קבעו להיפגש בבר בחולון. על כוס בירה קרה, בתיבול מוזיקה טובה ומטעמים, השלושה דיברו על השאיפה הגדולה להוביל את ישראל אל הירח. כבר אז, ממש על הבר, הם התחילו לשרטט סקיצות ראשוניות של החללית, העתידה לנחות על הירח ממש בקרוב.

 

התמריץ של היזמים הישראלים הצעירים והמוכשרים

נלך אחורה בזמן אל סוף שנת 2010: ההרשמה לתחרות “Google Lunar X Prize” בעיצומה, והספירה לאחור לקראת המועד האחרון להרשמה החלה מבעוד מועד. זה הזמן שבו העלה היזם הישראלי הצעיר והמוכשר, יריב בש, את פוסט הפייסבוק שהיווה את הצעד הראשון בדרכה של ישראל אל הירח. במסגרת התחרות הוצע פרס של 20 מיליון דולר לצוות הראשון שיעמוד באתגר הנחיתה על הירח, הכולל “נחיתה רכה”, מעבר לאתר אחר במרחק של 500 מטר לפחות, ושידור וידאו באיכות גבוהה משטח הירח אל עברנו – תושבי כדור הארץ. הפרס עשוי אף להגיע ל-25 מיליון דולר, במידה והעמותה הישראלית תעמוד ביעדי ביניים שונים כדוגמת כניסה למסלול סביב הירח. הזמן שהוצב לביצוע המשימה הוא יומיים. תנאי התחרות הנוספים היו שמקורו של לפחות 90% מהמימון של כל צוות חייב להיות מגורמים פרטיים. לתחרות נרשמו 34 צוותים מרחבי העולם. הקבוצה הישראלית הייתה האחרונה להירשם לתחרות – והראשונה לחתום על הסכם השיגור עם החברה האמריקאית. לא מפתיע בהתחשב בהישגים הטכנולוגיים הרבים של “אומת הסטארט אפ”.

 

 

המשימה המדעית שהוטלה על הצוות המנצח

על הצוות המנצח הוטל לבצע מחקר אודות השדות המגנטיים של הירח. צוות המחקר הישראלי יהיה תחת הנהגתו וניהולו של פרופסור עודד אהרונסון ממכון וייצמן, והחללית תצוייד במגנומטר שימדוד את השדות המגנטיים לפני ואחרי נחיתת החללית על הירח. באמצעות חקר השדות המגנטיים שעל הירח, שואפים יוזמי התחרות ללמוד כיצד נוצר השדה המגנטי לראשונה, מליבה מתכתית או מחומרים של מטאוריט, מאחר והשדות המגנטיים של סלעי הירח משמרים את ההיסטוריה של השדה המגנטי שלו.

 

 

איך ביצעו זאת היזמים בפועל?

במטרה להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח, הקימו שלושת היזמים הצעירים בשנת 2011 עמותה בשם “SpaceIL“. מטרה נוספת של העמותה, מלבד נחיתה על הירח, ניצחון בתחרות וביצוע מושלם של אתגריה, הינה קידום מדע וחינוך מדעי וטכנולוגי לילדים ונוער בישראל. את כספי הזכייה (20 מיליון דולר) התכוונה העמותה, להקדיש למטרות אלו, מתוך רצון לחיזוק מעמדה של מדינת ישראל בתחום ההיי טק ושימור מעמדה כ”אומת הסטארט אפ” וכמובילה טכנולוגית עולמית.

 

הדרך אל הירח רצופת מכשולים – ולאו דווקא מדעיים וטכנולוגיים

עד היום, רק שלושת מעצמות העל הגדולות, ארה”ב, בריה”מ וסין, הצליחו להנחית חללית על הירח. חברת “SpaceIL” שאפה להכניס גם את ישראל לרשימה מכובדת זו. בשלב הגמר של התחרות (ינואר 2017) נותרו רק 5 קבוצות (ישראל, ארה”ב, הודו, יפן, וקבוצה בינלאומית). בנובמבר 2017 הודיעה העמותה הישראלית על בעיות כספיות בגובה 30 מיליון דולר, אך הצליחה בסופו של דבר לגייס את המימון הנדרש. יחד עם זאת, בינואר 2018 הכריזה קרן “X Prize” על סיום התחרות ללא זוכים כיוון שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור – והעמותה הישראלית הפסידה את הפרס. מסתבר, שאופי עקשני ליווה את הצוות הישראלי שלא ויתר על המטרה והמשיך במאמציו להטיס את החללית הראשונה לירח, למרות הנסיבות, המכשולים והקשיים הרבים שניקרו בדרכם.

 

 

כמה עלה הפרויקט וכיצד מומן?

בדומה למאמצים המחקריים שהושקעו במיזם, גם כאן היה הצורך במאמץ רב ובשיתוף פעולה של מספר גורמים. עלות הפרויקט הוערכה בכ-95 מיליון דולר (כ-320 מיליון שקל), ובאפריל 2014, תרם שלדון אדלסון, איש עסקים יהודי אמריקאי, כ-16 מיליון דולר. בעמותה נאלצו לחפש מקורות מימון נוספים, ולשם כך השיקה קמפיין מימון המונים, במסגרתו גוייסו כ-240 אלף דולר (דולר אחד על כל מייל בדרך אל הירח). סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע תרמו גם הן 9.5 מיליון ₪. סכומים אלו כמובן לא מגיעים לסכום הנדרש, 320 מיליון שקל, ולכן נתקלה העמותה בקשיי מימון רבים. עד שהגיע איש העסקים מוריס קהאן, ממייסדי דפי זהב ואמדוקס, ותרם תרומה ענקית של כ-100 מיליון ₪ עבור המיזם.

 

 

ומה יש למר קהאן לומר בעניין?

“זה פרויקט אדיר! כשהטיל ישוגר אל החלל, כל אדם ואדם יזכור היכן שהה כאשר ישראל נחתה לראשונה על הירח”. קהאן מקווה עמוק בליבו, ומצהיר זאת מחוצה לו, שהמשימה תיצור את “אפקט אפולו” לדור הבא בישראל ושתיווצר התלהבות מהמדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתימטיקה, כמו שהייתה בארה”ב, בשנת 1969, כאשר ניל ארמסטרונג צעד על הירח והכריז: “צעד קטן לאדם – צעד גדול לאנושות”. שלושת היזמים שלנו, חושבים גם הם כמוהו, ואמרו כי יצירת “אפקט אפולו” הוא ללא ספק מטרה העומדת לנגד עיניהם. הם רוצים להשתמש בנחיתה על הירח ככלי באמצעותו יוכלו להראות לבני נוער בישראל שמדע והנדסה זה דבר כייפי, מדהים, ושזו הדרך לשנות את העולם. כבוד ענק למדינתנו הקטנה, כבר אמרנו?

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >