כמה באמת עלה פיתוח החללית "בראשית" ואיך מומן הפרויקט מעורר הגאווה?

שני ודאוקר2 דקות קריאה
מימון חללית בראשית
שתף:

אין מי שלא התרגש כשהחללית הראשונה תוצרת כחול-לבן שוגרה לחלל. בין אם התעוררתם ב-3:30 לפנות בוקר ובין אם צפיתם מאוחר יותר בהקלטה של השידור ההיסטורי, אין נושא שתפס את השיח הציבורי בישראל כשזה קרה. גם היום, ההמתנה המתוחה לקראת הנחיתה של החללית "בראשית" על הריח, אנחנו עוקבים אחריה ואחר המיזם שבמסגרתו פותחה. בצדק. לא מעט אנשים, גופים, פעולות ונושאים לקחו חלק במיזם הראשוני והמיוחד. כן, גם כסף היה מעורב בסיפור. הרבה כסף.

 

מעט רקע על הנושא, למי שפספס: ב-2007 הכריזה גוגל על תחרות בין יזמים וחברות פרטיות, שנושאה בניית חללית, טיל או כל גוף אחר שישוגר מכדור הארץ וינחת על הירח. הפרס שהוצע לזוכים הוא 20 מיליון דולר. התנאי היה ברור: זוהי לא תחרות בין מדינות ולכן רק חלק קטן מהמימון שיגייסו הגופים יוכל להגיע ממקורות ממשלתיים וממלכתיים. במילים אחרות, במדינה קטנה כמו ישראל, היה צורך בגיוס כספים לא מבוטל כדי להתגבר על המכשול הכלכלי, בהיעדר תמיכה כספית מהמדינה. אז כמה כסף גויס ומי פתח את הכיס כדי שדגל ישראל יתנוסס על הירח?

 

 

חישובי תקציב לבניית חללית שתטוס לירח

גם הרציניים מבין אלה שנרשמו והתקבלו לתחרות – לא באמת ידעו לקראת מה הם הולכים ומכיוון שמדובר במיזם שמתרחש בישראל, כלומר במדינה שמעולם לא התרחש בה תהליך דומה – היה כמעט בלתי אפשר אפילו להעריך איזה תקציב צריך להעמיד לטובת פרויקט כל כך שאפתני, מיוחד, מרתק וכזה שבכלל לא נראה שיוכל לצאת לפועל. סכומים שנשמעו כמתאימים לתקציב כולל עמדו על כ- 100 מיליון דולר. מצד אחד – יחסית לסוג הפרויקט והפיתוח הדרושים – אין מדובר בסכום גדול. יחד עם זאת, ועל פי כללי התחרות, אסור היה לקבל אחוז גבוה של מימון מטעם המדינה ולכן לאחר קיזוז הסכום הקטן שהמדינה הסכימה לתת (ונתנה) היה צורך בגיוס משקיעים נוספים בעלי כיסים עמוקים ומרופדים.

 

 

סכום הכסף הראשוני הגיע ממפעל החלל של התעשייה האווירית, שם הועסק כמהנדס חשמל אחד ממייסדי חברת Space IL שלקחה על עצמה את הפרויקט. עם הגב של התעשייה האווירית ועם הידע וההשכלה של מייסדי החברה השאפתניים – אפשר היה לפנות לאילי הון, להציע לתמוך בפרויקט וכמובן לשתף בכדאיות. הראשון שבהם שפתח את כיסו לרווחה היה המיליארדר הישראלי מוריס קאהן, עם תמיכה ראשונית של 100 אלף דולר. עם חלוף הזמן והמשך התפתחות הפרויקט תרם קאהן עוד ועוד ובסך הכך תרם למיזם כ- 40 מיליון דולר. קאהן רואה בעצמו שותף מלא והעיסוק בחללית גרם לו להרגיש בר מזל שנפל בחלקו לקחת חלק בהיסטוריה מרגשת בתולדות המדינה.

 

 

View this post on Instagram

 

#יומן_חלל, יום 3. היום בשעה 13:29 הושלם בהצלחה ביצוע תמרון ראשון של בראשית על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית. התמרון תוכנן תוך שילוב המגבלות שזוהו בעוקבי הכוכבים לאחר השיגור, ובמהלכו הופעל בפעם הראשונה המנוע הראשי של בראשית. התמרון בוצע במרחק 69,400 ק"מ מכדור הארץ למשך 30 שניות ויביא להגדלת המרחק בנקודה בה החללית תהיה קרובה לכדור הארץ לכ – 600 ק"מ. בראשית ממשיכה במסלולה על פי התכנון והתמרון הבא מתוכנן ליום שני בלילה. בתמונה: מהנדסים במרכז הבקרה של SpaceIL #ישראלבדרךלירח #israeltothemoon

A post shared by SpaceIL (@spaceil) on

 

עוד ועוד כספים ונדבנים עמדו מאחורי "בראשית"

עם גדילת הפרויקט היה צורך בגיוס אנשי מקצוע נוספים, מפתחים, מהנדסים, אנשי תוכנה ומקצוענים נוספים משלל תחומים. נדבן נוסף שפתח את כיסו לטובת הפרויקט היה שלדון אדלסון, פילנטרופ יהודי – אמריקאי שידוע בנדבנותו ותרומותיו הרבות לארגונים וגופים שונים מסביב לעולם. קרן מרים ושלדון אדלסון תרמה למיזם כ- 16 מיליון דולר. סוכנות החלל הישראלית, ביחד עם משרד המדע תרמו לפרויקט סכום מכובד של כ- 10 מיליון ₪ שהועברו בשתי פעימות.

 

בשנת 2014 יצאה החברה בקמפיין מימון המונים דרך הציבור הרחב, קמפיין מוצלח וסוחף שהביא לכדי גיוס של 240 אלף דולר (קמפיין שאנשי מקצוע הטילו דופי ביעילותו וכדאיותו) ואת הסכומים הדרושים הנוספים השלימו אנשי עסקים ונדבנים כמו סטיבן גראנדלין שוסטרמן,סמי סגול ובעלי הון נוספים. חלק מבעלי הון אלה בחרו להישאר אנונימיים אך לבטח הם נרגשים ושמחים לקחת חלק בפרויקט ייחודי, ישראלי וכזה ששם את ישראל על המפה הבינלאומי לצד מעצמות ענק שכבר השיגו דריסת רגל בחלל או על הירח. עכשיו – גם ישראל כאן.