בעולם וגם בארץ קיימים פרוייקטים שונים למימון המונים. מיהם האנשים שמשקיעים בפרוייקטים הללו. מה בסופו של דבר אפשר להרוויח מזה. ובכלל, איך זה עובד, ומה עוזר לפרוייקט כזה להצליח. בקיצור כל מה שרציתם לדעת על ערוץ גיוס של מימון המונים המגלגל כמיליארד דולר בשנה, ואשר עשוי לצמוח ל- 96 מיליארד עד שנת 2025.

 

מימון המונים מהוהאם כל הפרוייקטים דומים? מהם המודלים הקיימים?

לגיוס המונים קיימים מספר מודלים. הראשון, מודל גיוס תרומות, המתאים לארגונים הפועלים ללא מטרת רווח וארגוני צדקה למיניהם. הפלטפורמה מאפשרת חשיפה לעשרות מיליוני משתמשים ברחבי העולם, והתרומה נעשית דרך אתר מאובטח.

 

מודל אחר הוא לגיוס עבור מוצר או שירות. יזם שרוצה לגייס כסף בערוץ זה מציע חלופות לתגמול המשקיע. לרוב לא מדובר בהכרח בתגמול פיננסי, והתגמול יחסי לכמות הכסף שהושקע.

 

מודל אחר של השקעה הוא גיוס תמורת מניות, מדובר למעשה בהצעה שותפות. זהו ערוץ גיוס עבור יזמים שרוצים לגייס כסף עבור הסאטרטפ שלהם, בתמורה למניות בחברה. כאן הרגולציה תלויה בחוק ניירות הערך המקומי. הערכת השווי שלפיו החברה מגייסת את ההון מהווה את המדד להשקעה. וקיים גם מודל של גיוס הון באמצעות הלוואות. לפי מודל זה מתאפשרת השקעה במיזם כנגד החזר הקרן ותשואה ידועה מראש בפרק זמן מוגדר. ההלוואות הן בשיטת עמית לעמית, וכל מלווה תורם נתח מסויים מסך ההלוואה הכוללת. כמובן שכל משקיע מתאים באופן אישי לרמת הסיכון המתאימה לו. רמת סיכון גבוה תלויה בתשואות גבוהות יותר.

 

בכמה כסף מדובר, ומיהם המשקיעים?

ממחקר של פרופ’ מיקי מלול, ד”ר מוסי רוזנבוים והדוקטורנטית דנה נייער מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון עולה כי רק 21.3% מהמשקיעים הם קרובי משפחה וחברים של היזמים. אולם, אלו לרוב משקיעים יותר ממי שאינו מכיר את היזמים, כ- 200 ש”ח לעומת 150 ש”ח.

 

קבוצת הגיל הדומיננטית של המשקיעים (62.4%) היא בגילאים 20-40, ודווקא הצעירים נעדרים כאן, ככל הנראה בשל הכנסתם הנמוכה שאינה מאפשרת השקעה, ומהווים  2.3% בלבד מהמשקיעים. בני 40-50 הם 20% מהמשקיעים ואילו בני 50 ומעלה הם 15.5% מהמשקיעים.

 

מספרם של הגברים גבוה במעט מזה של הנשים (56.3% לעומת 43.7%), ומרביתם של המשקיעים הם בעלי תואר ראשון לפחות (45.3%). בנוסף, 42.2% הינם בעלי הכנסה מעל הממוצע, 30% בעלי הכנסה ממוצעת והשאר 28.6% מתחת לממוצע.

 

למה הם משקיעים?

עוד עולה מהמחקר כי ליזמים יש מידע רב יותר מאשר למשקיעים לגבי היבטים שונים של המיזם, כמו הסיכון שבו, העבודה שהוא דורש, יכולתו של היזם להשלים את המיזם וכדומה. זאת כנראה גם הסיבה שמקורבים ליזם מוכנים להשקיע יותר מאלו שאינם מכירים אותו. “על היזמים להעביר כמה שיותר מידע על המיזם וגם על היזם – כמו השכלה ונסיון קודם”, לפי דברי החוקרים.

 

התגמול שמקבלים התומכים חשוב אף הוא. לדברי החוקרים: “על היזם להגדיל ככל שניתן את מספר מדרגות התגמול, וכן להציע תגמול מוחשי לתומכים”. בנוסף, לדברי החוקרים חשובה מאוד הרגולציה של גופים ממשלתיים המפקחים על הפרוייקט.

 

איך זה עובד ומה עוזר לפרוייקט כזה להצליח?

לדבריהם של כמה מהמובילים בתחום רצוי לשווק את הקמפיין רק לאחר שהסביבה הקרובה השקיעה. לפחות 20% מיעד הגיוס. מתוך מטרה לעורר את אמונם של משקיעים נוספים בפרוייקט. כמו-כן, חשוב שהיזם ידייק ככל האפשר בדרישותיו, ויבצע חישוב מדוייק של העלויות, תוך הכללת התמורה למשקיעים בתחשיביו. וגם לדאוג למדרגות שייקבעו בהתאם לעלות של כל תמיכה.

 

בארץ קיימים שני אתרים מובילים Headstart ו- Mimoona. בראשון גויסו ב-2014 כ- 276 פרוייקטים בסכום של 10.8 מליון ש”ח. באתר זה במידה והקמפיינים לא עמדו ביעד הם לא מקבלים את הכסף. ואילו ב- Mimoona גוייסו מאז הקמת האתר בין 7 ל-8 מליון ש”ח, בגמישות רבה יותר.

 

הפרוייקט המוצלח ביותר בישראל עד כה היה באתר Headstart ,לגיוס כסף למופע הוקרה למאיר אריאל ז”ל במלואת 15 שנה למותו, במסגרתו גוייסו 30% מעבר ליעד.

 

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >