למה לעשות היום את מה שאפשר לעשות מחר?

תמיד צץ איזה משהו מפתה, אותו אנו מעדיפים לעשות ברגע נתון כלשהו – במקום לבצע את המשימה החשובה שלנו בעבודה או בלימודים. אפילו עכשיו, כשאתם קוראים שורות אלו, ייתכן ואתם בעיצומו של ניסיון להימנע ממשהו שעשוי להיות "דחוף" יותר, אך "מענג" פחות… למשל, התכוננות לבחינה או משימה שגרתית אותה עליכם לבצע בעבודה. ה"דחיינות" היא התנהגות המתאפיינת בדחייה או בהימנעות מביצוע מטלה אותה עלינו לבצע. לעיתים רבות, אנו מוצאים עצמנו נוהגים בדחיינות עקב גלישה ברשתות החברתיות, בסמארטפון, בטאבלט וכדומה. בסופו של דבר, כל "הדברים הקטנים" הללו מצטברים, ועשויים לפגוע בפרודוקטיביות שלנו. יחד עם זאת, נפתיע אתכם במידה ונאמר לכם, שזה לאו דווקא יפגע באיכות התוצרים שלכם? אם בכל זאת לא הופתעתם, בכתבה זו נציג בפניכם את הנימוקים לכך שהדחיינות עשויה להועיל לכם לעיתים קרובות, וכיצד תוכלו להשתמש בה בחוכמה.

דחיינות יכולה להוביל ליצירתיות

סופר אמריקאי עטור פרסים מכף רגל ועד ראש, אמר פעם: "אתם קוראים לזה 'דחיינות' – אני קורא לזה לעצור על מנת לחשוב, לעצור על מנת להיפתח! הרבה פעמים דחיתי את הכתיבה – והתוצאות דיברו בעד עצמן. הייתי מאוד יצירתי!". ובכל זאת, גם במידה ואינכם סופרים עטורי פרסים, ואף לא שואפים להיות, לא יזיק לכם להניח משימות בצד לעיתים – זוהי לאו דווקא הסחת דעת. מדוע להביט על חצי הכוס הריקה? לחילופין, ראו זאת כהפסקה קצרה, העשויה לפתוח את תודעתכם לעולם שלם של רעיונות חדשים. אם תרשו לעצמכם קצת יותר זמן לשבת ולחשוב לעומקם של דברים – ייתכן וייכנסו לתודעתכם מסלולים חדשים, מגוונים, מעניינים ויצירתיים – שלא הייתם מגיעים אליהם במידה והייתם עמוק בשטף העשייה שלכם! עבור יזמים ועובדים בשוק התעסוקה, דחיינות, או מה שנקרא בשפה המקצועית, השלילית במקצת, "סחבת" – עשויה להועיל לכם ולהוביל לתשובה, תוצאה או דרך פעולה, שבלתי אפשרי היה להגיע אליהן ללא אותה הפסקה קצרה.

דחיינות עוזרת לתכנון הפעולות החשובות

בשנת 1927 גילתה הפסיכולוגית הליטאית בלומה זיגרניק, כי הפרעה במהלך ביצוע משימה יכולה דווקא לסייע לאנשים לזכור את הדברים החשובים באמת! את רגע ההשראה לביצוע הבדיקה הזו קיבל הפרופסור שלה, לאחר שהבחין כי המלצרים בבית הקפה זכרו את החשבוניות שלא שולמו טוב יותר מאשר את אלו ששולמו. אמנם, זה נראה לנו הגיוני וטבעי, אך כיוון שמדובר בפרופסור – הוא בחר לבדוק את העניין לעומקו, ולתמוך בתצפית האקראית באמצעות ראיות מדעיות, ועל זה נאמר: "איש איש ועבודתו". את ההשערה הזו בחנה בלומה זיגרניק בניסוי, במהלכו סיפקה סדרת פאזלים לנבדקים, תוך שהיא מפריעה בעדינות למחציתם בביצוע המשימה שהוטלה עליהם. בסופו של דבר, הנבדקים שהיא הפריעה להם הצליחו להיזכר בפרטים בדיוק של יותר מ-90% מאשר אלו שלא הופרעו בביצוע המשימה. מאז ועד היום, השם המקצועי של התופעה הוא "אפקט הזיגרניק", הקובע שאנשים זוכרים טוב יותר משימות שלא הושלמו מאשר את אלו שהושלמו. והרלוונטיות אליכם, יזמים או עובדים בשוק התעסוקה: תוכלו לצאת לארוחת צהריים, אימון בחדר הכושר, קריאת ספר או פשוט לבהות בחלון, ולמצוא שזה יסייע לכם לתכנן טוב יותר את הצעדים הראויים לביצוע המשימה שלכם.

דחיינות יכולה לשפר את המיקוד שלכם

על פני השטח, זה בהחלט עשוי להיראות כמו פרדוקס, הרי, "כיצד ניתן להתמקד טוב יותר באמצעות הפרעה במה שאנו עושים? למשל, אם אנו עוזבים הכל באמצע ופשוט גולשים בפייסבוק?" אז האמת היא, שבמקום לשאת לאורך זמן את המונוטוניות של עבודה על משימה אחת עד לביצועה המלא, לעיתים רבות דווקא יועיל לכם להתרחק – לפחות לרגעים קצרים. ההסבר לכך הוא שהריכוז שלכם ידעך במידה ולא "תשברו" את השעמום שלכם. מחקר שנערך בשנת 2011 בחן את ההשפעה הפסיכולוגית של לקיחת הפסקה קצרה: במהלך המחקר, הנבדקים התבקשו לזכור ספרות אקראיות בעת שביצעו משימה חזותית. החוקרים מצאו כי ברגע שהנבדקים התבקשו להיזכר בספרות – הביצועים שלהם במשימה ירדו עם הזמן, אבל כאשר החוקרים הפריעו לנבדקים בביצוע התרגיל החזותי באמצעו תזכורות ספורדיות של הספרות (הופעה אקראית של המספרים) – הציונים החזותיים שלהם נותרו גבוהים, ללא קשר לזמן. בקיצור, קחו הפסקות מדי פעם, גם אם אתם בדקה ה-90, יכול להיות שתרוויחו בדיוק את המיקוד שאתם צריכים בשביל למקסם את התוצר שלכם!

דחיינות לעיתים קרובות מניבה קבלת החלטות טובות יותר

פעמים רבות יזמים מוצאים עצמם משיבים לדואר האלקטרוני כי הם לא רוצים שהמשקיע או הלקוח ימתינו לתשובה – הם רוצים לשדר מקצועיות, ובמהירות! הבעיה היא, שאין להם לוח זמנים קבוע אותו הם הגדירו מראש למען התעסקות בדואר האלקטרוני, וזה יוצר הסחות דעת העשויות לפגוע בביצוע משימותיהם. למשל, נניח והמשקיע שאל שאלה והיזם עוזב הכל במטרה למצוא מענה ראוי, הרי חייב לשדר מקצועיות, ובמהירות, נכון? אז זהו, שלא. נניח והיזם עוצר לרגע, חושב ונותן לשאלה לשקוע, ייתכן וכך ייפתחו בתודעתו דרכים אפשריות להגיע לתשובה הטובה ביותר. יחד עם זאת, עלינו למצוא את משך הזמן האידיאלי לקבלת החלטה – לא מהר מדי, כדי לא להיות פזיזים, ולא לאט מדי – כדי שבכל זאת נעמוד בזמנים ושיהיה לנו הספק ראוי. במילים אחרות, לדחיינות יש יתרונות פסיכולוגיים ופרקטיים, ויחד עם זאת, אל לנו להגזים עימה: אם נדחה יתר על המידה את ביצוע משימותינו, נוכל למצוא שאין אנו מספיקים שום דבר ולא עומדים בלוחות הזמנים. לפיכך, עלינו למצוא את האמצע שבין קבלת החלטה מהירה העשויה להיות פזיזה, לבין דחייה מוגזמת של המשימות, העשויה לפגוע בפרודוקטיביות שלנו. אז אנא מכם, השתמשו בדחיינות בחוכמה, וכך תוכלו ליהנות מכל העולמות גם יחד.