בשנים האחרונות אנו שומעים מדי פעם על כך שדירוג האשראי של ישראל עלה. לאחרונה גם סוכנות S&P (הנחשבת לאחת המובילות בעולם, אם לא החשובה שבהן) העלתה את דירוג האשראי של ישראל מA פלוס ל-AA מינוס. אין עוררין על כך שדירוג אשראי גבוה מעיד על כללה יציבה, משק איתן ואטרקטיבי למשקיעים, וכך יוצא שלכולנו נטיה לחוש שביעות רצון מן ההישג. אולם רובנו איננו מבינים די הצורך את משמעות הדירוג והאופן בו הוא משפיע על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו. ייתכן שתתפלאו לשמוע אבל עליה בדירוג האשראי היא לא תמיד בשורה משמחת עבור האזרח הקטן. לפניכם סקירה אודות דירוג האשראי, מה הוא מייצג, מדוע הוא כה חשוב, מי מרוויח ומי מפסיד מדירוג אשראי גבוה ועוד.

 

 

על מה מעיד דירוג האשראי וכיצד הוא נקבע

בעולם פועלות כמה חברות דירוג המתמחות בהערכת החוסן הכלכלי של מדינות וגופים פיננסיים. חברות כאלה מכונות “סוכנות דירוג אשראי” והמובילות שבהן הן S&P, מודי’ס, פיץ וסוכנות הדירוג הסינית דגונג גלובל. סוכנויות הדירוג בוחנות לאורך זמן מדדים רבים לא רק בתחום הכלכלה אלה גם מתחום הפוליטיקה, הביטחון, אסטרטגיות ארוכות טווח של הממשלה, תמורות דמוגרפיות ועוד. את הנתונים משכללת הסוכנות לכדי מדד אחד שתפקידו, בסופו של יום, לבטא את יכולתה של הממשלה לפרוע חובותיה וכך עולה קרנן של אגרות החוב שהמדינה מנפיקה.

 

ישנן השלכות מרחיקות לכת לדירוג האשראי, מן הסתם מדינות עם דירוג גבוה יכולות ליטול ביתר קלות הלוואות ממדינות אחרות, מן הבנק העולמי ומגופי מימון גלובליים נוספים. לא רק זאת אלא שמדינה בעלת דירוג אשראי גבוה תהנה מריבית נמוכה על הלוואות שהיא נוטלת (ביחס לריבית שתדרש לשלם מדינה בעלת דירוג נמוך יותר). 

 

המשק הישראלי רושם ביצועים מרשימים בשנים האחרונות. קצב צמיחה שנתי גבוה (הנע סביב 3.5%, וכך הוא גבוה בכ-20% מקצב הצמיחה הממוצע של מדינות אחרות להן דירוג דומה לשלנו), כלכלת הייטק משגשגת, תגליות גז ועוד. נתון לו השפעה מרכזית על הדירוג הוא היחס בין היקף החובות של המדינה לתוצר הלאומי הגולמי, מבחינה זו לישראל הישג כמעט חסר תקדים בעולם, ירידה של 10% ביחס חוב תוצר בתוך עשר שנים (מ-70% בשנת 2008 ל-60% בשנת 2018).

 

ממה מושפע דירוג האשראי של ישראל?

דירוג האשראי של ישראל מושפע בין היתר מתעשיית ההיי-טק הישראלית ומתגליות הגז

 

איך מתיישב דירוג האשראי הגבוה עם המצב הביטחוני הבעייתי

אין צורך להכביר מילים על האתגרים הביטחוניים עימם נידרשת מדינת ישראל להתמודד, המצב הביטחוני שלנו הוא ללא ספק מורכב מזה של רוב המדינות העולם. האיומים הביטחוניים מחייבים השקעת תקציבי עתק בביטחון, עניין המכביד של כלכלת המדינה. בנוסף, מכיוון שלהתדרדרות המצב לכדי עימות צבאי רחב היקף תהיה וודאי השפעה שלילית על יכולת הממשלה לעמוד בתשלומי החזר הלוואות שנטלה יש מקום לצפות שאתגרי הביטחון של ישראל יפעלתו לרעתה ככל שהדבר נוגע לדירוג האשראי. סוכנויות הדירוג אמנם מציינות את המצב הביטחוני כגורם הסיכון העיקרי למשק הישראלי בטווח הקצר והבינוני אולם עוצמתה הצבאית של ישראל נתפסת ככזו שתאפשר לנו להתמודד עם כל אתגר ללא זעזוע לכלכלת המדינה, ישראל כבר הוכיחה יכולת כזו מספר פעמים בעבר הקרוב כאשר לעימותים צבאיים בשנים האחרונות (מבצעי עופרת יצוקה, צוק איתן ומלחמת לבנון השנייה) הייתה רק השפעה זניחה על המשק.

 

 

איך יכול דירוג אשראי גבוה להשפיע לרעה על מעמד הביניים

ראשית חשוב לציין שהעלאת הדירוג האחרונה שהעניקה סוכנות S&P (מ-A פלוס ל-AA מינוס) היא אכן הישג כלכלי מרשים. אנו חברים כיום במועדון מצומצם אליו שייכות רק 15מדינות בעלות דירוג AA (ביניהן ארה”ב עם דירוג AA פלוס, בריטניה, ניו זילנד וצרפת עם AA ועוד). אולם, מעבר לתרומה לתדמית לא תהיינה להעלאת הדירוג השפעות מיידיות שכן ישראל מצליחה כבר היום לגייס כספים בעלות נמוכה. מנגד, העלאת דירוג האשראי עלולה להניע את קברניטי המשק לבצע מהלכים שפגעו בכיס שלנו. כך למשל שר האוצר יתקשה לעמוד מול דרישות לתוספת תקציב הצפויות לגבור ככל שמועד הבחירות קרב. עוד יש ליזכור שבשנת 2018, בניגוד לשלוש השנים הקודמות, לא צפויות הכנסות עודפות בתקציב והגירעון יגיע ליעד שנקבע (3%) ותו לא. התרת רסן ללא גיבוי של צמיחה מספקת פירושה הנצחת מצב של שחיקת שכר, הקצנת פערי מעמדות ועליית יוקר המחייה.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >