תקופת החגים כבר עומדת על סף דלת ביתנו, ובשבוע הבא עתידים אנו לחוג את ראש השנה. יחד עם זאת, אנו נתקלים בהמון אנשים, אשר אינם יודעים מהם זכויותיהם בכל הנוגע לקבלת ימי חופשה בתשלום במהלך החג. במידה ואתם זכאים לתשלום ימי חופשה בחג, ייתכן ותוכלו לקזז במקצת את מאזן ההוצאות וההכנסות שלכם, המושפע מאוד מהקניות לחג ומעליית המחירים ברשתות השיווק. בכתבה זו תוכלו לבדוק האם אתם זכאים לתשלום במהלך החג, ובמידה וכן, תלמדו מה עליכם לעשות על מנת לקבלם.

 

מהם ימי החג היהודיים המוכרים בישראל?

כמדינה יהודית דמוקרטית, ישנם בישראל מספר ימי שבתון הנובעים מתוקף חגים ומועדים שונים. כמו כן, עובדים העומדים בתנאי הזכאות לתשלום ימי חופשה בחג, ויחד עם זאת משתייכים לדתות אחרות, זכאים גם הם לימי חופשה בחגיהם. ימי החג בישראל מוגדרים בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש”ח-1948. על פי פקודה זו, ישנם תשעה ימי חג יהודיים ומספר מועדים הנחשבים לימי בחירה (ימים בהם ניתן להיעדר ממקום העבודה על חשבון ימי החופשה שהצטברו).

 

להלן תשעת ימי החגים המוכרים במדינת ישראל:

  • ראש השנה – יומיים (תשרי)
  • יום כיפור – יום אחד (תשרי)
  • סוכות – יומיים (תשרי)
  • פסח – יומיים (ניסן)
  • יום העצמאות – יום שבתון (אייר)
  • שבועות – יום אחד (סיון)

 

כמו כן, להלן רשימה חלקית של החגים היהודיים הנחשבים לימי בחירה: ערב ראש השנה, ערב יום כיפור, ערב סוכות, ערב פסח, חג המימונה, ל”ג בעומר, ערב שבועות, ועוד מספר ימי צום כדוגמת צום גדליה וצום תשעה באב.

 

ימי חופשה בתשלום בזמן חגי ישראל

במהלך חגי ישראל זכאים העובדים לקבלת ימי חופשה בתשלום – בחלק מהזמן

 

מי זכאי לקבל ימי חופשה בתשלום במהלך חגי ישראל?

החוק במדינת ישראל קובע כי אין להפחית משכרם של עובדים בשכר גלובלי, ולכן הם מקבלים באופן אוטומטי תשלום עבור ימי החג. לעומתם, על עובדים בשכר (שעתי, יומי או קבלני), להיות ערים לעניין תשלום ימי החופשה בחג כיוון שהם זכאים לתשלום בגין ימים אלו (בכפוף לתנאי הזכאות). יחד עם זאת, במידה ומדובר בימי חג החלים בימים שישי או שבת, ובהנחה ששבוע העבודה מתקיים בימי ראשון עד חמישי, אין עובדים אלו זכאים לתשלום חופשת חג עבור ימים אלו.

 

 

מהם התנאים לזכאות לחופשת חג בתשלום?

כפי שאמרנו קודם לכן, תנאי בסיסי לזכאות לקבלת ימי חופשה בתשלום במהלך החג היא להיות עובדים חודשיים (שכר ולא משכורת). יחד עם זאת, עליכם לענות על שלושת הפרמטרים הבאים:

 

1 – תקופת העסקה מינימלית: שלושה חודשים במקום העבודה ממנו בכוונתכם לדרוש תשלום עבור חופשת החג

 

2 – יום תחולת החג: החג לא חל בשבת או ביום אחר בשבוע בו ממילא לא עובדים (כדוגמת שישי)

 

3- העובד עבד ביום שלפני החג וגם ביום שאחריו: מקרים יוצאים מכלל זה יהיו כאשר העובד נעדר בימים אלו בהסכמת המעסיק ממקום העבודה. למשל, אם לא שובץ העובד במסגרת סידור העבודה, אם היה בחופשה בהסכמה, אם היה בימי מחלה או אם בוצע גשר בהסכמת המעסיק. זאת ועוד, אם מדובר בעובד המועסק בימים קבועים בשבוע, ומועד החג היה בדיוק ביום העבודה שלו, אזי מקרה זה ייחשב אוטומטית להסכמת המעסיק, ולכן יהיה זכאי העובד לקבלת תשלום עבור חופשת חג.

 

כאן חשוב לציין, כי בהתאם לבחירתו, עובד שאינו יהודי יהיה זכאי לקבלת דמי חגים על פי דתו או בעת חגי ישראל. במידה והעובד בחר בימי דתו כימי החג, ומקום עבודתו היה סגור עקב חגי ישראל, לא יהיה העובד זכאי לכפל תשלום.

 

מה מגיע לכם במידה ובכל זאת עבדתם בימי החג?

עובדים במשכורת חודשית (גלובלית), זכאים לתוספת של 50% מערך שכרם היומי. לעומתם, עובדים בשכר (שעתי או יומי), זכאים ל-150% ביחס לשכרם הרגיל עבור שעות עבודתם. זאת ועוד, יש לדעת כי גם משכר ימי החג יבוצעו ניכויי חובה (מס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי).

 

ואם לא ניצלתם ימי חופשה בתשלום?

כך אתם אמורים לבלות את החג – ואם עבדתם, מגיעה לכם תוספת שכר

 

מה קורה במידה והמעסיק לא שילם לי על ימי החג בהם עבדתי?

במידה ולא ניתנה לכם זכותכם לקבלת דמי חג על ידי המעסיק, או שהוא לחץ עליכם לוותר “מרצונכם” על ימי החופשה בתשלום, עליכם להגיש נגדו תלונה ביחידת האכיפה של חוקי העבודה. לאלו מכם שאינם מכירים, נאמר כי תפקיד היחידה הוא אכיפת ביצוע חוקי מגן המהווים תשתית חוקית לשוק התעסוקה בישראל, ומציבים רף הגנה מינימלי וזכויות סוציאליות לעובדים.

 

כיצד תוכלו לממש את הזכות לקבלת ימי חופשה בתשלום?

בכפוף לתנאי הזכאות שלכם כעובדים בשכר, התשלום עבור חופשה בימי החג אמור להתקבל אוטומטית ע”י המעסיק. לפיכך, בתחילת הכתבה אמרנו כי עליכם להיות “ערים” ולוודא קבלת הכספים. כמו כן, במידה ואתם עובדים גלובליים, לא יזיק לכם לוודא שכספי החג נכללו גם הם ושקיבלתם שכר חודשי מלא.

 

 

ומה בנוגע לשי לחג?

אין החוק מחייב מעסיקים לתת מתנת חג לעובדיהם, ולכן ייחשב השי לחג כטובת הנאה. יחד עם זאת, מקרים חריגים יהיו במקרה של הסכם עבודה אישי, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, או נוהג קיים במקום העבודה. במקרים אלו יחוייב המעסיק לחלק לעובדיו שי לחג, ואסור יהיה לו להפלות ביניהם.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >