באופן טבעי, רובנו נוטים לחוש מאושרים, וזאת ביחס ישיר לזמן העומד לרשותנו לביצוע פעילויות הפנאי: ישנם אנשים אשר יעדיפו לצפות במשחק כדורגל, אחרים יעדיפו לשחק עם ילדיהם בגן המשחקים, אך איך שלא נבחר להסתכל על זה, זמן פנוי רב יותר יגדיל את פוטנציאל האיזון בין החיים האישיים לבין חיי העבודה. מכאן עולה הטענה, כי שבוע עבודה מקוצר (ארבעה ימי עבודה במקום חמישה), עשוי לסייע ביצירת איזון בין שני מישורי חיים אלו.  מהו הקשר בין איזון זה לבין רמת הפרודוקטיביות שלנו במקום העבודה? בכתבה זו נציג בפניכם מספר מחקרים מדעיים העונים על שאלה זו.

 

 

איגודים בבריטניה קוראים: “ארבעה ימי עבודה בשבוע למען כלכלת המדינה!”

מי מכם אינו מכיר את הקושי הכרוך בחזרה לעבודה בבוקר יום ראשון, לאחר רגיעה קצרה (בדגש על המילה האחרונה) בסוף השבוע? הרגע הזה בו אתם משכימים לשבוע עבודה נוסף עמוס לעייפה, ויחד עמכם משכימות גם הצהרות פנימיות כמו “לא נחתי מספיק בסוף השבוע” וכדומה. תחושות אלו נובעות מעומס, שחיקה, או אם תרצו – מחוסר איזון בין פנאי לבין עבודה. מסתבר שבבריטניה מכירים היטב את התופעה, ובשנים האחרונות קוראים לממשלה מספר איגודים, העוסקים בין היתר בזכויות עובדים, לקצר את שבוע העבודה מחמישה ימי עבודה לארבעה ימים בלבד, וזאת מתוך רציונל כי צעד זה יסייע לשגשוג הכלכלה המקומית.

 

ארבעה ימי עבודה ושביזות יום א'

שביזות יום א’ תיראה אחרת עם שבוע עבודה מקוצר

 

מדוע האיגודים הבריטיים מאמינים כי קיצור שבוע העבודה יסייע לשגשוג הכלכלה המקומית?

יאן עמנואל דה נווה, פרופסור לכלכלה המשמש אסטרטג בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת אוקספורד, טוען כי איזון בין חיים אישיים לבין עבודה הוא לא רק חשוב, אלא גם הכרחי: “מחקרים הצביעו על כך שאנשים שלרשותם עמד זמן רב יותר לביצוע פעילויות פנאי, חשו יותר איזון בחייהם, ותחושה זו נחשבת לפרמטר החשוב ביותר בסולם שביעות הרצון”.  הרציונל העומד מאחורי הטענה בדבר הכרחיות האיזון, הוא כי שביעות רצון גדולה יותר תוביל את העובדים לרמת מוטיבציה גבוהה יותר, וכפועל יוצא מכך: להגדלת התפוקה. כיוון שכך הם פני הדברים, טוען הפרופסור כי בטווח הארוך, קיצור שבוע העבודה מחמישה ימים לארבעה ימים בלבד, עתיד להיטיב עם הארגון בפרט ועם הכלכלה המקומית בכלל.

 

נוסף לפרודוקטיביות, שבוע עבודה מקוצר משפר את שיתוף הפעולה בין העובדים

בניסוי שנערך בתחילת השנה בניו זילנד, נמצא כי שבוע עבודה מקוצר הגדיל את שיתוף הפעולה בין חברי הצוות ואת רמת מעורבותם בתהליך העבודה, ולא פחות חשוב מכך, סייע בהפחתת הלחץ הנפשי של העובדים. יש לציין כי הנתונים אינם מוחלטים, ובניסוי נמצאו מספר עובדים שהתקשו לתפקד במסגרת לוח הזמנים הצפוף – דבר המעלה חשש כי שיטה זו לא תיטיב עם כלל העובדים. יחד עם זאת, מטרת המדע היא תיאור תופעות החיים, וזאת הסיבה שבמדע כמו בחיים – אין הדברים מוחלטים. בהקשר למקרה שלנו, אנשים שהתקשו לתפקד בלוח הזמנים הצפוף מהווים סטיית תקן סטטיסטית נורמלית, ולכן נראה כי גם ניסוי זה מעלה את המסקנה כי יש לקצר את שבוע העבודה לשבוע של ארבעה ימי עבודה בלבד.

 

ארבעה ימי עבודה ופרודוקטיביות

ארבעה ימי עבודה ישפרו גם את היעילות ואת הקשר בין העובדים

 

ואיך אפשר לכסות סוגיה מדעית ללא מניפולציה?

כמעט בכל תחום במדע קיימים מחקרים המשלבים מניפולציות במטרה למצוא קשר סיבתי כלשהו, לפיו ביצוע פעולה מסוג A יוביל לתוצאה מסוג B. כך נעשה גם באוניברסיטה הבריטית וורוויק: בטרם התחילו העובדים בביצוע משימותיהם, ביצעו פעילות מענגת בדמות אכילת שוקולד או האזנה לקומדיה. תוצאות המחקר הצביעו על שיפור תפוקת העובדים בשיעור של כ-8% עד כ-12%, ומסקנת המחקר הייתה כי ביצוע פעילות פנאי בסמוך לביצוע המשימה התעסוקתית תשפר את יעילות העובדים כפועל יוצא משיפור מצב הרוח והתחושות. במידה ונשליך מסקנות אלו אל סוגיית קיצור שבוע העבודה, המאפשר יותר זמן לביצוע פעילויות פנאי וליצירת איזון כללי ותחושות חיוביות, נאמר כי שבוע עבודה מקוצר טומן בחובו פוטנציאל רב להגדלת תפוקת העובדים.

 

 

מן המדע אל המציאות

ראשית כל, נאמר כי יש לבחון את השלכות קיצור שבוע העבודה בטווח הארוך, וזאת מבלי למהר ולהשליך מסקנות של תגובה או סיבתיות כלשהן אל טווח זמן זה. ייתכן למשל, כי במידה ונסתגל לשבוע עבודה מקוצר, נחוש שוב כי אין ברשותנו מספיק זמן לביצוע פעילויות הפנאי, וכתוצאה מכך התפוקה שלנו תשוב להיות כפי שהיא היום בהינתן שבוע עבודה מלא. זאת ועוד, רוב העסקים מוצאים כי שבוע עבודה מלא הוא המצב האופטימלי, ולכן קשה להאמין כי הוא יקוצר במהלך השנים הקרובות. כיוון שכך הם פני הדברים, ייתכן כי קיצור שעות עבודה או פתרון יצירתי אחר יטיב עם כולנו ועם העסקים בהם אנו עובדים.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >