כך חברות תיירות ישראליות הפרו את החוק להגנת הצרכן

יובל פוגל5 דקות קריאה
החברות שהפרו את החוק להגנת הצרכן
שתף:

מבדיקה שערכה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במהלך תקופת החגים עולה, כי 25 חברות בענף התיירות הפרו לכאורה את החוק להגנת הצרכן באתרי האינטרנט שלהן. בין החברות ניתן למצוא את אל על, ארקיע, ישרוטל, דיזנהאוז, איסתא, ישראייר, מונה טורס ועוד. כיצד הפרו חברות התיירות את החוק? היכן עומד התיק כיום וכיצד תוכלו להימנע ממקרים דומים בעתיד?

 

החוק להגנת הצרכן וחברת אל על
אל על בין החברות שעל פי נתוני הרשות – הפרו את החוק להגנת הצרכן

 

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: רקע, סמכויות ותחומי אחריות

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן היא רשות פנים ממשלתית עצמאית, אשר הוקמה ופועלת מתוקף החוק להגנת הצרכן (התשמ"א-1981). סמכויותיה ותחומי אחריותה של הרשות הן בין היתר פיקוח על ביצוע הוראות החוק, עריכה וייזום סקרים ומחקרים, טיפול בתלונות צרכנים ובפגיעות בהם, וטיפול בכל עניין אחר הקשור להגנת הצרכן אשר לא הוטל בדין על רשות אחרת.

 

 

עיקרי ההפרות של חברות התיירות חלק א': הטעיה מכוונת

מבדיקת הרשות עולה כי חברות התיירות ביצעו הטעיה מכוונת כלפי ציבור הצרכנים: נמצא כי באתרי האינטרנט הציגו חברות התעופה מחיר מסוים, אך לחיצה על הלינק הובילה לעמוד אינטרנט בו מחיר הרכישה היה גבוה יותר. זאת ועוד, נמצא כי חברות התיירות הציעו בידיעה חבילות שכלל אינן קיימות במלאי, וזאת במחיר גבוה יותר מן המחיר המקורי.

 

עיקרי ההפרות של חברות התיירות חלק ב': ביטול העסקה

מבדיקת הרשות עולה כי החברות דרשו דמי ביטול הגבוהים מהמותר על פי חוק (100 ₪ או 5% מערך העסקה – הסכום הנמוך מבין השניים). זאת ועוד, במסגרת מכירת הכרטיסים שאזלו התאפשר ביטול בכתב בלבד (דבר המערים קשיים על הצרכן), ואף נדרשו תוספות תשלום למחיר הסופי אשר לא צוינו קודם לכן.

 

החוק להגנת הצרכן ודמי ביטול
החוק להגנת הצרכן מגדיר גם מה הסכום המקסימלי לביטול עסקה – אבל ייתכן ששילמתם יותר ממנו

 

עיקרי ההפרות של חברות התיירות חלק ג': תקנון העסקה

תקנון אתר אינטרנט נועד להסדיר את מערכת היחסים המשפטית בין הגולש לבין בעל האתר (העסק), ולהמעיט את החשיפה להפרות חוק, לרבות החוק להגנת הצרכן. מבדיקת פסקי דין רלוונטיים, עולה כי פעמים רבות סוגיות משפטיות סבוכות נפתרות לטובת בעל האתר בזכות קיום סעיף בתקנון הפוטר אותו מאחריות, ולפיכך קיומו של תקנון מקיף הינו גם אינטרס בעל האתר. בהקשר ישיר למקרה שלנו, מהבדיקה שביצעה הרשות, עולה כי חברת אל על כלל לא הציגה תקנון עסקה, ואילו חברת איזיגו הציגה תקנון אשר כלל בין היתר סעיפים בעלי פוטנציאל גבוה להטעיית הצרכן. כיוון שכך הם פני הדברים, לא יהיה זה בלתי סביר להניח, כי הייתה כאן כוונת תחילה מצד חברות התיירות לביצוע אי אלו הפרות משפטיות.

 

החוק להגנת הצרכן – היכן עומדים הדברים היום?

כרגע נמצא תיק חברות התיירות אצל גורם מקצועי ברשות להגנת הצרכן במטרה לקבל את ההחלטה הסופית מטעמה. יש לציין, כי בטרם תתקבל החלטתו הסופית, תינתן לכל חברה הזכות להתגונן ולהשמיע טענותיה.

 

 

המלצות הרשות: כיצד להימנע ממקרים כאלו בעתיד?

מרבית ההפרות יכלו להימנע אילו היו בידי הצרכן הידע הבסיסי בנוגע לזכויותיו ולפרטי העסקה. לפיכך, המלצת הרשות למשתמשים בשירותי האינטרנט היא וידוא קיומה של אפשרות ביטול עסקה ובירור פרטיה לעומק. זאת ועוד, ממליצים ברשות שלא לבצע עסקה מאתר שאינו מוכר לכם או מאתר שאינו מציג את פרטי נותן השירות בארץ ובחו"ל.

 

מעוניינים להגיש תלונה או לפנות למחלקת פניות הציבור של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן?

במידה ואתם מרגישים כי הוטעיתם ע"י בעל עסק, בוצע לכם חיוב יתר, הוצג לכם מחיר שגוי, לא קיבלתם מסמכים מחייבים, או שנתקלתם בבעיית ביטול עסקה וכיוצא בזאת, תוכלו להגיש תלונה או לפנות למחלקת פניות הציבור של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בקישור הזה.

 

שתף:
קבלו טיפים על חיסכון השקעות וכלכלה מעשית
https://www.reali.co.il/wp-content/themes/realitheme