סקר ריאלי: מוצרים ללא גלוטן יקרים בעשרות אחוזים

צליאק היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות ביותר הקשורה באופן הדוק למזון הן בארץ הן באירופה. על פי הנתונים, 1 מכל 100 ילדים מאובחן כחולה צליאק, והשכיחות הזו נמצאת במגמת עלייה לצד ילדים רבים שכלל אינם מאובחנים. בשנים האחרונות אנחנו עדים גם להופעת המחלה בקרב מבוגרים, וכן ישנם מבוגרים רבים בעלי רגישות לגלוטן. הם נמנעים ממוצרים המכילים גלוטן ובוחרים בתחליפים, לרוב פשוט משום שאין להם כל אפשרות אחרת.

ההיצע הקיים

היום נראה שאין יצרנים רבים שמתמקדים במזון שאינו מכיל גלוטן. בביקור ברשתות המזון תמצאו שניים או שלושה מדפים עם מוצרים ללא גלוטן, ובסניפים גדולים יותר אתם עשויים ליהנות ממבחר "עשיר" שכולל עוד כמה מדפים עם סוגי פסטות, קמחים מיוחדים, ממתקים וחטיפים. על פניו מדובר בבשורה של ממש אבל כשצוללים פנימה אל הנתונים מגלים תמונה עגומה למדי. מוצרים ללא גלוטן נמכרים במחירים גבוהים משמעותית ממוצרים מקבילים המיועדים לקהל רחב. בחלק מהמקרים הפערים האלה משמעותיים במיוחד.

ניוקי ופיצה יקרים יותר בלי גלוטן

המותג של שופרסל אחראי לייצור שני סוגים מרכזיים של ניוקי: עם ובלי גלוטן. בשני המקרים תמצאו טעמים שונים (למשל ניוקי תרד או עגבניות) ושתי החבילות זהות במשקלן (500 גרם). ובכל זאת, כשבוחנים את שורת המחיר מגלים הפרש של 24%. כך מי שסובל מרגישות לגלוטן או חולה בצליאק, נדרש לשלם 12.90 ש"ח במקום 9.80 שיידרשו לשלם צרכנים ללא מגבלות תזונתיות. אם נישאר במחלקת המזון האיטלקי נגלה פער דרמטי עוד יותר בכל הקשור לפיצה ללא גלוטן. מגש של 400 גרם של גרין לייט יעלה לכם 27.70 ש"ח. מי שאיננו רגיש לגלוטן בוודאי יעדיף את הפיצות הקלאסיות של מעדנות או שופרסל, וכן המחיר צונח ב-43%, ל-15.90 ש"ח בלבד.

מוצרי יסוד

אחד המוצרים הבסיסיים ביותר הוא קמח, זה שמאפשר לנו לאפות לחמים, חלות ועוגות. חולי הצליאק והרגישים לגלוטן עדיין יכולים לאפות כאוות נפשם, אלא שכדי ליהנות ממאפים טריים תוצרת בית הם ישלמו הרבה יותר. ניקח לדוגמה את הקמח התופח. כאן דגמנו את הקמח היקר ביותר שמצאנו כדי להבטיח את הפער הקטן ביותר. בחרנו את הקמח התופח של אסם, עם 30% חיטה מלאה. חבילה של קילוגרם אחד תעלה לכם 10.90 ש"ח, בעוד קמח תופח ללא גלוטן של תמי יעלה 29.90 ש"ח לחבילה של 800 גרם בלבד. כלומר ק"ג אחד של קמח תופח ללא גלוטן יעלה כ-53 ש"ח. במילים אחרות, הרגישים לגלוטן ישלמו כמעט 80% יותר על הקמח התופח, בהשוואה לקמח תופח עם גלוטן.

לפני כמה שנים השיקה אסם קמח שמרים שזכה להצלחה, והוא נמכר היום בחבילות של ק"ג 1, במחיר 9.90 ש"ח. אלא שהרשת חנכה גם מוצר זהה המיועד לרגישים לגלוטן. החבילה המוצעת למכירה קטנה משמעותית (350 גרם) ובכל זאת מחירה גבוה יותר – 14.90 ש"ח. כדי שנוכל להשוות באופן מדויק בין שני המוצרים בדקנו כמה יעלה לנו ק"ג 1 של קמח שמרים ללא גלוטן: 35.6 ש"ח. בפשטות, מי שאובחן כחולה צליאק או כרגיש לגלוטן ישלם פי 3.5 מצרכן ללא רגישות.

ומה עם לחם? לצורך השוואה דגמנו לחם פרוס אחיד לעומת לחם ללא גלוטן, שניהם של שופרסל. הלחם הרגיל נמכר במשקל של 750 גרם, בעוד לחם ללא גלוטן נמכר במשקל של 500 גרם. למרות זאת הלחם הרגיל זול משמעותית והוא נמכר ב-5.90 ש"ח, או ב-79 אג' ל-100 גרם. הלחם המקביל, זה שמיועד לחולי צליאק ולרגישים לגלוטן, נמכר ב-15.90 ש"ח, או ב-3.18 ש"ח ל-100 גרם. 

חטיפים וממתקים

המשכנו לאזור החטיפים ושם מצאנו את הבמבה המוכרת בגרסה שאינה מכילה גלוטן. כאן ההפרשים מזעריים: במבה ללא גלוטן (80 גרם) תעלה לכם 4.50 ש"ח, בעוד במבה רגילה במשקל זהה תעלה 4.30 ש"ח. אלא שהאופטימיות נעלמה כשהגענו לפתי בר, עוד מוצר קלאסי של אסם. כאן הפערים שוב דרמטיים: פתי בר שוקו עם גלוטן נמכר ב-13.90 ש"ח ל-500 גרם. פתי בר שוקו ללא גלוטן נמכר ב-10.90 ש"ח ל-200 גרם. במילים אחרות, 500 גרם של פתי בר שוקו ללא גלוטן יעלו לכם 27.25 ש"ח – מחיר כפול מזה שתשלמו על פתי בר עם גלוטן. 

"לזכותה" של אסם יאמר שהיא ממש לא היחידה שבה מצאנו פערים גדולים כל כך. קחו לדוגמה את עלמה. חבילה של 24 גביעי גלידה רגילים (עם גלוטן) נמכרת ב-6.5 ש"ח בלבד. אלא שבמחלקת המוצרים ללא גלוטן יש חבילה דומה עם הסימון "ללא גלוטן", רק שהיא מכילה 12 גביעים בלבד, כלומר מחצית הכמות. ובכל זאת המחיר כאן מזנק בלמעלה מ-100 אחוזים, ולהזכירכם – מדובר בחבילה קטנה יותר. כדי להשוות באופן מדויק יותר נצטרך לרכוש שתי חבילות של גביעים ללא גלוטן. כך נגלה ש-24 גביעים עם גלוטן יעלו לכם 6.5 ש"ח, בהשוואה ל-29.80 ש"ח על 24 גביעים ללא גלוטן. ההפרש? יותר מ-400%.

למה מוצרים ללא גלוטן יקרים יותר?

קשה לפספס את הפערים העצומים בין מוצרים ללא גלוטן לבין מוצרים רגילים, ויש גם כמה הסברים אפשריים לבעיה הזו. חומרי גלם יקרים ועלויות ייצור גבוהות יחסית מובילים למחיר גבוה יותר לצרכן. בסופו של יום נראה שגם אם מוצרים ללא גלוטן מבוקשים היום יותר מאי פעם, נתח השוק הרלוונטי מונה כ-10% מהאוכלוסייה. כשקהל היעד קטן וכשייצור מוצרים ללא גלוטן מחייב קו ייצור נפרד (ונקי מגלוטן), המחירים עולים.