מצאנו מקומות עבודה שמאפשרים שנ"צ – אתם רק צריכים כרטיס טיסה כדי להגיע אליהם

רבים טוענים כי האדם הממוצע ישן כיום פחות מאשר בעבר – פועל יוצא מההתמכרות למכשירי הדיגיטל, דרישות שוק העבודה וכיוצא באלו. חברות רבות מפנימות כיום את חשיבות שעות השינה ומאפשרות לעובדיהן ליהנות מתנומת צהריים קלה (שנ"צ) – ולו רק כדי שלא יצברו "חוב שינה". מה הקשר בין הקידמה הטכנולוגית לבין שעות השינה? מיהם תאגידי הענק שהשכילו להבין זאת ראשונים? מה הקשר לוינסטון צ'רצ'יל? וקצת עצות פרקטיות למעסיקים.

על הקשר בין מחסור שינה לבין פרודוקטיביות בעבודה

נאו טומונו, מומחית שינה מיפן, מעבירה בימים אלו לחברות רבות "סמינריוני חשיבות השינה" וטוענת, כי "נדודי השינה החמירו מאז פרצה אל העולם תופעת הטלפונים הניידים. חשיבות בחינתו מחדש של הקשר שבין השינה לבין יעילות העבודה וההשפעות הפסיכולוגיות הולך וגובר מעת לעת. אומר זאת ישירות: ישנה סבירות גדולה במיוחד כי מחסור בשינה יפגע בפרודוקטיביות העובד, ביעילותו, יגרום לו להפרעות נפשיות וגופניות, ובסופו של דבר אין הוא הניזוק היחיד – אלא גם הארגון בו הוא עובד, אשר לאורך זמן לא ימצה את הפוטנציאל העסקי ואף ייתכן כי יספוג הפסדים כלכליים גדולים". זאת ועוד, חבר מועצת המנהלים של חברת Nextbeat היפנית, אמיקו סומיקאווה טוען, כי "נמנום בשעות העבודה עתיד להשפיע חיובית על יעילות העבודה – בדומה לתזונה נכונה ופעילות גופנית".

לא רק יפן – גם תאגידי הענק העולמיים השכילו להבין את חשיבות השינה

חלפו מעל לשש שנים מאז השכילו להבין תאגידי הענק גוגל ונייקי את חשיבות צמצום חוב השינה של עובדיהם, והקימו חדרי שינה המכילים מיטות, ספות, מוזיקה מרגיעה ואביזרי שינה נוספים. לאחרונה הצטרף אל השניים גם תאגיד הענק מיצובישי אשר הקים שישה חדרי שינה במטה החדש שלו. הדבר התרחש לאחר ביצוע ניסוי עם חברת Neurospace  העוסקת בתחום השינה, במסגרתו נמצא כי תנומת הצהריים של עובדי החברה שיפרה את תפוקתם ואת רמת המוטיבציה שלהם. נקבע, כי מעתה יהיו זכאים עובדי החברה לחצי שעת שינה בנוסף לשעת ההפסקה הקבועה שלהם.

חשבתם שגוגל או נייקי המציאו את הגלגל? אז חשבו שוב…

הבא נלך לרגע אל ההיסטוריה. מה אומר לכם השם וינסטון צ'רצ'יל? האיש היה ראש ממשלת בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה והיה אחד ממנהיגי המלחמה בגרמניה הנאצית. יחד עם זאת, הקפיד צ'רצ'יל בכל יום – גם בתקופה הלחוצה ביותר – לפרוש למנוחת צהריים, בטענה כי זו מאפשרת לו למקסם תפוקתו ויעילותו היומית. זאת ועוד, חשבו על ספרד: מדובר במדינה בה שנת הצהריים, או אם תרצו, הסייסטה, מהווה חלק מהתרבות, ולפיכך בכל יום קיים חלון שעות המוגדר למנוחה, אכילה ורגיעה נפשית, ועל זה נאמר: "ויוה אספניה".

עצות פרקטיות למעסיקים

עקב מחזורי השינה הטבעיים בגופנו, מגיע שיא העייפות פעמיים ביממה: באמצע שנת הלילה, וכ-12 שעות לאחר יקיצת הבוקר – דבר המשמש בסיס פסיכולוגי לסייסטה הספרדית. מבחינה פרקטית, ובהנחה כי כ-12 שעות לאחר היקיצה נימצא כבר לאחר סיום יום העבודה, טוען נשיא חברת Neurospace, הידיוקי קובאיאשי, כי "התנאים האופטימליים לשינה המובילה לפרודוקטיביות בעבודה היא לנמנם לאחר כ-6 שעות מרגע היקיצה ולפרק זמן מקסימלי של כ-30 דקות בלבד".

ומדוע רק 30 דקות? כיוון שמעל לפרק זמן זה ישנו הסיכוי כי ננום אל תוך שינה עמוקה מדי, ואחריה גדלה הסבירות לכך שנתעורר מבולבלים. חברות רבות, ביניהן תאגידי ענק, הפנימו כבר מזמן כי עובדים רדומים מזיקים לשורת הרווח הסופי, ולפיכך נמליץ למעסיקים לעודד הפסקות נמנום צהריים. אחרי הכל, הבסיס לעובדים פרודוקטיביים ורווחיים הוא אורח חיים בריא הכולל שינה טובה.