איך באמת נקבעות המשכורות בהוליווד?

דנה ברגר5 דקות קריאה
המשכורות בהוליווד - איך הן נקבעות?
שתף:

בשנתיים האחרונות יש נושא לוהט בהוליווד. הוא לא בלעדי רק לבירת הקולנוע העולמית, כמובן, וגם בישראל פערי השכר בין גברים לנשים נמצאים בכותרות. אלא שבהוליווד הפערים האלה דרמטיים במיוחד. אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך אפשר למצוא בהפקת הסרט "כל הכסף שבעולם". מארק וולברג קיבל על הצילומים החוזרים מיליון וחצי דולר. מישל וויליאמס קיבלה פחות מ-1,000 דולר על אותה עבודה בדיוק. מאז וולברג כבר תרם את השכר שלו לתנועת Time’s Up אבל נשאלת השאלה המתבקשת: איך בכלל נקבעות המשכורות בהוליווד מלכתחילה? ומה באמת משפיע עליהן?

 

פערי שכר בתחום המשכורות בהוליווד
מישל וויליאמס קיבלה רק 1,000 דולר על 10 ימי צילום

 

מחיר הזמן של הכוכבים

באופן כללי, ישנם תגי מחיר לשחקנים ולשחקניות בהוליווד. המחירים האלה, שההבדלים ביניהם בולטים במספר האפסים, הם אלה שמגדירים עד כמה גדולים השחקנים השונים, ועד כמה המפיקים מוכנים לשלם כדי להוסיף את השמות שלהם לקרדיטים. יש עוד לא מעט חברי הפקה אחרים, כמובן, וגם להם תגי מחיר משלהם. מאפרים, מעצבי שיער, עורכי האפקטים המיוחדים והסטייליסטים שקובעים את פריטי הלבוש – כולם מקבלים שכר על פי יסודות קבועים למדי.

 

 

לא רק הפרסום קובע

אם נחזור לשחקנים, הרי שהשכר שלהם מושפע מכמה שאלות מרכזיות, בראשן השאלה עד כמה הם מבוקשים ומפורסמים. אלא שזו לא השאלה היחידה. אם נישאר לרגע עם מארק וולברג, על הסרט "רובוטריקים" הוא קיבל 17 מיליון דולר. מאוחר יותר, כשהחלו מגעים להפקת סרט חדש בכיכובו, בכירי סוני התלבטו מה השכר שיציעו לו. הסכום הנקוב היה 12 מיליון דולר, בדומה לשכר קיבל על הסרט "החברה האחרים". ההסבר להצעת המחיר ה"נמוכה" היה פשוט: "רובוטריקים" הכניס למעלה ממיליארד דולר בקופות. "החברה האחרים" הכניס 170 מיליון דולר בלבד.

 

אם מארק וולברג היה כבר חלק ממותג ענק (רובוטריקים), מישל וויליאמס לא השתתפה מעולם בסרט עתיר תקציב עם מותג חזק כל כך. למרות שהייתה מועמדת לארבעה פרסי אוסקר במהלך הקריירה, ההפקות בהן השתתפה היו הפקות עם תקציבים נמוכים הרבה יותר. במילים אחרות, מועמדות לאוסקר לא משדרגת את השכר שלך. השתתפות בסרט שובר קופות כן.

 

משכורות בהוליווד ומותגי ענק
ההצלחה של "רובוטריקים" שדרגה את השכר של מארק וולברג משמעותית

 

פעם לא היה טוב יותר

אם חשבתם שהמשכורות המופרכות והצ'קים עם האפסים שלא נגמרים היו כאן תמיד, זה דווקא לא ממש נכון. למעשה, בשנות "הזהב" של הוליווד, כלומר בשנות ה-20 עד ה-60 של המאה הקודמת, חוזי ההעסקה של השחקנים היו נצלניים יותר. מרילין מונרו קיבלה כ-1,500 דולר לשבוע עבודה, או 18,000 דולר לסרט אחד. ב-1959 קיבל פול ניומן שכר של 17,500 דולר למרות שהוא "הושכר" להפקות אחרות תמורת 75,000 דולר. אם נתקדם בזמן לשנות ה-90' הרי שהמשכורות כבר זינקו באופן משמעותי, בעיקר בזכות הסוכנים שלמדו איך לנווט בתעשייה. כך קיבל ג'ים קארי לא פחות מ-13 מיליון דולר על "כייבל גאי", סרט שהיה כישלון גדול בקופות.

 

 

הרכיב המשמעותי בשכר: בונוסים

השכר של ג'ים קארי על "כייבל גאי" הוביל לעריפת ראשים, וזה לא באמת מפתיע. זמן לא רב לאחר מכן נולדה שיטה חדשה שמבטיחה שכר נאה לשחקנים – בלי ליפול מראש למלכודות מהסוג זה. היום נכללים בהסכמי השכר סעיפים נוספים, בהם סעיף הבונוסים. בשיטה הזו שחקן מקבל אחוז מסוים מהרווחים. אלא שגם כאן יש פערים בין גברים לנשים. למשל, בסרט "חלום אמריקאי" כיכבו 3 שחקנים מוכרים היטב ו-2 שחקניות מוכרות לא פחות: בראדלי קופר, ג'יימי ראנר, כריסטיאן בייל, איימי אדאמס וג'ניפר לורנס. התגמול שניתן לאדאמס ולורנס היה נמוך משמעותית מהתגמול שניתן לעמיתיהן הגברים.

 

עם זאת צריך לזכור שהצ'ק שיקבל השחקן הוא לא המרכיב היחיד בשכר שלו. למשל, הצורך בעוזר אישי, לינה במלון מפואר ואפילו מטוס פרטי במהלך הצילומים – כל אלה עולים להפקה עוד מאות אלפי דולרים. את הסכום הזה השחקנים מוסיפים לחישוב כשהם ניגשים להפקה הבאה שלהם, ומגישים הצעת מחיר. האם זה באמת משתלם להפקה? כנראה שכן. בסופו של יום, מטרת האולפנים היא לעודד מכירת כרטיסים, ועם השם הנכון על הפוסטר – הסיכוי להצלחה בקופות רק עולה.

 

איימי אדאמס
הבונוס של איימי אדאמס היה נמוך מזה של בראדלי קופר – באותו סרט בדיוק

 

המשכורות בהוליווד בדרך לשינוי?

כמו שאפשר להבין, מבנה השכר בהוליווד די מורכב. הפרסום של השחקן, סוג הסרטים שבהם הופיע קודם וצרכים נוספים במסגרת ההפקה (כמו תחבורה או עוזר אישי), לכולם יש השפעה על השכר ועל גובה הבונוס. אלא שבתחילת 2018 נכנס לתוקפו חוק חדש בקליפורניה, לפיו נאסר על מעסיקים לשאול עובדים ביחס לשכר שקיבלו במקומות עבודה קודמים. ככל שהחוק הזה נאכף גם בהוליווד, הרי שהשחקניות כבר לא תלויות בשכר הנמוך שקיבלו בעבר, והן יכולות לדרוש הרבה יותר.

 

מצד שני, אם תשאלו את הכוכבות, גם הגברים צריכים לפעול. אמה סטון הבהירה את עמדתה רק לפני כשנה: "אם הכוכב שמשחק לצדי בסרט מקבל שכר גבוה ממני אבל מאמין שאנחנו שווי ערך, הוא יקבל על עצמו הפחתת שכר כדי שהשכר שלי יגדל ויושווה לשלו. תג המחיר שלי ישתנה – והחיים שלי ישתנו בהתאם."

 

עד שזה יקרה צריכה הוליווד לשאול את עצמה שאלה אחרת: איך ייתכן שקיימים פערים גדולים כל כך בין גברים לנשים, למרות שמחקר עדכני הראה שסרטים בכיכובן של נשים הצליחו הרבה יותר. סרטים כמו "אני, טוניה" (בכיכובה של מרגו רובי), וונדר וומן (בכיכובה של גל גדות) ושני סרטי מלחמת הכוכבים (בכיכובה של דייזי רידלי) הכניסו בקופות יותר מסרטים עתירי תקציב שבראשם שחקן ממין זכר. תהיו בטוחים שהן קיבלו פחות.