הטיול הגדול בחו”ל: “אם חוסכים, אפשר לעשות את זה ב-180 שקלים ליום לזוג”
הטיול הגדול במזרח או בדרום אמריקה מזוהה בעיקר עם חיילים משוחררים ש”מחפשים את עצמם” רגע לפני ההתמסדות, אבל האמת היא שגם לא מעט אנשים בשלבים אחרים בחייהם – גם כאלו שכבר מזמן התמסדו, הביאו ילדים וניהלו קריירה מפוארת – לא מוותרים על המסע הכל כך מיוחד הזה.
מוטי ושרה אדמשטיין לדוגמה, הכירו כשהיו בני 15 בלבד. השנה הזוג הצעיר חוגג 50 שנות נישואים ומהווה מקור השראה לכל מי שחושב שכבר מאוחר מדי לרדוף אחרי החלומות שלו. “אנחנו בני 65, אבל נמצאים ב’טיול אחרי צבא’ שנמשך ונמשך”, מספר מוטי. “התחלנו לפני שבע שנים בטיול בקובה, ומאז בכל שנה אנחנו יוצאים לשלושה או ארבעה חודשים בחו”ל”.
טיולים ממושכים כאלו אמנם נראים כמו הוצאה כבדה, אבל לדבריהם, אם חושבים קצת מחוץ לקופסה, זה לא מוכרח להיות המצב: “אנשים בגילנו, שכבר מחזיקים בבית משלהם, יכולים פשוט להשכיר אותו ולהשתמש בכסף הזה כדי לטייל במזרח. אני רואה הרבה אנשים שמשכירים בתים, מקבלים בין 8 ל-9 אלף שקלים בחודש ועוד חוזרים לארץ עם עודף בגלל שהוצאות הטיול נמוכות בהרבה מאלו שבישראל”.
פחות יוקרה, יותר חוויות עוצמתיות
מוטי עבד כל חייו בבניית בתים מעץ ושרה היא אשת חינוך שעבדה גם בחינוך הבלתי פורמלי. בניגוד לזוגות אחרים בגילם, הם לא מחפשים יוקרה ופאר. “אותנו לא מעניין לראות ארמונות או לישון בעוד מלון יוקרה”, אומר מוטי. “אותנו מעניינים האנשים, התרבויות, הנופים והחוויות העוצמתיות שאי אפשר לקנות בכסף”. השניים כבר הספיקו להיות באזורים שונים בעולם, אבל כשביקרו בהודו היא מיד הפכה לאהבה הגדולה שאליה הם בוחרים לחזור שוב ושוב.
מוטי ושרה אפילו החליטו “לאמץ” ילדה הודית ששבתה אותם בקסמיה. זה היה לפני 5 שנים, כשהייתה בת 12. היום היא בת 17 ומאז הם עוזרים לה כלכלית ואפילו מחזיקים קו טלפון עם שיחות להודו כדי שיוכלו לשוחח איתה ולהיות זמינים לה בכל עת. “מה שהקסים אותנו בהודו זו המנטליות – אנשים פשוטים שאין להם כסף, אבל תמיד מחייכים ומנסים לעזור. כמובן שלא כולם, כי מדובר בתת-יבשת עצומה, אבל בדרך נתקלנו בהמון אנשים טובים ומרתקים”, נזכר מוטי.
מלבד הנופים והאנשים שהתאהב בהם במזרח, מוטי מדגיש גם את הערך הכלכלי בטיול דווקא לאזור הזה. “עם התקציב שיש לי, באירופה אני יכול לטייל חודש או חודשיים, אפילו במקומות זולים כמו יוון. בהודו אפשר לטייל בין שלושה לארבעה חודשים באותו המחיר – וגם לחוות ולעשות הרבה יותר”.
כמה עולה הטיול למזרח?
“אם אתה רוצה לחיות טוב, לאכול טוב ולבזבז טוב, אתה צריך להכין בערך 350 שקלים ליום לזוג”, מסביר מוטי. “אבל אם חוסכים, אפשר גם לעשות את זה ב-180 שקלים ליום לזוג”.
בניגוד לזוג אדלשטיין, אופק אלוש, היום בן 26, עשה את הטיול הגדול ממש אחרי הצבא, בגיל 23. במקרה שלו, ההוצאות על הטיול היו יותר יקרות וגם לא צפויות. הוא חשב שיוציא כ-40 אלף שקלים בטיול של תשעה חודשים. בפועל, הוא בזבז כעשרת אלפים שקלים יותר מהתכנון המקורי. “יש הרבה הוצאות שתרמילאים לא לוקחים בחשבון, כמו חיסונים, ביטוח שנחשב יקר מהרגיל, עמלות המרה, ציוד, ביגוד מתאים ועוד”, הוא מספר.
ניסיון חיים שאי אפשר להעריך בכסף
אופק שירת בצה”ל כלוחם בסיירת אגוז. לצד המענק שקיבל עם השחרור, הוא גם עבד בחקלאות ובהתקנת רובוטים לניקוי פאנלים סולריים כדי לחסוך עוד כסף לטיול. בתשעה חודשים הוא הספיק לבקר בהודו, סרי לנקה, תאילנד, בורמה, פיליפינים, קמבודיה והונג קונג. “אחרי הטיול הבנתי שמה שמבדיל בין בוגר לצעיר זה לא הגיל, אלא הניסיון והחוויות שהוא צובר בדרך”, הוא מספר. “בשגרה, אנחנו עושים את אותם הדברים וכמעט לא מאתגרים את עצמנו. בטיול אתה בכל יום חווה דברים שונים לגמרי, בכל יום אתה מתמודד עם אתגרים, בכל יום אתה פוגש אנשים שונים ולומד שיעורים שלא תלמד באף מקום אחר. זה מבחינתי מסע התבגרות שלימד אותי המון – ואת זה אי אפשר לכמת בכסף”.
על מה מתבזבז הכסף בטיול?
אופק מספר כי ההוצאות היקרות ביותר שלו היו על טיסות ועל מחייה. “בטיול בזבזתי בערך 60 שקלים ביום על אוכל ועוד 50 על לינה. גם הנסיעות הן הוצאה די כבדה שצריך לקחת בחשבון – בין 50 ל-60 שקלים לנסיעה ברכבות ובאוטובוסים – ויש המון נסיעות בטיול כזה”.
לדבריו, חשוב גם להיות מוכנים להוצאות על אטרקציות כמו גלישה, צלילה, סנפלינג ורכיבת שטח – שכנראה יהיו חלק בלתי נפרד מהדרך. “כשאתה מגיע למקום מסוים, אתה מרגיש שאתה חייב לעשות את הדברים האלו. אם עשית את כל הדרך הזאת, אתה ממש לא תרצה לחסוך על הדברים שבאמת יחרטו לך בזיכרון מהחופשה”.
איך לתכנן נכון את הטיול?
אם אתם שוקלים לקחת חופשה של שבועיים מהעבודה כדי “להיזרק” במזרח, מוטי טוען שעדיף שלא תטוסו בכלל. “הודו היא תת-יבשת ענקית, מה שאומר שאתם מבזבזים ימים רק בנסיעות ובמעברים ממקום למקום”, הוא מעריך. “כדי להרגיש באמת את המקום ולחוות אותו כמו שצריך, אני חושב שצריך לטייל לפחות חודש – וגם זה מעט. הזמן האידאלי לטיול עם ערך אמיתי הוא לפחות שלושה חודשים”.
הוא גם מציע לא לתכנן יותר מדי ופשוט “לזרום” עם ההזדמנויות שנקרות בדרככם: “אנחנו אוהבים נורא לטוס בלי לתכנן במדויק את המסלול. אנחנו מתקדמים עם התיקים על הגב, מחפשים את הטיסות והנסיעות הכי זולות – והולכים לאן שהדרך לוקחת אותנו”. כך, הוא מאמין, ניתן גם להוזיל עלויות וגם לחוות דברים מפתיעים שקשה לצפות מראש.
את כל החופשות בהודו דואגים האדמשטיינים תמיד לסיים בחופים המדהימים של גואה – לשבת תחת עצי הקוקוס, לשתות מיצי פירות ולהשתתף בערבי שירה ובמסיבות שהופכות את כל הטיול לחוויה עוצמתית, מרגיעה ובלתי נשכחת. “מה שחשוב מאוד זה יכולת הניידות שתאפשר לכם להגיע ממקום למקום במהירות”, אומר מוטי. “בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו אנחנו ישר מחפשים אופנוע ווספה שיאפשר להתנייד בקלות. כמובן שחשוב להקפיד על קסדה ולנסוע לאט”.
“להיות ערוכים לגרוע מכל”
גם לאופק יש המלצות שלמד על בשרו ומציע לכולם ליישם לקראת הטיול הגדול. “אני חושב שתמיד צריך להתכונן לחירום מבחינה כלכלית – לשים בצד סכום של כסף שיספיק לחלץ אתכם ממצבים לא צפויים, כמו לדוגמה כשאין כספומט באזור או אם כל הכסף נגנב. בטיול הקפדתי תמיד לשים 4,000 רופי בצד (200 שקלים) למקרה חירום”. את השיעור הזה הוא לא למד בהודו, אלא דווקא בברצלונה האירופית. שם שודדים פרצו לדירת Airbnb שבה שהה עם חבריו וגנבו להם רכוש בשווי 60 אלף שקלים.
“הודו היא לא מדינה שכוחת אל ויש בה כספומטים כמעט בכל מקום, אבל אסור לסמוך על זה במאה אחוז וכדאי להביא כמות מסוימת של כסף מהארץ”, הוא מציע. “חשוב גם לחפש את הכספומטים שלא לוקחים עמלה גבוהה מדי ולוודא שתמיד יש לכם כסף קטן. בהרבה מקרים, כשמגיעים לכפר מרוחק רק עם שטרות של 500 רופי, יכול מאוד להיות שאף אחד לא יסכים לפרוט לכם אותם ותיתקעו בלי כסף”.
אופק ממליץ גם לסגור עסקה מראש עם מקומות הלינה שלכם לכמה לילות ולהתמקח על התשלום. בכלל, ההתמקחות היא דבר מקובל מאוד בהודו וניתן להשתמש בה במצבים רבים כדי להוזיל את ההוצאות. עם זאת, מוטי דווקא ממליץ להיזהר מהנטייה הכל-כל ישראלית להתמקח בכל מצב: “אני רואה לפעמים אנשים שמתווכחים על 100 רופי, שזה בערך חמישה שקלים. הם שוכחים שבשבילם זה לא הרבה כסף ובשביל האדם שהם מתווכחים איתו זה יכול להיות המון”.