ורד נפרדה מחיי השכירות בתל אביב ועברה לגור באוטובוס: "נשבר לי מיוקר המחיה"

דנה ברגר3 דקות קריאה
שתף:

כמו רובנו, גם ורד מקדוסי (34) הכירה מקרוב את שוק הדיור בישראל, ובתל אביב בפרט. עד לפני שלוש שנים היא עברה בין דירות בעיר הגדולה, וגם חוותה את הערים הסמוכות. "זזתי קצת לבני ברק, 300 מטרים מתל אביב," היא מספרת היום. "שילמתי שם 2,700 שקלים שכר דירה, שזה די נמוך, על 60 מטר עם גינה על גבול רמת גן. לא נתתי יד למחירי הדיור הגבוהים, תמיד מצאתי דירות טובות במחירים יחסית נמוכים, אבל מתישהו נשבר לי מיוקר המחיה."

 

איך הגיע הרעיון לעבור לגור באוטובוס?

"בקיץ, לפני שקניתי את האוטובוס, פגשתי בטיול בצפון בחור שמתגורר במשאית וממש נדלקתי על הרעיון. אני זוכרת שממש התלהבתי וחשבתי שזה רעיון טוב לפנסיה. שמתי את זה בצד בתור עוד משהו שאני רוצה בחיים, ואז חברים שלי קנו אוטובוס. אמרתי שאתן לקארמה לעבוד ושאני הולכת לבנק. אם הבנק נותן לי את ההלוואה, אני קונה אוטובוס."

 

לגור באוטובוס - חוויה בפני עצמה
האוטובוס של ורד

 

כמה עלה האוטובוס עצמו?

"24 אלף שקלים. הייתה לי קליניקה בדירה הקודמת ולא רציתי לעזוב אותה, אז עשיתי חישוב שאני יכולה להחזיק קליניקה באוטובוס. היו לי פחדים, תהיות ומחשבות, וכל הזמן שאלתי את עצמי למה לא, ולא הייתה תשובה מספיק טובה. זה מתחבר למי שאני, לאידאולוגיה שאני מחזיקה, אז למה בעצם לא לעשות את זה? פשוט קניתי אוטובוס, התחלתי לבנות אותו. הלכתי לבוני קרוואנים, ולא הייתי מרוצה אז בניתי אותו בעצמי."

 

"עברתי בדוחק של זמן כי סיימתי את החוזה על הדירה והאוטובוס עוד לא היה בנוי. שלושה חודשים נדדתי ולא הסכמתי לחיות באוטובוס כי לא הייתה בו מקלחת," מספרת ורד ומוסיפה: "נסעתי להודו ושם התקלחתי בבאקט. שאלתי את עצמי למה מעבר לים אני יכולה להתקלח בצורה הזאת ובארץ אני לא מוכנה לגור בארמון שבניתי לעצמי רק כי אין בו מקלחת? אז חזרתי מהודו, עברתי לאוטובוס, סידרתי מים, גז, חשמל, הכל, בניתי גם מקלחת וזהו. זה הבית שלי מאז ועד היום, כבר שנתיים וחצי."

 

הבחירה של ורד
"זה הבית שלי מאז ועד היום, כבר שנתיים וחצי"

 

"יש אוטובוסים יותר זולים ויש גם מספרים אסטרונומיים"

למחיר האוטובוס עצמו התווסף סכום לא מבוטל גם על עבודות השיפוץ והכנת התשתיות. זה לא היה זול, בעיקר כי היו גם אנשים שקיבלו כסף למרות שלא עשו את העבודה כראוי, או לא עשו אותה בכלל. "בסופו של דבר זה עלה לי 120,000 שקלים, הקנייה, הבנייה, הכול. אוטובוס שעולה 24,000 שקלים הוא לא יקר, יש אוטובוסים יותר זולים, שהם תקולים מכאנית, ויש גם יותר יקרים. זה יכול להגיע גם למספרים אסטרונומיים."

 

"ב-40 או 50 אלף שקלים אפשר לקנות אוטובוס שנוסע, עם רישיונות והכול. לבנות לבד עולה בערך 50 אלף, ועם מישהו בערך 100 אלף שקל. אז בואי נגיד שאוטובוס נע בין 100 ל-150 אלף שקלים ממוצע, ואם רוצים שזה יהיה ממש בית סטנדרטי זה יכול לנוע בין 200 ל-300 אלף שקלעם. אני מדברת על חשמל בכמות שמספיקה לבית, נגיד למכונת כביסה, על מיכלי מים גדולים שמספיקים ל-2 אנשים ואפילו יותר. יש אנשים שגרים עם ילדים."

 

ככה זה נראה לגור באוטובוס
כך נראה האוטובוס לפני השיפוץ – ואחריו

 

עם ילדים? איך זה מסתדר?

"ראיתי מספרים גדולים מאוד. ראיתי משפחה של 13 במשאית אבל זה נדיר. בדרך כלל גרים ככה יחידים או זוגות, ויש גם משפחות שגרות באוטובוסים עם 3, 4 ילדים, יש עם 5 ילדים."

 

אלא שחוץ ממשפחות עם ילדים, מסתבר שהמגורים באוטובוס או בקרוואן מושכים לא מעט אנשים. ורד גם יודעת להגדיר אילו אוכלוסיות עושות את זה קצת יותר מאחרות, ומי מעדיף לגור על גלגלים: "צעירים, בעיקר סטודנטים או זוגות צעירים ואנשים שמחפשים דיור זול, מתגרשים משני הצדדים שמחפשים דיור זול ופתאום מוצאים את עצמם בלי דירה וצריכים לשלם מזונות, וגם פנסיונרים שהולכים לגור בקרוואן. יש הרבה אנשים כאלה."

 

 

איפה בכלל קונים היום אוטובוס למגורים?

"בחברות אוטובוסים שרוצות למכור את האוטובוסים הישנים שלהן," מסבירה ורד. "אוטובוס, כשהוא מגיע לגיל 20 הוא כבר לא יכול להסיע נוסעים אז שווה למכור אותו בכמה גרושים בשביל לא להפסיד הכול, וגם בשביל לשנע החוצה מהחברה."

 

אחרי שקנתה, שיפצה וסידרה את האוטובוס למגורים, מצאה ורד מקום לחנות בו. "אני עומדת באזור תל אביב, ובעיר יש תקנה שאוסרת על חניית אוטובוסים. יש חניונים מיוחדים לחניית אוטובוסים אבל כמובן שהם של אגד ודן, מה שאומר שאי אפשר לחנות עם אוטובוס בתל אביב. יש דרכים, אפשר לשכור שטחים מאנשים. לשכור שטח לחנייה של רכב נייד עולה בערך 500 עד 1,000 שקלים לחודש."

 

לגור באוטובוס
הצצה לאוטובוס של ורד

 

במקום לשלם בכסף – משלמים בזמן

היום ורד כבר חושבת על הצעד הבא: "האמת היא שקצתי בחיים האלה, כי הם דורשים השקעה. אתה לא משלם שכר דירה אבל אתה משלם בזמן. צריך להביא מים, לדאוג לחשמל, צריך להתעסק עם הדברים האלה כל הזמן. זה בית שדורש תחזוקה. אני סיימתי עם התקופה הזאת. זה כיף מאוד, ויש כאלה שמתחתנים לתוך הדבר הזה, ואני מאוד אוהבת את האוטובוס אבל אני בגיל שאני מחפשת זוגיות וזה קצת מקשה על העניינים."

 

ואם תהיתם, אוטובוסים למכירה אפשר למצוא בקבוצות מתאימות בפייסבוק וכן, גם באתרי יד 2. "יש גם אופציה של השכרה," היא מוסיפה. "אני לא מתכוונת להשכיר את האוטובוס כי אני לא רוצה להתעסק בהשכרה אבל יש אנשים שמשכירים אוטובוסים ומשאיות. אני ממליצה לפני שעוברים למגורים על גלגלים למצוא משהו להשכרה, לפחות לחודשיים. להבין מה זה להתעסק עם להביא מים, מה קורה כשאין חשמל, איך מעבירים יום בחורף כשנגמר הגז."

 

 

איך באמת דואגים לתשתיות? למשל, מאיפה מגיעים המים?

"אפשר לנסוע עם האוטובוס למקור מים ולמלא, או להביא מים בג'ריקנים. צריך או לחפש או לעשות הסדר עם מישהו שמשלמים לו על המים וממלאים ממנו. זאת התעסקות, זה כמו ללכת לבאר להביא מים."

 

"זה דורש זמן. אני במקום היום שאני מוכנה לשלם שכר דירה כדי שיהיו לי תשתיות. המניע לגור בצורה הזאת הוא לא כלכלי, ואני חייבת להגיד את זה. הוא גם סביבתי וגם אידיאולוגי, וזה חוסך כסף, אבל צריך להיות מוכן לחיות את החיים האלה. אלה חיים אחרים, עם הרבה בלת"מים."

 

לגור באוטובוס ולטפל בתשתיות
"זאת התעסקות, זה כמו ללכת לבאר להביא מים"

 

המחשבה על שכר הדירה שיחכה לך בהמשך מעסיקה אותך?

"כן, זה מטריד אותי כי בזמן שאני באוטובוס, ב-3 השנים האחרונות, מחירי הדיור בתל אביב עלו. זה משהו שאני חושבת עליו, ובעצב רב אני עוזבת את האוטובוס כי אני מאוד אוהבת את החיים האלה אבל בסדר, זאת גם החלטה. לעבור לאוטובוס זאת החלטה, ולצאת ממנו ולשלם שכר דירה זאת החלטה. זאת צורת חיים ממכרת מהבחינה הזו שלא משלמים שכר דירה ואין לך כתובת אפילו. אני לא בתקשורת עם חברת חשמל, אני לא בתקשורת עם חברות מים למיניהן, אני לא משלמת ארנונה. זה ממכר."

 

"אצלי יש את הבחירה היום לשלם לחברת חשמל ולחברת מים. אני חושבת שמי שגר בדירה רגילה, וגם אני בעבר, מאוד מכונס בתוך ההרגשה שהוא מחויב לשלם את זה. לא, אנחנו בוחרים לשלם את זה כי אנחנו רוצים. חברת חשמל מספקת לנו חשמל ואנחנו רוצים לשלם על זה כדי שיהיה לנו חשמל. זה לא מפריע לי שלא יהיה לי חשמל, אני מניחה שכשאני אעבור לדירה אני אצרוך הרבה פחות חשמל ממה שצרכתי לפני שגרתי באוטובוס. אני אגב, היום לא צורכת חשמל בכלל. אין לי מקרר, כביסה אני עושה אצל אימא שלי פעם בשבועיים, לטלפון יש סוללה ניידת שאני מטעינה במשרד בעבודה. אני גם מדליקה נרות ויש לי תאורה על סוללות, ואפשר בקלות לעשות מערכת סולארית קטנה שמחזיקה מקרר, טלוויזיה, צרכנים קטנים של חשמל. זה פשוט לא חסר לי מספיק בשביל לעשות את זה."

 

לגור באוטובוס ולחסוך כסף
"בזמן שאני באוטובוס, ב-3 השנים האחרונות, מחירי הדיור בתל אביב עלו"

 

להשקיע את הזמן בדברים אחרים

עבור אנשים רבים, המציאות של ורד נשמעת מיוחדת אבל גם מאתגרת בגלל הצורך בנרות לתאורה או בנשיאת מים לטובת מקלחת או שטיפת כלים, פעולות שעבור רובנו הן ברורות מאיליהן. "אחרי שלוש שנים זה כבר לא מאתגר אותי. אני פשוט רוצה להשקיע את הזמן שלי בדברים אחרים, ולא בלהביא מים."

 

"אני חושבת שחלק מצורת החיים שלנו היום צריכה להיות צבא, טיול אחרי צבא, ואז ללכת לאוניברסיטה ולשכור קרוואן. אני חושבת שצריכות להיות שכונות של קרוואנים בכל עיר, מין שכונות סטודנטים כאלה, והדיור יכול להיות בקרוואנים. זה דיור זול, זה דיור טוב, ולמה לא לזוז עם זה ולטייל עם זה? אני לא עושה את זה, כי זה אוטובוס ואין לי רישיון, אבל יש לי חברים שמסתובבים. יצא לי לנסוע לים המלח ולראות משאית של חבר שלי, במקרה. אנשים מסתובבים, קמים היום במקום אחד, ומחר במקום אחר. אפשר ללמוד 5 ימים באוניברסיטה ולנסוע להורים בסופשבוע עם הבית. זה חלק ממה שצריך להיות. שסטודנטים יגורו לא רק במעונות, אלא גם בקרוואנים. יש צורות חיים אלטרנטיביות לחיים שאנחנו מכריחים את עצמנו לחיות משום מה."

 

קבלו טיפים על חיסכון השקעות וכלכלה מעשית
https://www.reali.co.il/wp-content/themes/realitheme

כתבות מומלצות