האם הפציעה שלכם נחשבת תאונת עבודה – ומה מגיע לכם?

כולנו יודעים שעובדים בשכר ("שכירים") הנפגעים בתאונת עבודה זכאים לפיצוי מן המוסד לביטוח לאומי. פעמים רבות לא ברור אם אירוע כזה או אחר נחשב תאונת עבודה, מה גובה הפיצוי המגיע או מה צריך לעשות כדי לקבל את הפיצוי.

באופן כללי אפשר להסכים שיש הגיון רב בהענקת פיצוי למי שנפגעים בתאונת עבודה. אנו כחברה מעוניינים שעובדים יוכלו לבצע מלאכתם בידיעה שקיים כיסוי ביטוחי למצב בו, חלילה, יהיו מעורבים בתאונה שתפגע ביכולתם להמשיך לעבוד ולהשתכר למחייתם, בין אם באופן זמני בלבד או דרך קבע. הזכות לפיצוי בגין תאונת עבודה מעוגנת בסעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה קובע כי המוסד לביטוח לאומי יפצה עובד שנפגע בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה, דהינו בזמן העבודה ממש או בעת שהייה במקום העבודה, כמו גם עובד שנפגע בתאונה בדרכו אל מקום העבודה או ממנו.

תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי

קיים פירוט נרחב בחוק הביטוח הלאומי באשר למה נחשב תאונת עבודה ומה לא. המחוקק נתן דעתו לנושאים העשויים להיות שנויים במחלוקת כגון מחלות מקצוע (בעיות רפואיות המתפתחות בשל חשיפה מתמשכת, לעיתים לאורך שנים, למפגע כזה או אחר), תאונה שקרתה בדרך לעבודה אולם תוך שהעובד ביצע סטייה של ממש מן המסלול הרגיל, עובד שנפגע בתאונה כתוצאה מהתנהלות רשלנית שלו עצמו ועוד. למרות הפירוט בחוק, בית המשפט נדרש לא פעם לתת דעתו לנושא ולקבוע אם אירוע כזה או אחר יחשב תאונת עבודה, אלו זכויות מגיעות לעובד שנפגע בתאונה כזו או אחרת ועוד. לפניכם סקירה שתעזור לעשות סדר בדברים.

מקרים מובהקים של תאונות עבודה

ישנם מקרים לגביהם אין כל ספק שמדובר בתאונות עבודה. כך למשל עובד שנפצע מכלי עבודה בו השתמש לצורך ביצוע מלאכה שנדרש לעשות במסגרת תפקידו וכל זאת תוך ששמר על כל ככלי הבטיחות ופעל באופן מקצועי ואחראי. גם תאונה שקרתה במקום העבודה ללא קשר לביצוע תפקיד כזה או אחר תיחשב על פי רוב לתאונת עבודה, החלקה על רצפה רטובה במטבחון כאשר עובד הכין לעצמו קפה למשל. תאונת דרכים, או כל תאונה אחרת, שהתרחשה בעת שהעובד עשה דרכו אל מקום העבודה או ממנו תיחשב תאונת עבודה. חשוב לדעת שאם התאונה קרתה בעת שהעובד ביצע סטייה משמעותית מן המסלול הרגיל התאונה לא תיחשב תאונת עבודה.

דוגמאות למקרים לגביהם לא ברור אם מדובר בתאונות עבודה

פעמים רבות עובדים נפגעים בנסיבות המעוררות שאלה בעניין זכאותם לפיצוי מביטוח לאומי כנפגעי תאונות עבודה. כך למשל בעל עסק שלקה בשבץ מוחי בביתו זמן קצר לאחר שניהל ויכוח טעון עם לקוח שהיה חייב לו סכום כסף נכבד. במקרה זה בית המשפט קבע שמדובר בתאונת עבודה למרות שפעמים רבות אירועי דום לב, התקף לב ושבץ מוחי לא הוכרו כתאונת עבודה אפילו אם מדובר היה בעובדים שחווה מתח נפשי מתמשך במקום עבודתם.
לפתח בית המשפט לענייני עבודה הגיעו מקרים רבים של תאונות שהתרחשו בדרך אל מקום העבודה או ממנו כאשר בית המשפט נדרש לקבוע אם סטייה שביצע העובד תיחשב סטייה של ממש. כך למשל עובד שנכנס לבנק בדרכו לעבודה ואז היה מעורב בתאונת דרכים, בית המשפט קבע שמדובר בסטייה של ממש ולכן התאונה לא תיחשב תאונת עבודה. תאונות יוכרו כתאונות עבודה במקרים של עובדים שסטו ממסלולם כדי להשתתף בתפילה בבית תפילה בו הם נוהגים לבקר ובמקרים של עובדים שסטו ממסלולם כדי לקחת ילדיהם למוסדות החינוך.

מקרים רבים אחרים בהם נדרשה התערבות בית המשפט נגעו לתאונות שקרו בגלל רשלנות של העובד. מקרים בהם הייתה סטיה משמעותית מהוראות המעסיק או מנהלי בטיחות מחייבים שהיו ברורין וידועים לעובד לא יחשבו תאונות עבודה.

עובד שנפגע בתאונת עבודה זכאי לתשלום "דמי פגיעה" מן הביטוח הלאומי בגובה הוצאות הטיפול הרפואי ואובדן השכר בגין היעדרות מהעבודה. בנוסף, במקרים של נכות ניתן לקבל קצבת נכות, קבועה או זמנית. כדי לממש את הזכות לקבל תשלומים אלה יש לפנות אל הביטוח הלאומי בהקדם, להמציא את המסמכים הדרושים ובמקרה הצורך לעבור ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי.