חמש טעויות שאתם עושים – והן משפיעות על הילדים שלכם
האופן שבו ההורים שלנו גידלו אותנו הוא שהשפיע על מי שאנחנו היום, לטוב ולרע. למעשה, ישנם היום לא מעט מחקרים שמוכיחים את הקשר בין איכות ההורות לבין האופן שבו גדלים הילדים, כאשר השפעות שליליות מובילות להשלכות שליליות, ולהיפך. אז איך אתם משפיעים על הילדים שלכם ומה באמת חשוב שתעשו?
פגיעה פיזית – השלכות מרחיקות לכת
ילדים שעברו מערכת יחסים פוגענית עם הוריהם, בעיקר ברמה הפיזית, הם ילדים שגדלים עם רמות גבוהות יותר של מתח. בהתאם הם נמצאים בסיכון גבוה יותר בכל הקשור למחלות לב ולבעיות אחרות, לרבות רמות גבוהות של לחץ דם או כולסטרול, ואפילו סוכרת. במילים אחרות, החוויות המוקדמות ביותר של הילדים קשורות באופן ישיר לבריאות שלהם.
כשאתם בדיכאון – הילדים מעמידים פנים שהם מאושרים
כשהילדים רואים הורים עצובים ומדוכאים, הם עשויים לחפש דרכים יצירתיות לעודד אותם, ובפרט – הם מעמידים פנים שהם שמחים ומאושרים גם כשהם לא. על פניו זו מחווה מרשימה מצד הילד שרוצה לשמח את הוריו, אבל זוהי גם דרך טובה למנוע מהילדים להפגין רגשות בצורה נכונה ובאופן אפקטיבי. כשילדים אלה יגדלו, הם ימשיכו להעמיד פנים לטובת אחרים במקום להפגין את הפגיעות והרגישות, ובמקום להיפתח רגשית ולאפשר לאחרים להעניק להם תמיכה.
כשאתם מעורבים מדי – הילדים עשויים להיות חרדתיים
הורים שמפגינים מעורבות רבה מדי בחיי הילדים, עשויים להוביל לבעיות חרדה בגיל ההתבגרות ואף בשלב מאוחר יותר. במילים אחרות, הורים שמגלמים תפקיד אקטיבי מדי בחיי הילדים שלהם ולא מאפשרים להם לשחק ללא פיקוח או "משחררים" אותם לזמן משחק עם חברים בגילם – עשויים לעורר אצל הילדים מתח וחרדה בהמשך. מחקרים שונים מצאו קשר בין רמות המעורבות של ההורים לבין שימוש בנוגדי דיכאון וחרדה, ולילדים אלה יש גם בעיות אחרות הקשורות בפתיחות לרעיונות חדשים ובמודעות העצמית (הירודה) שלהם.
הורות מעורבת מדי – מקשה גם על המסוגלות האישית
במחקר שבוצע לפני כשמונה שנים נמצאים שילדים להורים שהיו מעורבים במידה משמעותית מאוד בחייהם, הם ילדים עם תחושת מסוגלות עצמית נמוכה יותר. הביטחון העצמי שלהם נמוך יותר והם מרגישים שמגיע להם הכל, כאן, עכשיו ובקלות. תקשורת פתוחה ומערך כללים המאפשר לילדים מידה רבה יותר של עצמאות, אלה הם המשתנים שהובילו לרמות גבוהות יותר של שביעות רצון בהשוואה להורים שהביעו יותר שליטה בחיי הילדים.
סוללים להם את הדרך? אתם מעבירים להם חרדה
יש הורים שממלאים את תפקיד "מפלסת השלג". הם מנקים מהדרך את כל המכשולים והאתגרים שנקרים בפני הילדים, והם עושים את זה במחשבה שהם עוזרים לילדים ומונעים מהם קשיים ואתגרים. בפועל הם משיגים תוצאה הפוכה ומסבים יותר נזק מאשר תועלת. בניגוד להורים מעורבים שפשוט נמצאים שם כל הזמן, הורים שבוחרים לשמש מפלסי שלג עבור הילדים, הם הורים שלמעשה מרסקים את כל המכשולים בעצמם, בין אם באמצעות כסף ובין אם באמצעות המעמד החברתי שלהם. הם חושבים שהם עוזרים לילד להצליח, אבל בפועל הילד מגיע לגיל הבגרות עם רמות חרדה גבוהות יותר, משום שאין לו את הכלים להתמודד עם האתגרים הגדולים שעוד צפויים לו.
אז נכון, אנחנו רוצים את הטוב ביותר למען הילדים שלנו, אבל לפעמים כדאי לנו לקחת צעד לאחור, ולתת להם לנסות, לטעות, להתאכזב וגם להביע את הרגשות האמיתיים שלהם.
