הביטקוין הוא מטבע מבוזר (מטבע קריפטוגרפי – מטבע אשר נסמך על מערכות מתמטיות מורכבות ואלגוריתמים של אבטחת מידע, וערכו לא נקבע לפי החלטות גוף אחד אלא על פי רשת של משתמשים) אשר הוצג לעולם בסוף שנת 2008, במאמר שהופץ על-ידי אחד בשם סטושי נקאמוטו (לא ברור מי זה, וכנראה שמדובר בשם בדוי). בינואר של שנת 2009 כבר נעשה השימוש הראשון בו ומאז ועד היום הוא צבר מיליוני עסקאות ומשתמשים. ביטקוין הוא מטבע וירטואלי, שנשמר בארנק וירטואלי ואין לו קיום מחוץ למרחב המקוון. ביטקוינים “נכרים” (מן המילה “כרייה”, כמו “כורי זהב” – ההתייחסות למטבעות הביטקוין היא כמו אל “מחצב” של הרשת) על ידי ביצוע רשת מורכבת של פעולות חישוביות (נרחיב בעניין בהמשך) והם לא שייכים לאף ארגון, אדם או גוף כלכלי – הם של כולם. ניתן כיום לבצע עסקאות בביטקוין – ממש כמו בכל מטבע אחר. האם מסחר בביטקוין הוא האפיק המתאים לעסקאות המט”ח שלכם?

 

הביטקוין במספרים – האם מדובר במטבע יציב?

שער ההמרה של הביטקוין, נכון לסוף דצמבר 2016 (26.12.16) הוא 3,636.02 ש”ח. כן, קראתם נכון. כל  ביטקוין שווה מעל 3,600 ש”ח. שערו היציג של הביטקוין נחשב תנודתי מאוד ולא יציב – למשל, בחודש נובמבר 2013 היה שער החליפין של המטבע בערך 1,200 דולרים – ורק חודש לאחר מכן, בדצמבר – שערו היה פחות מ – $750. אחד הקשיים המהותיים עם המטבע הוא שאין גוף פיננסי או רגולטורי שעומד מאחורי הביטקוין – מדובר במטבע “של כולם”, שבו אין גוף אחד שאחראי לקבוע את הכללים. בנוסף, בניגוד למטבעות כסף “רגילים”, אשר מגובים בזהב במרתפי הבנקים של המדינה, הביטקוין אינו מבטא נכסים פיזיים וערכו נקבע אך ורק על ידי הביקושים אליו.

 

מאז שנת 2008, השנה בה פורסם המאמר אשר נתן את אות הפתיחה למסחר במטבע, נכרו בערך 13 מליון ביטקוינים, ובממוצע נכרה ביטקוין אחד בכל עשר דקות. כמות הביטקוין הנכרים וקצב הכרייה שלהם מוגבלים על ידי אלגוריתם קשיח על מנת לשמור על הביקוש ביחס להיצע, וסך כל הביטקוינים שיוצרו אי פעם יהיה 21 מליון. הביטקוין האחרון צפוי להכרות בשנת 2,140.

 

מסחר בביטקוין – מה עושים עם זה?

כיום, מספר לא רב של עסקים מקבלים תשלום בביטקוין – פשוט ניתן לשלם באמצעות ביטקוין ברכישה של מוצרים. אתרים לדוגמה שבהם ניתן לשלם בביטקוין: אתר WordPress.com; אתר Microsoft; חברת Virgin Galactic אשר מציעים שירותי תעופה ומכשירי טלפון ניידים; אתר הדייטים OkCupid; אתר האאוטסורסינג בחמישה דולר Fiverr.com; אתר Dell; ועוד.

 

בארץ, אפשר לשלם בביטקוין בעסקים מקומיים כמו למשל: מסעדת הבר-קיימא, שירות הנהלת-חשבונות מקוון iCount, ועוד. רשימה מלאה של עסקים המקבלים ביטקוין תמצאו כאן:

 

wiki.bitcoin.org

 

ניתן לסחור בביטקוין כמט”ח לכל עניין – משקיעים המאמינים כי הם צופים את ערכו של המטבע (שנזכיר, שהוא נחשב לא יציב ועובר שינויים משמעותיים במהירות), יכולים לרכוש או למכור ביטקוינים בזירות הסחר למט”ח.

 

איך משיגים ביטקוינים?

עוד לפני שתתחילו להשיג ביטקוינים – אתם צריכים להשיג ארנק וירטואלי. רק בארנק שלכם, תוכלו לשמור את המטבעות המבוזרים. הארנקים הוירטואליים המנהלים את הרכישה, המכירה והאחזקה של ביטקוינים שלכם הם קבצי P2P  המסתנכרנים באופן תדיר מול כל רשת הביטקוין ומחזיקים פרטיים של המטבע בכל העולם. לכן חשוב לדעת שהתקנה של ארנק ביטקוינים דורשת שטח אחסון ותעבורה משמעותיים. ניתן לבחור גם בארנק המאוחסן בענן, אם המחשב שלכם לא עומד בדרישות הארנק המקומי.

 

לאחר שיש לכם ארנק וירטואלי, תוכלו להתחיל “לכרות” ביטקוינים. אולי זה המקום להזכיר, שכל ביטקוין שווה היום מעל 3,600 ש”ח – ואתם יכולים לצפות לעבוד על מנת להשיג אחד (אם כי אין ערובה שערכו יישאר גבוה כל כך ביחס לשקל לאורך זמן). כרייה של ביטקוין מתבצעת על ידי נטילת חלק בפיתוח האלגוריתם ליצירת ואבטחת ביטקוין. רמת המורכבות שבכרייה של ביטקוינים עולה עם כל ביטקוין שניכרה. מוערך, כי מחשב יחיד שישתתף ביצירת בלוק (סדרת החישובים המהווה ביטקוין) ייאלץ לעבוד רצוף במשך שלוש שנים – ולכן כיום כרייה של ביטקוינים מתבצעת בקבוצות, דרך שירותים מקצועיים המציעים התארגנויות כאלה כמו BitcoinCZ, GUIMiner, ועוד.

 

תוכלו להריץ על המחשב שלכם תוכנות “כורות” עבור ביטקוינים -אלו הן תוכנות המריצות את האלגוריתמים הנדרשים על מנת לזהות בלוקים ובכך לכרות את הביטקוינים שלכם. חשוב אולי לקחת בחשבון, שבממוצע נוצר ביטקוין אחד  בלבד בכל עשר דקות – כלומר סה”כ 144 ביטקוינים בכל יום, וביחס לעובדה שבשנת 2016 “חגג” הביטקוין 100 מליון משתמשים מסביב לעולם – בממוצע תידרשו ל – 694,444 ימי כרייה על מנת למצוא את הביטקוין הראשון שלכם.

 

לסיכום – השקעה גדולה ולא ברור שכדאית- לאוהבי סיכון או לחובבי מטבעות מבוזרים

קשה להתווכח עם העובדה שקהילת הביטקוין הולכת וגדלה, אבל ביחד עם זאת – חשוב להזכיר את הביקורת על מטבע וירטואלי ראשון מסוגו זה – חישובים מראים כי האנרגיה המבוזבזת בכריית ביטקוינים גדולה מהערך המתקבל מן הכרייה; כמו גם גורמת לזיהום סביבתי. התנודתיות של המטבע מציירת את ההשקעה בביטקוין כהשקעה שמתאימה ל”פריקים של מחשבים” ולאוהבי סיכון המנהלים תיקי השקעות דינמיים במעורבות גבוהה. לא ברור עד כמה המערכות המאובטחות של הביטקוין “משיגות” את יכולתם של האקרים למיניהם ומאפשרות רכישה ושימוש בטוחים במטבע, ובקיצור – ביחד עם העובדה שביטקוין הינו מטבע נסחר כבר כמעט עשור – ההשקעה בו מצריכה השקעה גדולה, עם סיכונים בצידה.

 

 

כתבות נוספות שיעניינו אותך

תגובות