מדי שנה, כשהטמפרטורות מתחילות לרדת (בקצב איטי – בכל זאת ישראל) מגיע גם הרגע הזה. אנחנו מרוויחים שעת שינה ומשלמים עליה בחודשים הבאים עם ימים קצרים וחשיכה שמגיעה קצת יותר מדי מוקדם. שעון חורף מקבל לא מעט ביקורת, וכשהוא מגיע אנחנו בעיקר מתגעגעים לימי הקיץ הארוכים. עם זאת, הביקורת המשמעותית קשורה בדרך כלל בגורם אחד מרכזי: הגורם הכלכלי. אז מה באמת עדיף לנו, שעון קיץ או שעון חורף?

 

לפני הכל – מתי שעון חורף?

משרד הפנים הוא זה שקובע מתי שעון חורף יתחיל ומתי הוא מסתיים. ב-2018 הוזז השעון לאחור ב-28.10, והמעבר לשעון קיץ צפוי להתבצע ב-29.3.2019. אם אתם תוהים מתי שעון חורף ב-2019, הרי שיהיו לנו כ-7 חודשים שבהם נהנה מימים ארוכים למדי: שעון החורף יחזור שוב ב-27.10.19, והחזרה לשעון קיץ תתבצע שוב ב-27.3.2020.

 

 

שעון חורף – ניצול מופרז של אנרגיה

אחד הטיעונים המרכזיים בגנותו של שעון חורף הוא שמדובר בבזבוז משווע של אנרגיה, לא פחות. יש בכך מן האמת, אגב. ככל שהימים נעשים קצרים וככל ששעת השקיעה נעשית מוקדמת יותר, כך אנחנו זקוקים לתאורה מלאכותית במשך זמן ממושך יותר – מה שמוביל לצריכה מוגברת של אנרגיה. יחד עם זאת חשוב להדגיש שבשנים האחרונות המגמה הזו הולכת ונעשית רלוונטית הרבה פחות. בבדיקות שנערכו לאורך העשורים האחרונים נמצא שצריכת האנרגיה איננה גבוהה יותר בחורף, ויש לכך כמה סיבות. ראשית, ככל שהתאורה במגדלי משרדים נותרת קבועה לאורך היממה כולה, אין כמעט הבדל ניכר בין השימוש בתאורה מלאכותית בחורף לבין השימוש בה בקיץ. יתרה מכך, השימוש במזגנים ובפתרונות קירור אחרים תדיר הרבה יותר במהלך הקיץ, ובהתאמה, צריכת החשמל בקיץ גבוהה משמעותית. נתונים אלה סותרים את הטיעונים המרכזיים של מבקרי שעון החורף, ומוכיחים שלמעשה – ההפך הוא הנכון.

 

ההשפעות של שעון חורף

יש מיתוסים על שעון חורף שהגיע הזמן להפריך

 

עלייה בפריון

לצד התפיסה לפיה שעון חורף מוביל לצריכת אנרגיה מוגברת, נהוג להאמין שהשקיעה המוקדמת משפיעה גם על פריון העובדים ופוגעת במשק. תפיסה זו נשענת על האמונה לפיה שעות האור מעודדות את העובדים לעבוד פרק זמן ממושך יותר. הנוקטים בגישה זו טוענים גם שקיים קשר בין שעות האור לבין המשק, מתוך התפיסה שככל שהשמש שוקעת מאוחר יותר – כך עולה הסבירות שהצרכנים הישראלים יפקדו את מרכזי הקניות ויתמרצו את המסחר ואת הכלכלה.

 

בפועל, גם בטענה הזו קשה לתמוך, וגם כאן המחקרים מתקשים לספק תמיכה גורפת. ועדה מיוחדת שמונתה על ידי משרד הפנים העלתה הצעה חלופית, על פיה הסיבה האמיתית לעלייה בהכנסות העסקים במהלך הקיץ כלל אינה קשורה לשעות האור המרובות. על פי טענת הוועדה, לא החשכה וגם לא מזג האוויר הם אלה שמובילים לירידה בנוכחות הציבור בקניונים ובמרכזים המסחריים – אלא שגרת העבודה והלימודים. בקיץ, שבו נמצאים הילדים ובני הנוער בחופשה, יש לציבור הרבה יותר זמן פנוי.

 

 

שעון חורף ותחושת ג’ט לג

תופעת הג’ט לג (או יעפת לחובבי העברית) היא תופעה שמוכרת לנו היטב, בעיקר לאחר טיסות ליעדים מרוחקים. אם ביקרתם לאחרונה בישראל בהחלט ייתכן שהרגשתם עייפות כללית והתקשיתם להסתגל לשעות ביעד החדש. התופעה הזו מזכירה במידה מסוימת את מה שהגוף חווה עם השינויים בין שעון חורף לקיץ. הרי לאורך זמן הגוף שלנו מסתגל לשעות מסוימות בהן הוא ישן או אוכל, וכשאנחנו משנים את לוח הזמנים הזה – גם הוא צריך להסתגל מחדש. אלא שדווקא כאן המעבר לשעון חורף קצת יותר נוח. יש כמה הסברים אפשריים לכך אבל נדמה שאחד מהם הוא פשוט למדי: כשאנחנו מזיזים את השעון אחורה אנחנו הרי מרוויחים שעת שינה נוספת. במעבר לשעון הקיץ אנחנו מאבדים שעה, מה שפוגע באיכות השינה ובשגרה שלנו, ובהתאם גם משפיע על הגוף בכלל.

 

מתי שעון חורף ואיך מסתגלים?

העייפות שאתם מרגישים קשורה במידה רבה לשינויים בשעות – בדומה לג’ט לג לאחר טיסה ליעד מרוחק

 

השפעות פסיכולוגיות

הדיון בסוגיית שעון החורף נמשך זה כמה עשורים, ונדמה שגם כאשר הטיעונים הכלכליים מוכחים כלא-נכונים ישנם טיעונים אחרים שנכנסים לתוקפם, על אף שגם להם אין כל תמיכה מחקרית. למשל, מי שטוען כי תחת הנהגת שעון חורף עולה שיעור המתאבדים, כמו גם שיעור תאונות הדרכים, אינו מדייק. על פי ועדת משרד הפנים אין כל הוכחה לכך שמספר המתאבדים גבוה יותר בחורף, ואילו תאונות דרכים נגרמות לאורך השנה כולה, ומשלל סיבות מכניות ואנושיות שאינן קשורות כלל לחשכה. דבר אחד בכל זאת ידוע, והוא שאת הוויכוח הנצחי בסוגיית שעון החורף כנראה אי אפשר להכריע.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >