תן לשים את הראש על דיונה – בית צמוד קרקע שלעולם לא יהיה לנו
בעוד ישראלים רבים בוחרים להתגורר במגדלי הפאר והיוקרה של תל אביב או במבני מגורים גבוהים בערים הסמוכות לה, נדמה שהחלום הישראלי כולל עדיין בית צמוד קרקע, עם גינה, גדר וכלב. בחלום הזה יש לכם גינה ירוקה, פרטיות מוחלטת ואיכות חיים גבוהה, ונדמה שכדי להגשים אותו תצטרכו לוותר על החיים במרכז, בערים הגדולות ובקרבת האטרקציות והבילויים של תל אביב. השאלה היא האם מדובר באמת בחלום ישראלי נושן או בהחלטה שנובעת מכורח המציאות, ומהנטל הכלכלי הכבד שמוטל על מי שבוחר להתגורר במגדלי המגורים הללו?
מגמת הבנייה במרכז
ככל שהזמן חולף נראה שהערים הגדולות משנות את צורתן, וקווי הרקיע שלהן הולכים ונעשים קרים יותר. דירות צמודות קרקע מתחלפות במבני מגורים ופרויקטים רבים המאושרים לביצוע ברמת גן, בפתח תקווה ובערי המרכז בכלל, הם פרויקטים של בניה רוויה. הסיבה לכך ברורה למדי, אגב. ראשית, מגדלי המגורים המפוארים מושכים אליהם כמות גדולה יותר של תושבים, רוכשי דירות ושוכרים כאחד, מה שמגדיל את הרווח הכלכלי ממנו נהנים הקבלנים ומנהלי הפרויקטים השונים. שנית, אם ננסה להגדיר את מאפייניהם של בעלי הדירות היוקרתיות הללו נגלה שמדובר באוכלוסייה בעלת אמצעים, ובעיקר טייקונים, בעלי ממון ומפורסמים – מה שמשפיע לבלי היכר על אוכלוסיית העיר הגדולה, שהופכת להיות עשירה יותר. בינתיים, משפחות המעמד הבינוני שמתמודדות גם עם הוצאות הנלוות לגידול הילדים, מוצאות שלצד תחזוקת הדירה במגדל, היקרה ממילא, נדרשות גם עלויות גבוהות נוספות לכיסוי ועד הבית, תחזוקת הבריכה או חדר הכושר בבניין והשכרת החניה או המחסן הנלווה. עם המחירים האלה אין זה פלא שהם מחפשים פתרון יעיל וחסכוני יותר.
בית צמוד קרקע – לא בתל אביב
אם כן, מי שרוצה בכל זאת להתקרב לאדמה, לטפח גינה קטנה וליהנות מפרטיות ושקט, יצטרך לוותר על העיר ולהגיע עד הפריפריה. בתים צמודי קרקע הם עדיין חלום מתוק, אלא שהיום נדמה שהחולמים הם אנשי משפחה שרוצים לגדל את ילדיהם בשקט ובשלווה, ונאלצים לעשות זאת מחוץ לעיר. ביישובים המרוחקים ובערי הפריפריה יעלו הסיכויים שלכם למצוא דירות ובתים הצמודים לקרקע, וכך אתם עשויים למצוא את עצמכם במושב קטן או בעיר צעירה, להרחיק עד למודיעין ואף להגיע לערים מרוחקות הרבה יותר מדרום ומצפון. מצד שני, המרחק הגדול יבטיח לכם לא רק שקט ואיכות חיים, אלא גם חסכון כלכלי. זאת משום שהבתים בפריפריה זולים יותר מהדירות בעיר, וגם התחזוקה שלהם נוחה יותר בהשוואה למאות השקלים שנדרשים מדי חודש לתשלום שכרו של המאבטח במגדל המגורים או לצוות הניקיון שעובד ללא הרף על נראות הבניין. עד שיימצא פתרון ממשי למצוקת הדיור ועד שנראה שינוי במחירי הדירות והבתים בערי המרכז, קשה להאמין שהמצב הזה ישתנה, ובינתיים מחזקת הפריפריה את מעמדה כאזור המיועד למשפחות – בעוד תל אביב וסביבתה משנות את אופיין ואת פניהן, עם הבנייה הגבוהה והיקרה.
