כולנו נחשפים לנתונים אודות גובה ההכנסות וההוצאות של משקי בית בישראל. מעניין ללמוד היכן אנו ממוקמים ביחס לאחרים, באיזה עשירון אנחנו? האם אנו מעריכים נכון את מצבנו הכלכלי, האם הוא טוב או רע ממה שאנחנו חושבים?

 

הנתונים המצוטטים ביותר הנוגעים למצבם הכלכלי של אזרחי ישראל לקוחים מתוך פרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) ובמיוחד מתוצאות שני סקרים מרכזיים הנערכים מדי שנה: סקר הכנסות וסקר הוצאות משק הבית. נתונים רלוונטיים נוספים מצויים במאגרי המידע של הביטוח הלאומי ובסקרים שעורכים גופים שונים, אקדמיים (אוניברסיטאות, מכללות ומכוני מחקר), תקשורתיים (עיתונים, תחקירים טלוויזיוניים, אתרי חדשות אינטרנטיים) ומסחריים (כגון חברות ביטוח, בנקים ובתי השקעות). לעיתים קרובות מתקבלת תמונת מצב שונה בתכלית כתלות במקורות עליהם נסמכים.

 

מאמר זה נכתב עבור מי שמרגישים מבולבלים ומעוניינים להבין טוב יותר את מעמדם ואת מכלול משמעויותיו. כאן תמצאו מידע אשר יסייע לכם להבין כמה באמת משתכרים בישראל, אלו חלקים מן האוכלוסייה נהנים מהכנסות גבוהות ומי נאלצים להסתפק במועט, לעיתים מועט מאוד.

 

מספרים יבשים
הלמ”ס מפרסמים את תוצאות סקרי ההכנסות וההוצאות של משקי הבית בישראל בתחילת כל שנה. מן הנתונים הנוגעים לשנת 2015 עולה כי ההכנסה הממוצעת נטו לחודש למשק בית הייתה, בשנת 2015, כ15,500 שקלים לחודש ואילו ההוצאות החודשיות של משק בית ממוצע בישראל הסתכמו בכ12,500 ש”ח. במבט ראשון התמונה נראית ברורה ואופטימית למדי אולם כאשר נכנסים לעובי הקורה מתגלים הקשיים שמשפחות רבות בישראל מתמודדות עימן.

 

בראש ובראשונה חשוב להבין שהחישוב של ההכנסה הממוצעת נעשה בדרך של סיכום ההכנסות וחילוק במספר האנשים שמרוויחים אותן. תוצאות חישוב כזה עשויות להיות מטעות, כך למשל אם מחשבים הכנסה ממוצעת לשלושה אנשים כאשר האחד מרוויח 1000 שח לחודש ואילו שני האחרים 10 שקלים בלבד לחודש מתקבלת הכנסה ממוצעת של 340 שח לחודש, פי 34! ממה שמשתכרים 2/3 מן הקבוצה.

 

תמונה ברורה יותר מתקבלת כאשר משווים את הכנסותינו לשכר חציוני, הסכום שמחצית מן העובדים במשק מרוויחים פחות ממנו והמחצית השנייה יותר ממנו. השכר החציוני בשנת 2015 עמד על כ6,500 ש”ח ברוטו לחודש וסך כל ההכנסות של חצי מן המשפחות בישראל בשנת 2015 היה שווה או נמוך מ9,000 שקלים נטו בלבד.

 

עשירונים
דרך טובה להשוות את מצבנו הכלכלי לזה של אחרים היא לגלות לאיזה עשירון אנו שייכים. נהוג לחלק את האוכלוסייה לעשר קבוצות בהן מספר שווה של אנשים, עבור כל קבוצה בודקים מה גובה השכר הנמוך ביותר והגבוה ביותר בה ומחשבים הכנסה ממוצעת. לפי חלוקה כזו מסתבר כי בעשירון הראשון (משפחות בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר) לכל משפחה הכנסה ממוצעת של סביב 2,700 ש”ח לחודש ואילו במשפחות מן העשירון העליון מסתכמת ההכנסה הממוצעת החודשית בכ30,000 שקלים נטו.

 

ההכנסה הפנויה
גם הכנסה גבוהה מאוד לא תספיק אם ההוצאות שאנו נדרשים להן עולות עליה. נתון חשוב המשליך אור על מצבנו הכלכלי הוא סכום הכסף שנותר בידינו כל חודש לאחר ששילמנו את כל שאנו מוכרחים לשלם כדי לאפשר לעצמנו קיום ברווחה מספקת, סכום זה מכונה הכנסה פנויה.

 

כצפוי, מי שהכנסותיו נמוכות גם מרשה לעצמו להוציא פחות אולם יש מינימום הכרחי העומד בישראל על כ9,000 ש”ח בחודש בממוצע למשפחה בת 4 נפשות. הרכיב הגדול ביותר מן ההוצאות הוא מימון הדיור, מי שגרים בדירה משלהם משלמים בממוצע כ3,500 ש”ח להחזר המשכנתא, מי שגרים בשכירות נדרשים לשלם בממוצע כ4,500 שקלים מדי חודש. ההוצאה על דיור שונה מאזור לאזור, באופן בלתי מפתיע בתל אביב ההוצאה על דיור מגיעה לכדי 35% מההכנסה החודשית, באשקלון ובבאר שבע ההוצאה על דיור היא הנמוכה ביותר ועומדת על 21% בלבד מן ההכנסה הממוצעת למשפחה.

 

ואיך אצלנו ביחס למקומות אחרים בעולם?
הקשיים שאנו מתמודדים עימם כלפי פנים, דוגמת הפערים בין השכבות החלשות לחזקות, מחירי הדיור, שכר מינימום שקשה להתקיים ממנו ועוד, כמעט ונמוגים כאשר בודקים את מצב אזרחי ישראל ביחס לזה של אוכלוסיית העולם בכלל. אפילו הכנסה ממוצעת של משפחה השייכת לעשירון הראשון (הנמוך ביותר) בישראל, העומדת על מעט פחות מ3,000 ש”ח לחודש, ממקמת משפחה כזו במצד טוב יותר מ80% מאוכלוסיית העולם.

 

אז בואו נעשה קצת סדר
ההכנסה הממוצעת של רוב המשפחות בישראל (בני העשירון השלישי – השמיני) עומדת על כ10,000 ש”ח לחודש. כדי להתקיים בכבוד נדרשת משפחה ממוצעת (בת ארבע נפשות בה שני ההורים עובדים) להוציא כ9,500 שח’, יוצא איפה שרובנו מסתדרים ובלבד שאנו משכילים לאמץ התנהלות כלכלית אחראית ומחושבת.

 

לעצמאים הכנסה ממוצעת גבוהה מעט מזו של שכירים – כ10,500 ש”ח ברוטו לחודש לעומת 9,500 אצל שכירים, פערי ההכנסה הממוצעת בין גברים ונשים עצמאיים גדולים מאלה בין גברים ונשים המועסקים כשכירים.

 

שתי הבעיות המרכזיות המדירות שינה מעיניהם של גברים ונשים העמלים לפרנס את משפחתם בישראל הם מחירי הדיור והצורך לעבוד שעות רבות תוך שהילדים נמצאים במסגרות בתשלום. מי שאין להם תמיכה כלכלית (למשל במימון רכישת דירה) או לפחות עזרה בטיפול בילדים (למשל סבא וסבתא שדואגים לילדים עד שאחד ההורים חוזר מן העבודה) מתקשים לממן רכישת דירה, ונקלעים למצב בו הם נושאים בהוצאות דיור גבוהות, דמי שכירות, מבלי שאלה נזקפות לזכותם בדמות נכסים שהם צוברים.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >