לעיתים קורה שגוף גדול נוהג שלא כדין עם ציבור רחב באופן הגורם נזק קטן למספר גדול של אנשים. ברוב המקרים הנפגעים הם לקוחות המשלמים מכספם עבור מוצר או שירות המסופק להם על ידי תאגיד, פעמים אחרות מדובר בגוף ממשלתי הכושל במילוי חובותיו כלפי אזרחים. במצבים כגון אלה למרות שהיקף הנזק הכללי גדול קיימת סכנה שאיש לא יתבע פיצוי היות וכל אחד מן הניזוקים ספג פגיעה מזערית בלבד. הנכונות להגיש תביעה אישית נמוך במיוחד לאור הקושי הכרוך בניהול תביעה כזו כנגד גוף גדול לו יתרון עצום מבחינת משאבים. כך נולדו תביעות ייצוגיות

 

כשהמחוקק הישראלי נתן דעתו לבעיה שתוארה לעיל, נמצא פתרון – סוג מיוחד של תביעה המכונה “תביעה ייצוגית” (או “תובענה ייצוגית”). חוק המסדיר תחום זה נכנס לתוקפו לפני כ – 11 שנים ומאז הוגשו כ – 11,500 תביעות ייצוגיות. תביעה ייצוגית מוגשת על ידי אדם אחד, או קבוצה מצומצמת על אנשים, בשם כל מי שניזוק. כדי שמנגנון התביעה הייצוגית יהפוך יעיל היה על המחוקק לפעול כדי למנוע חסמים שונים, כך למשל היה צורך למצוא דרך לספק תמריץ למי שנוטלים על עצמם את אתגר ניהול התביעה. אספנו עבורכם נתונים המדגימים את הצורך האמיתי במנגנון התביעה הייצוגית, כיצד מנגנון זה פועל ומה מידת יעילותו.

 

תביעות ייצוגיות הן משימה מאתגרת

תביעה ייצוגית היא מנגנון משפטי שתפקידו לספק מענה למצב בו גוף גדול גורם נזק לציבור רחב אולם הנכונות לתבוע ממזיק כזה פיצוי היא קטנה מכיוון שהיקף הפגיעה לכל ניזוק אינו מצדיק התמודדות עם הקושי הכרוך בניהול תביעה אישית

 

רק מספר קטן של תביעות ייצוגיות מסתיים במתן פסק דין לטובת התובעים

בשנת 2017 לבדה הוגשו כ – 1,400 תביעות ייצוגיות. אמנם, חלה ירידה של כ – 4% ביחס לשנת 2016 אולם ברור שהציבור עושה שימוש נרחב בכלי משפטי זה. לאור היקף השימוש במנגנון התביעה הייצוגית מפתיע לגלות שרק שבע תביעות הסתיימו בשנת 2017 במתן פסק דין לטובת התובעים. חשוב להבין שתביעה ייצוגית עשויה להיחשב מוצלחת גם אינה מסתיימת ב”ניצחון” של התובעים. כך למשל כ – 500 תביעות ייצוגיות בשנת 2017 הסתיימו ב”הסתלקות” של התביעה בהסכמה בין הצדדים, לעיתים קרובות משום שהנתבעת תיקנה במהירות את התנהלותה הבעייתית. בנוסף, 172 תביעות ייצוגיות הסתיימו בשנת 2017 בפשרה בין הצדדים וכ – 30 תביעות נגד גופים ממשלתיים הסתיימו בהודעת “חדילה” (התחייבות לחדול מן ההתנהלות הבעייתית בתוך 90 יום).

 

התביעות השכיחות ביותר מוגשות כנגד יצרנים ומשווקים של מוצרי מזון

כ – 60% מן התביעות הייצוגיות המוגשות מדי שנה בישראל עניינן נזק שגרמה חברה מסחרית לקהל לקוחותיה, מבין אלה ברוב המקרים מדובר בחברות המייצרות ו/או משווקות מוצרי מזון. כ – 15% מן התביעות הייצוגיות בארץ מוגשות כנגד גופי ממשל, כ – 7% נגד חברות ביטוח וכ – 3% נגד בנקיםבסך הכול הביאו התביעות שהגיעו לסיומן בשנת 2017 להשבה של מעל ל – 300 מיליון שקלים לציבור. מעניין לציין כי שכר הטרחה הכולל של עורכי הדין שטיפלו בתביעות הייצוגיות שצלחו עומד על כ – 34 מיליוני שקלים. בין התביעות הייצוגיות הגדולות שהגיעו לסיומן בשנת 2017 הייתה תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד חברת האשראי “ישראכרט” אשר חויבה להשיב 10 מיליון שקלים לציבור לקוחותיה, חברת פז החזירה מעל ל – 60 מיליון שקלים למשתמשים בשירות “פזומט“. כפי שהוזכר לעיל הקושי העיקרי בהפיכת מנגנון התביעה הייצוגית ליעיל הוא יצירת תמריץ להגשתן. חוק תובענות ייצוגיות מספק מענה לקושי זה בדמות סמכות המוקנית לבית המשפט לפסוק פיצוי מיוחד למגיש התביעה, שכר הטרחה המשולם לעורכי הדין המטפלים בתביעה יהיה כלול בסכום הפיצוי המיוחד.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >