בעלי חוב לבנק – זו מסכת הטרטורים שמחכה לכם ביישוב החוב

אחד התפקידים החשובים של בנקים מסחריים בכלכלה המודרנית הוא לאפשר גם למי שאין בידם את ההון הדרוש לממן פרויקטים שתועלת כלכלית בצידם (תועלת ליוזמי הפרויקט ולמשק כולו כאחד). הבנקים מעמידים לרשות לקוחותיהם אשראי, מעניקים הלוואות, ומסייעים בהוצאה אל הפועל של מני תכניות כמו גם מאפשרים למשקי בית ולבתי עסק לצלוח תקופות המאופיינות בקושי לעמוד בהוצאות. מובן מאליו שהבנקים אינם ממלאים תפקידם זה מתוך כוונה להיטיב עם לקוחותיהם. שיקולים כלכליים טהורים מניעים את הבנקים המסחריים השואפים, כמו רובם המוחלט של בתי העסק, למקסם את רווחיהם. היות ולבנקים כוח עדיף לאין שיעור על פני מי שמקבלים מהם מימון קיימת סכנה שהבנקים ינצלו זאת כדי לכפוף את ידי מי שחייבים להם כספים ומתקשים לעמוד בתשלומי ההחזר ולאלץ אותם לשלם ריביות גבוהות מאוד וקנסות בהיקף בלתי סביר. כך קורה לא פעם שאותו חוב לבנק, גם אם הוא קטן, תופח לממדי ענק, לעתים אפילו כתוצאה מטעויות או התנהלות בלתי אחראית של הבנק עצמו.

מכיוון שהבנקים נהנים מעמדה עדיפה על לקוחותיהם המחוקק הישראלי נדרש ברבות השנים לפעול בדרכים שונות כדי לספק לאזרחים פרטיים ובתי עסק הגנה מפני התעמרות אפשרית מצד הבנקים. לאחרונה התבשרנו על תקנות חדשות של בנק ישראל שנכנסו לתוקפן בתחילת פברואר 2018 העשויות להקל על רבבות בעלי חוב לבנקים ולהבטיח שיזכו ליחס הוגן לכל אורך תהליך הגבייה. לפניכם תיאור משמעותן של התקנות החדשות, על מי ומפני מה הם נועדו להגן, מה הסיכוי שישיגו את יעדן ועוד.

התפתחות מצב החושף בעלי חוב לבנק להתעמרות

חשוב להבין שרבים נקלעים למצב בו בנקים נוקטים כנגדם בהליכי גבייה אגרסיביים כאשר לא פעם מדובר בהתפתחות הדרגתית שקשה מאוד למנוע אותה. לעיתים הבנק עצמו הוא האשם העיקרי כאשר החוב תופח כתוצאה מטעויות והתנהלות בלתי מקצועית או בלתי אחראית של הבנק ולא של בעלי החוב. לפניכם דוגמא שבכוחה לסייע להבין כיצד עשויים בעלי חוב לבנק למצוא עצמם נדרשים להחזיר סכומים גבוהים בהרבה מן הסכומים שהעמיד הבנק לרשותם. לקוחות פרטיים עשויים ליטול הלוואה לא גדולה של 100,000 שקלים מן הבנק למטרה כלשהי, פתיחת עסק קטן למשל. הם עומדים בתשלומי ההחזר ומצמצמים את החוב לכדי 30,000 שקלים אולם אז נקלע העסק שפתחו לקשיים. מכיוון שאין די יתרה בחשבון חדל הבנק לגבות את תשלומי ההחזר אך אינו מיידע את בעלי החוב על כך, הם מצידם אינם שמים לב היות והם טרודים בהוצאת העסק החדש מן המשבר אליו נקלע. לאחר כמה חודשים המצב הכלכלי של בעלי החוב מתייצב, בחשבון הבנק שוב יש יתרה ממנה ניתן לחזור לגבות תשלומי ההחזר על ההלוואה אולם אז מגלים בעלי החוב לתדהמתם שהם חייבים כעת 150,000 שקלים, סכום שהחישוב שהוביל אליו מורכב, קשה להבנה ומעורבים בו מונחים כגון ריבית חריגה, היטל פיגורים, הוצאות הליכי גבייה, שכר טרחת עורך דין, ניהול תיק בהוצאה לפועל ועוד.

דו"ח חמור של מבקר המדינה הוביל להתערבות המפקח על הבנקים

בסוף שנת 2016 פרסם מבקר המדינה דו"ח ממנו עולה שהבנקים טועים לא פעם בחישוב ריבית ובאופן בו הם בוחרים לנהל הליכי גבייה (כולל פתיחת תיקים בהוצאה לפועל שלא לצורך), בוחרים למסור את הטיפול לעורכי דין חיצונים הגובים שכר גבוה אותו בעלי החוב נדרשים בסופו של יום לשלם, גובים ריבית החורגת מזו המרבית הקבועה בחוק ועוד. מן הדו"ח עולה גם שהבנקים אינם עומדים בדרישות בסיסיות כגון גילוי נאות (לבעלי החוב קשה לברר כמה בדיוק הם חייבים ומדוע), אין פירוט של הריביות, לא ברור מה ריבית הפיגורים וכיצד היא נקבעת, מה הקשר בין הריבית שגובה הבנק וזו שגובה לשכת ההוצאה לפועל ועוד.

התקנות החדשות מבטיחות גישה למידע המנוסח באופן בהיר

האופן בו התקנות החדשות אמורות לספק הגנה לבעלי חובות לבנקים הוא הטלת חובה על הבנקים לספק לבעלי החוב את מלוא הנתונים, לא רק זאת אלא שעל הדברים להיות מוגשים בצורה ברורה וללא שנותר מקום לאי בהירויות. התקנות החדשות מטילות על הבנקים חובה לשלוח מיוזמתם לבעלי חוב הודעות והתראות מפורטות מהם עולה בבירור היקף החוב העדכני, דרכי הפעולה האפשריות העומדות בפני בעל חוב לבנק ומה משמעויות כל אחת מהן. בצורה כזו יוכלו בעל החוב לכלכל צעדיהם באופן מושכל ומבלי שהם נתקלים בהפתעות לא נעימות.

נראה שהתקנות החדשות אכן עשויות לספק את ההגנה הנחוצה לבעלי חוב לבנק אולם קושי אחד מרכזי מעמיד עניין זה בספק, משום מה לא נקבע מנגנון אכיפה לתקנות ולכן ייתכן שהבנקים לא ימהרו ליישמן, בין אם מתוך כוונה תחילה או פשוט בשל חוסר תמריץ לערוך את השינויים המתחייבים.