חוק חדלות פירעון אושר בקריאה ראשונה, מקל על נושים קטנים ועל החייב

בכלכלה המודרנית קורה שאנשים פרטיים, בתי עסק וחברות מגיעים למצב בו הם אינם מסוגלים עוד לעמוד בהתחייבויותיהם הכלכליות. מצב כזה מכונה חדלות פירעון והוא מאופיין בצבירת חובות כלפי מספר נושים כגון בנקים מהם ניטלו הלוואות, מוסדות מדינה בגין אי ביצוע תשלומי אגרות ומיסים, ספקים העשויים להיות עסקים מכל גודל, אנשים פרטיים כגון אדם שניטלה ממנו הלוואה פרטית, עובדים שלא קיבלו שכר ועוד.

מכיוון שבחברה הצרכנית חדלות פירעון נתפסת כפגע שלא ניתן למגרו בתי מחוקקים ברחבי העולם מוציאים תחת ידם חוקים שמטרתם כפולה, הגנה על האינטרסים של הנושים מחד ומאידך מתן הזדמנות שיקום למי שנקלע לחדלות פירעון בשל התנהלות כלכלית שגויה או כתוצאה מאירוע בלתי צפוי. יש ליזכור כי ישנה סכנה לניצול חוקים הנוגעים לחדלות פירעון ופשיטת רגל כדי להתחמק מהחזר חובות ולכן חשוב לפעול כדי להפריד בין רמאים למי שהוכרעו כלכלית בתום לב.

נכון לתחילת שנת 2018 חלק נכבד מן החקיקה הישראלית הנוגעת לחדלות פירעון ופשיטת רגל מקורו בפקודות מנדטוריות ארכאיות. לאחרונה התבשרנו שוועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה לקריאה שנייה ושלישית חוק חדש, חוק חדלות פירעון, העתיד, כשיכנס לתוקפו, לחולל מהפכה של ממש בתחום זה. רוח החוק מבטאת גישה המאפשרת שיקום חייבים והגדלת חלקם של נושים קטנים בסכום הכולל המגויס לצורך החזרי החובות, כל זאת על חשבון נושים גדולים כגון בנקים ומוסדות מדינה. על חשיבות החוק ניתן ללמוד מכך שהוועדה קיימה מעל לשלושים דיונים בעניינו, לקח כמעט שנתיים עד שאושר בקריאה ראשונה וגם ברגע האחרון עוד הוכנסו בו שינויים. לפניכם פירוט האופן בו צפוי החוק החדש להשפיע על מי שמגיע לחדלות פירעון כמו גם על נושים המתמודדים עם חייב שהגיע למצב כזה.

שיקום משרת לא רק חייבים במצב של חדלות פירעון אלא גם את נושיהם ואת המשק

בעבר הרחוק הייתה נטייה לנהוג בקשיחות רבה עם מי שמגיעים לחדלות פירעון, אפילו אם נקלעו למצב ללא כל עוול בכפם. חייהם של מי שצברו חובות שהכריעו אותם כלכלית הפכו גיהינום ממש, הם איבדו את כל רכושם, הגיעו לפת לחם ואף נכלאו. ברבות השנים רוככה הגישה, זאת לא רק כדי למנוע התרסקותם של מי שהגיעו לחדלות פירעון אלא גם משום ששיקומם מביא עימו תועלת לחברה כולה. אפילו הנושים מרוויחים מן השינוי בגישה, כך למשל הגעה להסדר מול כלל הנושים מאפשר החזר חלק נכבד יותר מן החובות. הגישה השיקומית מקבלת ביטוי מובהק בחוק חדלות פירעון החדש. החוק קובע שחייבים שידיהם נקיות (להבדיל מרמאים המנסים לחמוק מתשלום חובות שצברו בדרך של הכרזה על פשיטת רגל) יכנסו להליך תשלום ושיקום בן 4 שנים לכל היותר. כך יימנע מצב הקורה כיום לא פעם בו הליכי הוצאה לפועל נמשכים עשרות שנים תוך שהחובות רק הולכים ותופחים.

הגדלת חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת החובות

נראה שהחוק החדש מביא עימו בשורה לנושים הקטנים אשר כיום מוצאים עצמם לא פעם נרמסים תחת רגליהם של מוסדות כלכליים רבי עוצמה (בנקים מסחריים בראשם) ורשויות מדינה הנהנות מקדימות בחלוקת החובות. שיפור מצבם של הנושים הקטנים מושג בדרך של ביטול חלק נכבד מדין הקדימה ממנו נהנית המדינה והרשויות המקומיות. הבנקים הם המרוויחים ישירות משינוי זה, זאת משום שחלק מן החובות לבנקים מוגן בשעבוד צף, (שעבוד על כלל נכסי החייב ולא על נכס מסוים). כדי שהכספים יתגלגלו הלאה ויגיעו לידי נושים קטנים יידרשו הבנקים, במסגרת הליך הסדרת חובות של מי שהגיעו לחדלות פירעון, להעביר 25% מן החובות בשעבוד צף למעמד של נושה רגיל.

התמודדות עם ניסיונות תרמית

כדי להבטיח שחוק חדלות פירעון החדש לא ינוצל לרעה חברות שמנועות רק זמנית, כתוצאה מקשיי תזרים מזומנים, מלעמוד בתשלומי החזר חובותיהם לא תוכלנה להיכנס להליך שיקום. עוד עולה מנוסח הצעת החוק שלכונסי נכסים תוענק סמכות להטיל עונשים על מי שיסתבר שאינם תמי לב, כך למשל מי שמנסים להבריח נכסים או שהתנהלו בחוסר זהירות בלתי סביר. על דירקטוריונים של חברות מוטלת חובת זהירות מיוחדת כאשר קיים חשש שהחברה תגיע למצב של חדלות פירעון, כך גם על מנכ"לים אותם חושף החוק החדש לתביעות אישיות נגדם.