במשרד המשפטים, ברשות השרה אילת שקד, פעלו ללא ליאות במשך למעלה משנתיים כדי להביא לאישור חוק כלכלי חשוב, יש האומרים מן החשובים שהעבירה הכנסת בשנים האחרונות, המבטא גישה של מתן הזדמנות שיקום אמיתית למי שמגיעים למצב של חדלות פירעון בשל התנהלות כלכלית שגויה (להבדיל מחדלי פירעון הנגועים בחוסר תום לב). במקביל, החוק החדש מבשר על שינוי לטובה במעמדם של נושים קטנים אל נושים גדולים כגון רשויות המדינה, מוסדות כלכליים כגון בנקים, חברות גדולות ועוד. בחברה המודרנית חדלות פירעון היא רעה חולה בלתי נמנעת, זאת משום שמתן וקבלת אשראי הם מעמודי התווך של הכלכלה ולכן תמיד יהיו מקרים בהם, כתוצאה מסיבות שונות ומגוונות, אנשים פרטיים ובתי עסק יכרעו תחת נטל הלוואות שנטלו ולא יוכלו עוד לעמוד בתשלומי ההחזר להם התחייבו. אין פלא שבחוקים שונים, כגון פקודת פשיטת רגל וחוק ההוצאה לפועל, ישנם סעיפים המסדירים את האופן בו יש לנהוג במקרים בהם חייבים חדלים מלשלם לנושים את המגיע להם. מסתבר שחלק נכבד מן החקיקה הישראלית בתחום זה מקורה עוד בפקודות מנדטוריות.

 

חוק חדלות פירעון החדש עבר לאחרונה בקריאה שנייה ושלישית. משיכנס לתוקפו, עתיד החוק לחולל מהפכה שעיקרה הגברת הנכונות לאפשר שיקום למי שמוצאים עצמם שקועים עד צוואר בחובות. בשורה נוספת שמביא עימו החוק החדש הוא תמיכה בנושים קטנים שבעבר נדרסו תחת רגליהם של גופי ממשל, מוסדות כלכליים וחברות גדולות בבואם לנסות לקבל את המגיע להם מן החייב. לפניכם מידע אודות החוק החדש, מדוע הוא כה חשוב וכיצד הוא עשוי להשפיע על חייהם של חייבים ונושים קטנים כאחד.

 

חדלות פירעון - יכול לקרות לכולם

כמעט כל אחד עלול להגיע למצב של חדלות פירעון בשל החלטות שגויות שנתקבלו בתום לב או מפאת מאורעות בלתי צפויים שאין עליהם שליטה. חוק חדלות פירעון החדש מקל על מי שהסתבכו בחובות להשתקם ולצאת לדרך כלכלית חדשה. החוק גם משפר מצבם של נושים קטנים

 

חדלות פירעון – הליך שיקום בן ארבע שנים לכל היותר

הצורך לאפשר לפושטי רגל להשתקם קיבל תמיד ביטוי בחקיקה המסדירה את תחום חדלות הפירעון. כך למשל סופו של הליך פשיטת רגל הוא קבלת הפטר שפירושו מחיקת החובות שנותרו לאחר שהושלם הליך כינוס הנכסים, מימושם וחלוקת הממון שגויס בין הנושים לפי קדימות ולפי חלקם היחסי בסך כל החובות. בחוק חדלות פירעון החדש נראה בבירור שהמחוקק מעוניין להקל על מי שנקלעים בתום לב למצב של חדלות פירעון, כל זאת משום שהתפיסה הרווחת כיום היא ששיקום משרת אינטרסים חברתיים רחבים. פושט רגל שידיו נקיות, לא ביצע שום מהלכים פסולים כגון ניסיון הברחת נכסים או צבירת חובות בעת שידע שלא יוכל לעמוד בתשלומי ההחזר, יוכל לפי החוק החדש להיכנס להליך שיקום שיושלם בתוך ארבע שנים לכל היותר. בתום ההליך ימחקו החובות שנותרו והחייב יוכל לפתוח דף חדש. הגבלה כזו של הזמן המוקצה להליכי כינוס הנכסים והגעה להסדר מול הנושים מונעת מצב של הסתבכות רבת שנים בהליכי הוצאה לפועל ותביעות משפטיות. כדי להגדיל את חלקם של נושים קטנים במשאבים שמצליח כונס הנכסים לגייס נדרשים נושים גדולים לוותר על חלק משמעותי מן המגיע להם בדין קדימות.

 

כלים חדשים לטיפול ברמאים

בעוד לכולם ברורים היתרונות שבהעדפת גישה המאפשרת למי שמגיעים לחדלות פירעון להשתקם תמיד קיים הצורך למנוע ניצול ההליכים על ידי מי שמעוניינים להתנער שלא כדין מחובות. החוק החדש כולל מספר סעיפים שמטרתם להבטיח שרמאים לא יוכלו ליהנות ממה שמבקש החוק להעניק למי שהסתבכו בחובות בתום לב. כך למשל הסף לכניסה להליכי חדלות פירעון יעמוד על 50 אלף שקלים לאדם פרטי ו-75 אלף שקלים לחברות. החוק החדש גם מעניק לכונסי נכסים סמכות לפתוח בהליכים פליליים כנגד רמאים המנסים להתחמק מתשלום חובות.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >