תופעה מוכרת בארץ היא כספים “נשכחים”, כאלה השוכבים בקרנות פנסיה, קופות גמל, חשבונות בנק או חסכונות למיניהם ובעליהם, מסיבות שונות, אינם מודעים לקיומם. לאור היקף התופעה החלו במשרד האוצר לפעול כדי להקל על הציבור לאתר כספים כאלה וכיום עומדים לרשות אזרחי ישראל מנגנונים כגון מנוע החיפוש החינמי המכונה “הר הכסף”, מסלקה פנסיונית (שירות בתשלום), שירות “הר הביטוח” לאיתור כספים שנצברו בנסגרת פוליסות ביטוח הכוללות רכיב חיסכון ועוד. בין הנסיבות המובילות לכך שכספים שנצברו אינם נפדים ישנם מקרים של עובדים שהועסקו בחברה שפורקה (למשל בשל פשיטת רגל). מסתבר שבמקרים כאלה גם לאחר שמתברר קיומו של סכום הכסף לעיתים קרובות לא קל להשיג אותו בפועל. אספנו עבורכם מידע שבכוחו לסייע לכם להעריך אם ייתכן שגם לכם ישנם כספים שנצברו בעת שהועסקת בחברה שנסגרה. עוד נפרט מה כדאי לעשות כדי לברר אם אכן יש כסף שנצבר לזכותכם ואיך ניתן לשים ידכם עליו.

 

כספים רבים אולי מחכים לכם

לפי הערכות משרד האוצר, נכון לתחילת שנת 2018 הסכום הכולל של כספים “רדומים” בישראל עומד על כ-20 מיליארד שקלים. חלק נכבד מסכום זה מקורו בכספים שצברו עובדים במהלך העסקתם בחברה שנסגרה

 

איך קורה שעובד לשעבר לא מודע לאותם כספים שמגיעים לו

אם אתם תוהים כיצד קורה שלזכותו של עובד עומד סכום כסף שהוא אינו מודע לו הנה מקרה לדוגמא: עובד הועסק במשך חמש שנים בחברה עד שזו פשטה את הרגל. במהלך כמה חודשים אחרונים לפני הפסקת פעילות החברה לא קיבלו העובדים משכורת וכך כשהחברה נסגרה היא הותירה אחריה חובות לעובדים כמו גם לספקים, לרשויות המדינה ועוד. משום שלא שולמה משכורת גם לא הופקדו כספים לקרנות פנסיה, קופות גמל או כל הפרשה אחרת שמגיעה לעובדים לפי הסכם העסקתם. העובד שאיבד מקור פרנסתם פעל בכל דרך אפשרית כדי להשיג לפחות את המשכורת המגיעה לו ולבסוף זכה לקבל חלק מן הסכום מן המוסד לביטוח לאומי (המעניק פיצוי המוגבל בגובהו לעובדים במקרים כאלה). עם קבלת הפיצוי החלקי סבר העובד שבכך תם העניין. במקביל לתביעות העובדים כנגד החברה שנסגרה ניהלה קרן הפנסיה תביעה בגין הכספים שלא העביר אליה המעסיק בחודשים בהם לא שילם משכורות. לאחר הליך משפטי בן כמה שנים העביר כונס הנכסים של החברה אל קרן הפנסיה חלק מן הכסף וזה הופקד בחסכונותיהם של העובדים ללא ידיעתם.


חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל אינן מעדכנות את העובדים

חשוב להבין שהמוסדות הפיננסיים בהם מנוהלים חסכונות עבור עובדים אינם מחויבים לעדכן על הפקדות שבוצעו עם תום הליכים משפטיים שנוהלו כנגד מעסיק שפשט את הרגל. לעיתים קרובות גם אם המוסד הפיננסי עצמו לא ניהל תביעה כנגד המעסיק מבוצעות הפקדות כאלה מטעם המוסד לביטוח לאומילעיתים קרובות המוסד לביטוח לאומי מפקיד כספים לזכות עובדים של חברה שפורקה רק לאחר תום הליך שמנהל כונס הנכסים (לעיתים גם “מפרק” ו”מנהל מיוחד” הממונים כדי לטפל בעניינים שונים הקשורים בהשלמת הליך פשיטת הרגל). כך קורה שלעיתים גם לאחר שחולפות כמה שנים נוסף לפתע סכום כסף לקרן פנסיה, קופת גמל או חיסכון במסגרת פוליסת ביטוח (כגון ביטוח חיים או ביטוח מנהלים). בעלי הכספים אינם מודעים לכך ולא פעם כבר שכחו כליל מקיום החיסכון. 

 

כספים שמגיעים לכם לא נעלמים

לעיתים קורה שכספים המגיעים לעובדים מופקדים לזכותם רק לאחר סיום הליך פירוק העשוי לארוך כמה שנים. מכיוון שהחברה פורקה היא אינה מעדכנת את העובדים וגם קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח אינן מקפידות לעשות זאת

 

קשיים אופייניים בדרך למשיכת הכספים

למרבה הצער מסתבר שגם כאשר מי שהועסקו בחברה שנסגרה מגלים שנותרו כספים המגיעים להם במקרים רבים לא קל לשכנע את קרן הפנסיה, קופת הגמל או חברת הביטוח להיפרד מהם. בין היתר עלול מי שמבקש למשוך כספים כאלה להידרש להמציא אישור מן המעסיק, עניין בלתי אפשרי היות והחברה כבר אינה קיימת. חשוב לדעת שבכל מקרה של פירוק חברה ישנם גורמים הנכנסים לנעליהם של מנהלי החברה ובסמכותם לפעול במקומם גם בכל הקשור להנפקת אישורים כגון אלה שעובדים נדרשים להמציא כדי למשוך כספים המגיעים להם. משרד המשפטים מנהל מאגר מידע באמצעותו ניתן לגלות מי המפרק (או המנהל המיוחד) שמונה לחברה, אפשרות נוספת היא לפנות אל לשכת כונס הנכסים הרשמי.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >