אם גם אתם גיליתם את הנוחות שבהזמנת הפתעות ליום ההולדת של הזאטוט מאיביי, או את האושר שבקבלת חבילה שופעת בגדים חדשים לעונה הקרובה לילדים (ולגדולים) מ”נקסט” ואתרי קניות מחו”ל דומים – אתם ממש לא לבד. סקרים מצביעים על עלייה של 450% בהיקפי הרכישות שלנו מחו”ל, בעיקר (אם כי לא רק) בחנויות אונליין, ולצידה עלייה של כמעט 300% בסכומי הרכישה המצטברים בקניות מחו”ל. זאת – לצד ירידה – שלא לומר נפילה – בסך כמות העסקאות המבוצעות בארץ, של כ – 77%. ענף האופנה בישראל מתרסק, וענפים נוספים רבים סובלים מן התחרות מול קניות בחו”ל במחירים נמוכים ובאיכות לא רעה בכלל. מה ואיפה אנחנו קונים, וכמה באמת אנחנו חוסכים?

 

יותר ויותר קניות מחו"ל

קניות בחו”ל של ישראלים קפצו בשנים האחרונות לשיעור גבוה פי 4.5 ביחס לשיעור הקניות בשנת 2007. ניראה כי העדפות הצרכנים משתנות, ובמהלך שנת 2017, הגיעו לישראל מעל 64,000,000 חבילות של קניות מחו”ל באתרים מקוונים, ועוד כ – 20,000,000 רכישות באשראי במהלך השהות בחו”ל

 

כמה קניות מחו”ל עשינו במהלך שנת 2017?

במהלך שנת 2017, ביצעו הישראלים לא פחות מ – 83,000,000 עסקאות של קניות מחו”ל, בערך 72% מכלל העסקאות בוצע אונליין, והשאר במהלך טיולים שלנו בארצות שמעבר לים. הסכום הכולל של העסקאות בחו”ל במהלך השנה שחלפה הוא כ – 24 מיליארדי שקלים. אז מה בדיוק אנחנו קונים?

 

במקום הראשון בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, נמצאת קטגוריית האופנה, מוצרי ההלבשה וההנעלה והאקססוריז, עם 49% מסך הקניות מחו”ל; קטגוריית מוצרי אלקטרוניקה, סמארטפונים, גאדג’טים וכיו”ב – תפסה את המקום השני המכובד, עם 32% מסך העסקאות מחו”ל; ולאחרה קטגוריית התחביבים והצעצועים עם 28% מכלל הרכישות אונליין. הסיבות המרכזיות לקניות מחו”ל הן בראש ובראשונה מחירים זולים יותר, ולאחר מכן מגוון של מוצרים כמו גם מוצרים שניתן לרכוש אונליין והם לא זמינים בשוק המקומי בישראל.

 

 

 

איפה רוכשים הישראלים אונליין?

ישראלים רבים יתארו אתרים ייחודיים כ”פייבוריטים” שלהם, אבל בישראל כמו בכל העולם, את המקום הראשון תופסות שלושת הפלטפורמות הגדולות למסחר מקוון בין אנשים – אמזון, איביי ועלי אקפרס, בתחום הביגוד חנויות כמו נקסט, טארגט, נייקי, ואחרים; וגאדג’טים נרכשו בעיקר מאתרים סיניים ברשת.

 

על הפרשי המחירים, קשה לציין עובדות כוללות, אולם במקרים רבים מדובר על הפרשים במחירים של מוצרים זהים או דומים, בגובה של עד 50% מהמחיר (לעיתים אף יותר). למשל, לקוחות רבים מתארים את מחיריהם של אביזרי חשמל (כמו אביזרי “בית חכם”, סמארטפונים, סטרימרים, וכדומה), במחירים נמוכים משמעותית מאלה המוצגים באתרים וחנויות בארץ (אם כי, במקרים הללו, במרבית המקרים מדובר במכשירים ללא תמיכה בעברית). גם בתחום האופנה הפרשי מחירים ניכרים בין המחירים בחנויות בארץ לבין אלה שבאתרים בחו”ל, ועוד.

 

ישראלים מבצעים קניות מחו”ל בעיקר דרך אתרים כמו אמזון או איביי

 

מה אומרים על זה היצרנים והקמעונאים המקומיים?

עתירה שהוגשה זה לא מכבר בעניין הפטור ממע”מ על קניות מחו”ל, כמו גם קריסת ענף האופנה בישראל (לאחר שמעל 60% מהקניות בתחום האופנה בישראל, כך מוערך, מבוצעות אונליין או מחו”ל) והקשיים שמתמודדים איתם ענפי קמעונאות וסחר אחרים בארץ, מעוררים שאלה בעניין היתרונות לצד החסרונות ברמה הלאומית לכמות ההולכת וגדלה של קניות מחו”ל, תוך ערעור הרווחים והיציבות של עסקים מקומיים בארץ. הבחירה לאפשר פטור ממע”מ, למשל, מספקת כאמור הנחה מובנית בסכום המע”מ (17%) לרוכשים בחו”ל בסכומים שאינם עולים על 250 ש”ח.

 

 

פטור ממע”מ – בינתיים לא יוצא לפועל

במהלך שנת 2017 הגיעו אל ישראל לא פחות מאשר 64 מיליוני חבילות של קניות מחו”ל בחנויות אונליין, מעל 95% מהן זכו בפטור ממע”מ, בשל סכום רכישה כולל של פחות מ – 75 דולרים. בניגוד לרכישות בישראל, המחוייבות במע”מ, הפטור מתשלום מע”מ על רכישות מקוונות מחו”ל בסכום של פחות מ – 75 דולרים העניק יתרון בולט בדמות הנחה של 17% מהמחיר לחנויות מחו”ל, על פני בתי העסק המקומיים – יש אומרים, כזה שהמקומיים אינם יכולים להתחרות בו. לשם ההשוואה – בשנת 2010, סך עסקאות הקניות מחו”ל עמד על פחות מ – 7.5 מיליארדי שקלים, בכ – 15,000,000 עסקאות מקומיות וכאלה שבוצעו אונליין.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >