אחד החוקים הראשונים שנחקקו בישראל הוא “חוק לימוד חובה” (נכנס לתוקפו בשנת 1949), חוק זה מטיל חובה על הורי קטינים לרשום ולדאוג להופעתם הסדירה של ילדיהם במוסד חינוך מוכר. עוד קובע החוק שאין לסלק ילד ממוסד החינוך מבלי שדואגים לו למסגרת לימודית חלופית. בחוק לימוד חובה ישנה גם התייחסות למימון ונקבע שהחינוך יוענק חינם, כפועל יוצא רבים מקרב הציבור מכנים את החוק “חוק חינוך חובה חינם”. בתחילת הדרך חוק לימוד חובה חל רק על ילדים בכיתות א’ עד ח’, בהמשך הורחבה תחולתו עד שכיום הוא מחייב לשלוח למוסדות לימוד מוכרים ילדים מגיל גן חובה ועד כיתה יב’. רובם המוחלט של ההורים בישראל מקיימים את דרישות החוק, רושמים ועושים כמיטב יכולתם לוודא שילדיהם מבקרים במוסד הלימודים באופן סדיר. המדינה מצידה פיתחה דרכים לעקוף את הדרישה לספק חינוך חינם.

 

מזה עשרות בשנים שהורים לילדים במוסדות חינוך בכל רחבי הארץ מתבקשים לשלם סכומים נכבדים, העשויים להגיע עד כדי 6,000 שקלים בשנה, בתואנה שהתשלומים נחוצים בכדי לממן פעילויות כגון “סל תרבות”, “מסיבת סיום”, “השאלת ספרי לימוד”, “טיולים” ו”שיעורי העשרה”. ההערכה היא שבשנת 2017 סך הסכום שנגבה מהורים בדרך זו עמד על למעלה מ-4 מיליארד שקלים. מדי כמה שנים מתעוררת מחאת הורים הבאים בדרישה לבטל או לפחות לצמצם באופן משמעותי את התשלומים הנגבים מהם. למרות שהמחאה מושתתת על בסיס מוצק, שהרי המדינה מחויבת על פי חוק לספק חינוך חינם, עד כה גובה תשלומי ההורים רק הולך ועולה משנה לשנה, במהלך שבע השנים האחרונות חל זינוק של 250%! לפניכם סקירת האופן בו נגבים מאיתנו ההורים סכומים כה משמעותיים, מהותה של עתירה שהוגשה לאחרונה כנגד משרד החינוך בנושא,  ודרכים העשויות לאפשר חינוך חינם אמיתי בישראל.

 

האם חינוך חינם הוא אכן חינמי?

חוק חינוך חינם הוא למעשה “חוק לימוד חובה” על התיקונים שהוכנסו בו מאז נחקק בסמוך לקום המדינה. החוק מחייב הורים לשלוח ילדים מגיל גן חובה ועד כיתה יב’ למוסדות לימוד מוכרים, המדינה מצידה מחויבת על פי חוק זה לספק חינוך חינם. המצב בפועל הוא שרוב ההורים ככולם מקיימים את הוראות חוק לימוד חובה ואילו המדינה גובה, באמתלות שונות, תשלומי הורים העשויים להגיע לכדי כמה אלפי שקלים בשנה

 

כך עושה הממשלה פלסתר את חובתה לספק חינוך חינם

הנוהג לגבות תשלומי הורים כדי להשלים תקצוב מוסדות החינוך החל כבר בשנות החמישים. בתחילה היה מדובר בסכומים צנועים אולם אלה תפחו עד שהורים החלו מוחים ודורשים חינוך חינם. לפני כ-25 שנים המליצה ועדה שמונתה מטעם משרד החינוך לבטל את גביית תשלומי ההורים אולם, כידוע, המלצות אלה לא הבשילו לכדי מעשה. ככל שמתבגר התלמיד כך הולכים ותופחים התשלומים הנגבים מהוריו. הורי ילד בכיתה א’ או ב’ ישלמו כ-260 שקלים, ביטוח תאונות אישיות ו”תשלומי רשות” (סל תרבות, מסיבת סיום וטיולים), עוד כ-1,500 שקלים עבור שיעורי העשרה וכ-120 שקלים נוספים עבור “רכישת שירותים מרצון”. הוריו של תלמיד בכיתה יב’ ישלמו כ-1,400 שקלים “תשלומי רשות” וכ-3,300 שקלים עבור שיעורי העשרה ו”רכישת שירותים מרצון”. חשוב לציין כי לפי הערכות משרד החינוך בין 5 ל-15% מן הסכומים המשולמים משמשים לסבסוד הורים שאינם משלמים (בגלל שמצבם הכלכלי אינו מאפשר זאת או מטעמים אידיאולוגיים).

 

 

האם שינוי אמיתי ממשמש ובא?

מספר פעמים בעבר הקימו הורים קול זעקה כנגד שיטת תשלומי ההורים. משרד החינוך הקים וועדות לבחינת הנושא אך בפועל לא ננקטו צעדים של ממש להתיישר עם רוח חוק לימוד חובה ולספק חינוך חינם. בשנת 2012 ביקשה הממשלה ליישם את המלצות ועדת טרכטנברג (שקמה בעקבות המחאה החברתית) ולסבסד תשלומי הורים מתקציב משרד החינוך אולם שר האוצר לשעבר יאיר לפיד ביטל את המהלך. לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע”ח קרא פורום נציגי ועדי ההורים בישובים השונים בארץ ל”מרד הורים” שעיקרו הימנעות גורפת מתשלום “תשלומי הורים”. בעקבות הבטחות לרפורמה בוטלה הקריאה למרד אולם לקראת שנת הלימודים תשע”ט מסתבר שבוצע צמצום בן 30 מליון שקלים בלבד (מתוך 4.5 מיליארד). 

 

בעקבות אישור תשלומי ההורים לשנת הלימודים תשע”ט בועדת החינוך של הכנסת הגישה לאחרונה הקליניקה למשפט של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה עתירה לבג”ץ בשם ארגונים שונים, ביניהם האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת ידיד, מטה המאבק למען חינוך חינם ועוד. אם יורה בג”ץ למדינה לתקן את העיוות ייתכן והמהלך יוביל לצמצום משמעותי בסכומים שאזרחי ישראל נדרשים לשלם תמורת “חינוך חינם”.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >