על פי חוק פיצויי פיטורים, על המעביד להפריש לכל הפחות 6% מסך השכר של העובד בכל חודש, לטובת פיצויי פיטורים. את סכום הפיצויים ניתן להפריש לקופת גמל או לקרן הפנסיה של העובד לפי צו הרחבה לביטוח הפנסיוני כאשר חובתו של המעסיק לאפשר שחרור סכום כסף זה עם פיטורי העובד, שכן אם לא – יואשם בהלנת פיצויי פיטורים. לצד כל זאת חשוב להגיד, שבעוד פיצויי הפיטורין הנאספים מידי חודש עשויים להגיע לכדי סכום לא נמוך, שיאפשר לעיתים למי שזה אך איבד את מקום העבודה שלו מרווח של נשימה בטרם ימצא עצמו במקום העבודה הבא – במקרים מסויימים, מוצאים את עצמם עובדים ללא היכולת לשחרר את אותם כספי פיצויים. למשל, בסוף שנת 2016 הוגשה בקשה לבית משפט בתל אביב לתביעה ייצוגית נגד חברת כלל ביטוח, בגין חסימת האפשרות למשוך את כספי הפיצויים שהגיעו לחוסכת, בשל אי הסכמת המעביד למשוך כספים אלו. במקרה כזה, תהיה העובדת רשאית לקבל גם את רכיב הפיצויים בחיסכון – רק לאחר שתגיע לגיל הפרישה.

 

עשרות אלפי עובדים בישראל למעשה לא קיבלו פיצויי פיטורין לאחר סיום עבודתם, ומיליארדי שקלים “תקועים” בקופות גמל, קרנות פנסיה ובקופות ביטוח מנהלים – כאשר על פי חוק, כספים אלה אינם מוחזרים למעסיק בשום מקרה (אלא הם נחשבים חלק מהחיסכון של העובד לשעבר) – אולם העובדים אינם יכולים לשחררם. תיקון חדש שהועבר ממש לאחרונה (יוני 2018), מחייב את מנהלי קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים וקופות הגמל לשחרר את סעיף הפיצויים מן החיסכון לעובדים גם ללא אישור המעביד – מדובר בבשורות שהן לא פחות ממרעישות, עבור קהל עובדים נרחב.

 

מתי מקבלים את הפיצויים?

אם עד היום ניתן היה לשחרר את כספי הפיצויים לאחר פיטורין רק לאחר מילוי טופס אישור שחרור כספים ובכפוף להסכמה בכתב של המעסיק – תיקון חדש לחוק מאפשר דרישת כספי פיצויים לאחר פיטורין ללא תלות באישור המעסיק, וגם שנים רבות לאחר סיום העבודה

 

הבעיה – לא תמיד תוכלו להשיג את אישור המעסיק לקבלת הפיצויים

חשוב להבין, כי עד לתיקון החדש לא היו משוחררים כספי הפיצויים, שהופקדו כחוק ולא היו עוד בבעלות המעסיק, אל העובד לאחר תום עבודתו בארגון – אלא בכפוף לאישור בכתב של מנהל הארגון, בטופס “אישור שחרור כספים” שיש למלא. לא פעם, כאשר מערכת היחסים עם המעביד עלתה על שרטון, או כאשר החברה פשטה את הרגל או נסגרה – ואף במקרים בהם עובדים מבקשים לשחרר את כספי הפיצויים שלהם שנים לאחר שסיימו את עבודתם בחברה – מילוי הטופס הנדרש לשחרור הכספים הפך משימה קשה או אף בלתי אפשרית. כך, על אף שמנהלי אפיקי החיסכון השונים לא התנגדו לקביעה כי אותם כספים שייכים לעובד – הבקשה למשוך את כספי הפיצויים נתקלה בסירוב מצד חברות הביטוח ומנהלי מוצרי החיסכון, והדרך היחידה לקבלם היתה בהגיע העובד לגיל פרישה, או במקרים של חלילה מוות או נכות על פי תנאי החיסכון, או עם פדיון מוקדם של הקופה – הנושא קנסות בשיעורים גבוהים.

 

 

מה קורה במקרה של התפטרות?

עוד שאלה שדווקא לא זכתה למענה במסגרת התיקון החדש לחוק, היא למי שייכים אותם כספי פיצויים בטרם הם משוחררים לטובת העובד. אחרי הכל, על אף שכיום במשק הישראלי שיעור גבוה של כלל העובדים המסיימים את עבודתם בארגון מקבלים פיצויים – החוק מחייב את הארגון בתשלום פיצויי פיטורין רק במקרה של פיטורין (ולא במקרה של התפטרות). על כן, קובע התיקון החדש בחוק – עובד שהגיש בקשה לקבלת רכיב פיצויי הפיטורין אשר על שמו, יקבל את הכספים שהופרשו לטובת תשלום פיצויים בתוך ארבעה חודשים – זה פרק הזמן העומד לטובת המעסיק, להגשת קובלנות או מסמכים אשר יציגו כי נסיבות עזיבת העובד את הארגון אינן מחייבות תשלום פיצויים או כי הסכום שנצבר לטובת תשלום פיצויים הוא גבוה מזה שהעובד זכאי לו. באין תגובה מצד המעסיק – קבל כל עובד את כספי הפיצויים שנצברו עבורו, בתוך ארבעה חודשים וללא צורך בהצגת אישור מטעם המעסיק.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >