כמעט שנה מאז חוק הנגישות – ואתרים רבים עוברים על החוק
חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות הוא חוק לא חדש – אולם התקנות החדשות של הנגשת אתרי אינטרנט בו, זוכות לכותרות מזה מעל שלוש שנים. עם תום שלוש שנות "התאקלמות", בהן עסקים קיבלו שפע של זמן והזדמנויות לסיים תהליכי הנגשה של אתרי אינטרנט והיבטים אחרים של הפעילות העסקים שלהם – מאז אוקטובר 2017 (אז נכנס חוק הנגישות לתוקף), עסקים לא מונגשים עוברים על החוק וחושפים את עצמם לקנסות כבדים ואף להקפאת הפעילות העסקית. העסק שלכם מונגש? אם לא – חשוב שתקראו את המאמר הזה.
אתר מונגש – קווים לדמותו
חוק הנגישות בישראל, אשר נכנס לתוקף באופן מלא באוקטובר אשתקד (2017), קובע כי אתרי האינטרנט המקומיים נדרשים לספק חווית גלישה מונגשת, ומותאמת, גם במקרים של גולשים בעלי מוגבלויות. חשוב להבין – אוכלוסיית בעלי המוגבלויות בארץ מונה מאות אלפי אנשים, ברמות מוגבלות שונות, אשר אין למנוע מהם את אותן האפשרויות העומדות בפני גולשים שאינם סובלים ממוגבלויות. ההנגשה היא לא רק נכונה חברתית – אלא היא גם השקעה נכונה מבחינה כלכלית, מפני שההערכה היא כי כ – 18% מכלל השוק, מאות אלפי אנשים שהם לקוחות פוטנציאליים של העסק, מוגדרים כאוכלוסייה בעלת מוגבלויות.
אתרי אינטרנט מונגשים הם אתרי אינטרנט שקל לגלוש בהם. תהליך ההנגשה הופך את ניראות האתר וידידותיות הממשק שלו נוחים יותר – גם עבור מי שאינו בעל מוגבלויות, על אחת כמה וכמה – עבור אלה מבינינו אשר סובלים מלקויות בראיה, בשמיעה, בקשב או מלקויות אחרות שמשפיעות על איכות הגלישה ברשת. הנה כמה מהקווים המנחים של תהליך ההנגשה הנדרש לאתרי אינטרנט בישראל:
- כיתוב ברור – גודל גופן מתאים וניגודיות (קונטרסט) איכותי בין צבע הכתב לצבע הרקע
- קישורים ברורים, המסומנים באמצעות קו תחתון או באופן ברור
- טקסט חלופי לתמונות כאשר אלה אינן מוצגות
- תרגום לכל סרטוני הוידאו
- אפשרות להשתמש באתר באופן מלא גם ללא שימוש בעכבר, למשל על ידי קביעת ALTים (סדר לחיצות) לאלמנטים בעמוד
- דף הצהרת נגישות
- ועוד
בישראל ישנן כמה רמת של הנגשת אתרי אינטרנט, כאשר עסקים בהיקפי פעילות, הכנסות, ואתרי אינטרנט שונים, נדרשים על פי חוק לרמות הנגשה שונות. התקן, על עשרות הסעיפים שלו, קובע באופן ברור את כלל הפעולות שיש לעשות, על מנת להנגיש את אתר האינטרנט של הארגון באופן מושלם.
מי יכול להנגיש את אתר האינטרנט שלי?
אתרים מונגשים הם אתרים שעומדים בתקן הבינלאומי לנגישות 2.1 WCAG – תקן הכולל סעיפים ברורים וממוקדים – שכל אתר אינטרנט בישראל חייב להתייחס אליהם. אם אתם מפתחי אתרי אינטרנט, תוכלו לקרוא את סעיפי התקן ולדאוג להנגשה מלאה של אתר האינטרנט שלכם. במקרים אחרים – ישנן חברות רבות המתמחות בהנגשת אתרים, ובאתרי אינטרנט מעל ממשקים מוכרים, ניתן להתקין תוספים (Plugins), חלקם איכותיים ואף ללא תשלום, המאפשרים הנגשה של האתר.
מה קורה למי שלא פועל לפי חוק הנגישות?
חברות וארגונים בעלי הכנסות של מעל 300,000 ש"ח כבר חשופים לתביעות פליליות ואזרחיות בשל אי הנגשת אתר האינטרנט שלהם, ולמעשה, מאז כניסת החוק לתוקפו, הוגשו שמונה תביעות ייצוגיות כנגד ארגונים בעלי אתרי אינטרנט שאינם מונגשים, בסכומים של 50,000,000 ש"ח עבור כל תביעה. מעבר לאותן תביעות ייצוגיות, לקוחות פרטים ואנשי אכיפת החוק מבצעים תביעות כנגד עסקים וארגונים שאתר האינטרנט שלהם אינו מונגש.
מי שאתר האינטרנט שלו נמצא לא מונגש, הוא חשוף להפקת "צו נגישות" כנגדו – צו מנהלי אשר מפרט לוח זמנים לביצוע כלל ההתאמות הנדרשות להנגשת האתר האינטרנט. אי עמידה בצו הנגישות או הפרתו, עלולה להוביל לתשלום קנסות בגבה מירבי של 75,300 ש"ח ועוד 5% מהקנס עבור כל יום של איחור במילוי אחר כלל ההוראות המופיעות בצו. בנוסף, בעלי מוגבלות אשר מזהים כי אתר האינטרנט של הארגון אינו מספק מענה מונגש בהתאם לצרכיהם, עלולים לתבוע את הארגון באופן אזרחי, בסכומי פיצוי של עד 50,000 ש"ח – ללא הוכחת נזק.
