הביטוי “עיר חכמה” הפך בשנים האחרונות ללוהט בכל הקשור לניהול עירוני ע”י הרשויות המוניציפליות. לאחרונה, יצאה מן הכוח אל הפועל תכנית לאומית חדשה בשם “CityZoom”, שמטרתה קידום סטארטאפים בתחום הערים החכמות ועידוד השימוש בהם ע”י הרשויות המקומיות. המיזם הינו בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הפנים, המשרד לשוויון חברתי, אוניברסיטת תל אביב, קרית עתידים ומרכז פרס לשלום ולחדשנות. ערים חכמות הן למעשה “מאמץ רב מגזרי” לייעול שירותי הרשויות המקומיות ולשיפור שביעות רצונם של התושבים במרחבים העירוניים.

ולפני הכל… מהי “עיר חכמה”?

“עיר חכמה” משלבת באופן מאובטח בין טכנולוגיות מידע ותקשורת לבין פתרונות IOT (טכנולוגיה מתקדמת לאיסוף ולהחלפת מידע), ומהווה חלק מחזון תכנון ערים ואזורים. רשות מקומית הפועלת במודל העיר החכמה, עושה זאת באמצעות שימוש בטכנולוגיה כדוגמת מערכות שליטה ובקרה מתוחכמות ופתרונות תקשורת מתקדמים לתושבים (אפליקציות ואתרי אינטרנט) ועוד. באמצעות טכנולוגיות אלו, מנהלת הרשות המקומית את נכסיה ומייעלת את שירותיה כדוגמת חינוך בבתי הספר, ספריות עירוניות, תחבורה, תשתיות מים, אשפה, הנגשת מידע לציבור ועוד.

 

לדברי חיים ביבס, יו”ר מרכז השלטון המקומי: “היום רשויות מקומיות לא יכולות להרשות לעצמן להישאר מאחור ונדרשות ליישר קו עם העידן הטכנולוגי. אימוץ מודל העיר החכמה יוביל לניצול מיטבי של המשאבים העירוניים,יעילות, חיסכון בזמן ושירות טוב יותר לתושב. מרכז השלטון המקומי שם לו למטרה להנגיש לרשויות את השירותים המתקדמים ביותר בעולם המוניציפאלי באמצעות יריד החדשנות האורבני מוני אקספו שיצעיד את השלטון המקומי קדימה.”

 

ערים חכמות לפי חיים ביבס

ערים חכמות מנצלות היטב את המשאבים העירוניים. חיים ביבס (צילום: איל יצהר)

 

אילו שירותים נכללים בעיר החכמה?

באמצעות מערכות ניהול עיר מבוססות Big Data, ניתן לבצע הגנה על תשתיות עירוניות מפני מתקפות סייבר, שירותים שונים לתושב, שירותי תחבורה וחניה, פתרונות לשכבת הגיל השלישי, מערכות ניטור לשעת חירום, תשתיות WiFi, וגם שירותי חקלאות לשטחים ציבוריים. חשוב מאוד להדגיש את חשיבות סוגיית הגנת הסייבר: במידה והאקר פורץ למערכת רמזורים עירונית, יש בכוחו להשבית ולסכן חייהם של תושבי עיר שלמה, דבר העשוי להצביע ממש על כורח הרשויות המקומיות לפעול עפ”י מודל העיר החכמה.

 

 

אז איך עושים את זה? הכירו את CityZoom – תוכנית “שידוך” עיר וסטארטאפ

CityZoom הינו תכנית שמטרתה קידום סטארטאפים בתחום העיר החכמה ועידוד רשויות מקומיות לאימוץ מודל העיר החכמה. התכנית מתוקצבת לסכום של כ-2.5 מיליון שקלים, וכוללת סיוע לרשויות המקומיות במיפוי צרכיהן, הקמת מאגר מידע המפגיש בין בעיותיהן וצרכיהן לבין פתרונות אפשריים, עידודן להחדרת סטארטאפים מובילים לניהול השוטף של המרחב העירוני, ותמיכה אקדמית של המכון למחקר שלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב.

 

אם זה כל כך טוב ויעיל, מדוע בכל זאת צריך לעודד רשויות מקומיות לאמץ את מודל העיר החכמה?

הצורך בתכנית שתעודד רשויות מקומיות להשתמש במודל העיר החכמה נובע מכך שכיום רשויות אלו כלל לא “פונות” אל סטארטאפים העשויים לסייע להם. זאת, עקב בירוקרטיה סבוכה או קושי ניהולי או תקציבי לפעול במודל העיר החכמה. במידה והתכנית תצליח אפילו רק להפגיש בין סטארטאפ לבין רשות מקומית מתאימה – ייתכן והדבר יניע את הרשות המקומית לפעול במודל זה.

 

הסטארטאפים שכבר חברים במיזם

כיום רשומות במיזם 15 חברות סטארטאפ, כשהשאיפה היא להגדיל את הרשימה ואת היצע השירותים הנכללים בו במטרה שיותר ויותר רשויות מקומיות ישתמשו בו. סביר להניח, כי ככל שיצטרפו יותר ויותר סטארטאפים למיזם, ויהיו סיפורי הצלחה רבים יותר של רשויות מקומיות – כך הוא יתפוס תאוצה גדולה יותר. להלן חלק מרשימת הסטארטאפים שהבטיחו מקומן במיזם: חברת “Parkan” העוסקת בפתרונות ניטור וניהול חניות באמצעות מצלמות, חברת “GreenIQ” העוסקת בתחום הניהול החכם של משאבי מים וחברת “ZenCity” העוסקת בניטור התנהגות וצורכי תושבים לפי רשתות חברתיות.

 

למה צריך לעודד ערים חכמות?

כדי שנראה יותר ערים חכמות ייתכן שנצטרך להקל על הליכים בירוקרטיים שמעכבים את ראשי הערים

 

מה תוכל להרוויח הרשות המקומית מאימוץ מודל עיר חכמה?

רשות מקומית אשר תאמץ מודל זה תזכה בתועלות רבות כדוגמת חיסכון בהוצאות השוטפות, אימוץ גישה סביבתית ו”ירוקה” אשר תאפשר לה למתג ולמצב עצמה כמתקדמת ואחראית מבחינה סביבתית ושיפור תדמיתה. זאת ועוד, הרשות המקומית תוכל ליצור מרחבים בטוחים באמצעות רישות במצלמות אבטחה (גורם הרתעה לגורמים עבריינים), לחסוך בחשמל באמצעות רישות בחיישני תנועה המאירים כבישים חשוכים על בסיס תנועה, לקיים תקשורת דו כיוונית מהירה ויעילה עם התושב (למשל, רישום הילדים לגן או לבית הספר באמצעות אפליקציה) ועוד.

 

מבט על ההווה: ערים חכמות בישראל רחוקות שנות אור ממימוש הפוטנציאל

כפי שאתם לבטח יודעים, מדינת ישראל מוכיחה עצמה בכל עת כקרקע פוריה לגידול סטארטאפים. אז, מה בכל זאת מונע מאותם סטארטאפים כחול לבן לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות בישראל? הסיבה לכך היא שהשוק הישראלי קטן מדי עבור חברות אלו. זאת ועוד, בישראל יש מספר גדול באופן יחסי של רשויות מקומיות (מעל ל-250) – דבר המקשה על המשרדים הממשלתיים להתוות וליישם מדיניות ארוכת טווח בנושא הערים החכמות. הבא נוסיף לכך גם את חוסר הנגישות למידע (העתיד להיפתר ע”י מאגר CityZoom), את עודף הבירוקרטיה – והנה לנו מתכון מצויין ל”בריחת” הסטארטאפים הישראלים מהשקעה ומיקוד בערים חכמות בישראל.

 

 

יש תקווה לעתיד: עיריית הרצליה

בשנת 2016 הודיע ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, כי בכוונתו להשקיע כ-25 עד 30 מיליון שקלים בהפיכתה של העיר לחכמה. הרצליה, שבאותם ימים מנתה כ-110 אלף תושבים עם צפי לכמות של כ-150 אלף תושבים עד לשנת 2026, הייתה באותם ימים בעלת עודף תקציבי של כ-1.3% (הנאמדים בכ-1.5 מיליארד שקלים בשנה). ראש העירייה, משה פדלון, מאמין כי באמצעות עיר חכמה ניתן יהיה להעניק שירות מיטבי לתושבי העיר באמצעות מינוף החינוך המדעי והטכנולוגי (רובוטיקה, סייבר ועוד), ניצול הפוטנציאל העירוני למינוף העסקים, התיירות והכלכלה, והשקעה בתחום הרווחה (טיפול בקשישים, ניצולי שואה וילדים בסיכון). בינתיים, נראה כי הדברים אכן עובדים יפה בהרצליה: לאחרונה זכתה חברת “טלרד” במכרז להקמת מערכות טלוויזיה במעגל סגור ומערכות שליטה ובקרה בפרויקט המוערך בכ-11 מיליון שקלים. דומה, כי המהפכה הדיגיטלית עתידה להביא עצמה לידי ביטוי גם במרחבים העירוניים בישראל וברחבי העולם.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >