אנחנו חיים בעולם תחרותי, בו גופים מוסדיים רבים אמונים על שמירת כללי התנהלות הוגנים בשוק, על מנת לקדם טווחי מחירים סבירים לכל מוצר – ובמיוחד למוצרים הכרחיים כמו מוצרי מזון. רשות ההגבלים העסקיים היא מן הרשויות הפועלות על מנת להגביל את פעילותם של ארגונים עסקיים גדולים ולשמור על האינטרסים של הצרכנים בשוק. לאחרונה, התפרסם כי רשות ההגבלים העסקיים מצאה פסול בהתנהלותה של חברת תנובה, אשר קיימה הסדרים כובלים וגרמה להעלאת המחירים לצרכן – ועל כן, נדרשה תנובה לפצות את הצרכנים בסכום של לא פחות מאשר 25 מיליוני שקלים. מה הם בדיוק הסדרים כובלים, מה קרה שם בין משרדי ההנהלה של תנובה, ומה אנחנו מרוויחים מכל זה?

 

 

מה זה הסכם כובל?

הסכם כובל הוא הסכם בין שני גופים מסחריים או יותר, הקובע כי הצדדים שערכו את ההסכם מקבלים על עצמם לשתף פעולה בפעילות העסקית. לא כל הסכם עסקי מוגדר הסכם כובל – הסכמים כובלים עוסקים, למשל, בהגבלה של מחיר מוצרים, הגבלה של שיעורי הרווח ממכירת המוצרים, הגבלת העיסוק או תנאי ההעסקה, הגבלה של דרכי רכישה או יצור של מוצרים, ועוד. למעשה, הסכמים כאלה הופכים את הארגונים החתומים עליהם לסוג של קרטל בשוק, מה שמגביל באופן דרמטי את כוחם של הצרכנים אל מול גוף מאוחד של יצרנים, בנוגע לאופי העיסקאות המתרחשות, מחירי המוצרים ותנאי הרכישה, ועוד.

 

על פי חוק ההגבלים העסקיים (התשמ”ח – 1988), הסכם כובל הוא אסור בישראל, בשל ההשפעה הגורפת שיש לו על שוק המוצרים, על מחירי המוצרים ועל מכירתם. מי שאוכף את איסור התחרות הלא הוגנת הנובעת מהסכמים כובלים בישראל, היא הרשות להגבלים עסקיים, המפקחת על הוגנות המסחר והתקשורת בין הגופים העסקיים.

 

החקירה נגד תנובה

לאחר כמעט שש שנים של חקירה, מודה חברת תנובה בקיום של הסדרים כובלים אשר גרמו להעלאת מחירי מוצרים בחנויות המרכולים והסופרים – ועל כך, היא נדרשת לפצות את צרכניה בעשרות מיליוני שקלים

 

ההסדרים הכובלים של תנובה

במשך מעל שש שנים נחקרה הפעילות העסקית של תנובה ברשות ההגבלים העסקיים, בחשד לתיאום מחירי מוצריה ברשתות השיווק שופרסל ומגה. המחירים שתואמו (והועלו בהתאם להסכם) היו: בשופרסל מחירי המותגים מאמא עוף, מעדנות והירקות הקפורית ממותג סנפרוסט, ובמגה בעיקר מחירי הגבינות הקשות מבית תנובה. מקרה שלישי של תיאום מחירים נוגע למחירי מוצרי הגבינה הלבנה של תנובה לקראת חג שבועות של שנת 2011, שנועד למנוע תחרות בין רשתות השיווק במחירי המוצרים האמורים. כל המקרים של תיאום המחירים, על פי דוברות החברה, בוצעו לפני מעל שבע שנים.

 

כאמור, החקירה כנגד החברה נערכה כשש שנים. בסופה, בסוף שנת 2017, נחתם הסכם פשרה במהלכו תנובה הודתה באחריותה לקיום שלושה הסדרים כובלים, והוטל עליה קנס של 25 מיליוני שקלים, ועוד קנס אישי של 75,000 ש”ח על שניים מעובדי החברה לשעבר – ארז וולף (מנהל חטיבת המכירות של החברה) ואריק שור (מנכ”ל תנובה בשנים האמורות).

 

 

אופן התשלום של הקנס – והאם הלקוחות הרלוונטיים באמת מרוויחים?

כאשר נקבע פיצוי שיש לשלם מטעם ענקית ייצור דוגמת תנובה לצרכנים שנפגעו מפעילותה העסקית, בדרך כלל נקבע כי הפיצוי או מוגש באופן ישיר ללקוחות הניגשים לבקש אותו, או נמסר לצרכנים בצורת מבצע הנחות אשר זמין לכל צרכן. הפעם, במהלך חסר תקדים, נקבע כי כלל הלקוחות אשר רכשו מוצרים ברשתות שופרסל או מגה בחודש ספטמבר האחון ושילמו באמצעת כרטיס אשראי – יזוכו באופן אוטומטי בסכום היחסי לש סך הפיצוי חלקי מספר הרוכשים שעתידים לקבל אותו. סה”כ התשלום הצפוי להתקבל עבור כל צרכן – כ – 25 שקלים חדשים.

 

כמובן שההתאמה בין הצרכנים ששילמו מחירים גבוהים בשל ההסכם הכובל עבור מוצרי תנובה, לבין הצרכנים שיקבלו פיצוי אינה מלאה. זו בעיה מוכרת בתחום פיצוי של לקוחות, אולם היא תיוותר ללא מענה, בשל הסכום הנמוך ממילא של הפיצוי, והנטייה של צרכנים שלא להגיע לקבל פיצוי כאשר סכום הפיצוי כרוך בהגעה לסניף והצגת הוכחות לרכישה במחיר הגבוה. בנוסף, הבחירה של תנובה להודות בקיום ההסכמים הכובלים, תקל משמעותית על תביעות פיצוי במסגרת תביעות ייצוגיות – ולמעשה, התביעה הראשונה כבר הוגשה, מייד עם פרסום טיוטת ההסכם בין תנובה לרשות ההגבלים העסקיים, על סך 300 מיליוני שקלים.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >