את זה שהבנקים מרוויחים מיליונים מהפקדות שונות שלנו בבנק, אנו כבר יודעים. את ההפקדות שלנו בבנק, אם כחסכונות ואם בצורות אחרת, משקיעים הגופים הבנקאיים בהלוואות ללקוחות, תמורת ריבית. כך הם מרוויחים מיליונים מריביות אלו, וכן, וגם נותנים לנו מעט מתשואת אחוזי הריבית, מאותן ריביות, באופן יחסי. השאלה הנשאלת בעידן החברתי, בו כל מוצר ושירות הופך ל’שיתופי’ ו’חברתי’, היא כמובן האם לא ניתן לדלג על הבנק כמתווך ביננו לבין הלווה ולקבל בצורה זו, כמלווים, תשואה גבוהה יותר על ההפקדה שלנו.

 

ובכן, מסתבר שיש כבר גופים שחשבו על רעיון זה, הנקרא ‘הלוואות חברתיות’. אמנם לא ממש מדובר על הלוואות בין חברים ואנשים, כי כולנו הרי רוצים להניח את מבטחנו בגוף מוסדי רשמי ויציב על מנת לוודא שההשקעה שלנו תהיה בטוחה באופן יחסי, ולא תרד לטמיון. בכל אופן, באופן רשמי וממוסד קמו בשנים האחרונות בעולם גופים מוסדיים – חוקיים, המארגנים הלוואות חברתיות בין ‘אנשים’ ל’אנשים’ לצורך מיזמים ועסקים שונים (תמורת עמלה כמובן).

 

הלוואות חברתיות ממוסדות

הלוואות חברתיות הפכו לממוסדות בשנים האחרונות

 

הלוואות חברתיות בישראל

כמובן שגם לישראל הגיעה הבשורה: בישראל קמו לא מעט חברות בשנים האחרונות, המאוגדות כחוק עבור הלוואות חברתיות, או כפי שמכנים אותן בקיצור “הלוואות P2P”. גם במשרד האוצר זיהו את המגמה להלוואות חברתיות, כפי שאפשר להסיק מההודעה באתר המשרד:

 

“ביולי 2017 נחקק החוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות, כך שיובטח שהתיווך בהן ייעשה בסביבה בטוחה ויציבה לשני הצדדים, הלווה והמלווה. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון תפקח על פעילות הפלטפורמות במטרה לוודא את ניהולן התקין ולשמור על עניינם של המלווים והלווים”.

 

 

כיצד קידם עידן הדיגיטל את התופעה

השאלה הבאה שלנו כמובן תהיה מה גרם לתופעת ההלוואות החברתיות לפרוץ דווקא עכשיו, בעידן הדיגיטל, לאחר שנים רבות בו ייצגו הבנקים את גופי ההלוואות הרשמיים. ובכן, התשובה נמצאת קרוב לוודאי בגוף בשאלה: עידן הדיגיטל והגלובליזציה, ככל הנראה, הוא זה שגרם למיזם ההלוואות החברתיות לקרום עור וגידים. הגלובליזציה שהופיעה מאפשרת לנו לקבל מידע זמין ומהיר על האפשרויות למלווים וגם על הלווים. הטכנולוגיה הופכת את ההלוואות החברתיות לאפשרות נגישה ונוחה יותר לכל אדם. הפלטפורמות החכמות מאפשרות לבזר כל הלוואה בין עשרות ומאות לווים שונים, במטרה להקטין את הסיכון לאדם הפותח תיק השקעה, וכן גם עולם הדיגיטל מאפשר לסנכרן בפלטפורמות משוכללות מידע מהימן על הלווים. כל אלו ועוד, הופכים את ההשקעה או ההלוואה בהלוואות חברתיות לנגישה, קלה ובטוחה הרבה יותר.

 

בנוסף ניתן לשער כי המהפכה החברתית בישראל כמהפכה צרכנית, הובילה אחריה גישה צרכנית שונה האומרת: לא עוד גופים מוסדיים ומונופולים צרכנים ישלטו בשוק וירסנו צרכנות חכמה. יתכן, ולא מעט מגישה זו הסוברת כי ניתן לצמצם ברווחי הגופים המוסדיים ועל ידי זאת לקבל צריכה צרכנית חכמה הובילו לקבלת תופעת ההלוואות החברתיות בישראל.

 

הנה כמה אתרים שכדאי להכיר לפני שתחליטו לקחת הלוואה: בלנדר הלוואות, Tarya, וגם eLoan.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >