הישראלים גרים קרוב למשרד – ועדיין מבלים יותר זמן על הכביש

גם אתם נוסעים לעבודה בכל בוקר, וחוזרים הביתה בשעות אחה"צ? אם כן, מעניין לדעת כי בתוך עשור אחד בלבד, התארכו זמני הנסיעה של כולנו במעל 30%. על אף שכ–75% מהישראלים בגילאי העבודה 25 – 65 נוסעים פחות מ–20 קילומטרים אל העבודה ובחזרה, אנחנו עדיין "מבלים" בממוצע מעל שעה וחצי בכל יום – בנסיעות הלוך ושוב. ולא רק שמדובר בזמן שאנחנו נאלצים להשקיע בעבודה, אלא בנוסף לכך – מדובר בשעות ללא תמורה. למעשה נראה כי הישראלים שגרים קרוב יותר למקום העבודה משלמים הרבה יותר. האם זה באמת משתלם?

כמה הישראלים נוסעים?

המילה בעברית לאותה שיגרה של נסיעה לעבודה היא יוממות (באנגלית – Commuting), ומעניין לציין שבקרב הישראלים בגילאי העבודה – מעל 90% מאיתנו עובדים בעיר מגוריהם או מתגוררים במרחק של עד 20 קילומטרים ממקום העבודה שלהם – ובכל זאת, מעל 65% מאיתנו נוסעים מעל חצי שעה אל העבודה בבוקר. על פי מחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, 60% מהעובדים נוסעים לעבודה ברכב פרטי, 18% משתמשים באוטובוס או מונית על מנת להגיע לעבודה, מיעוט (כ–4%) בוחר לנסוע ברכבת לעבודה, וכ–10% נוסעים לעבודה באופניים או מגיעים אליה ברגל.

תושבי אילו ערים מבלים יותר זמן בדרכים?

מאותו מחקר עולה כי בערים פתח תקווה וירושלים, תשתיות הכבישים הן הכי פחות מתאימות לכמות הרכבים המשתמשת בהם – אי התאמה שבולטת בכל הארץ, עם עלייה מתמדת בכמות הרכבים על הכביש. לעומת זאת קיימת השקעה מועטת אם בכלל, בפיתוח תשתיות, מיטוב כבישים עירוניים ובין עירוניים והתאמת הדרכים לכמות המשתמשים בהם. כך, ממוצע זמני הנסיעה של תושבי פתח תקווה וירושלים, כמו גם שכונות וערים פקוקות אחרות בישראל (דוגמת השכונות החדשות בקריית אונו, עיר ימים נתניה, משולש נים בראשון לציון, מורשה ברמת השרון, ורבות נוספות) עולים לכדי מעל שעה – לעיתים אף שהמרחקים בין הבית לעבודה הם קצרים.

החזר דמי הנסיעה

על פי חוק, מחוייב כל עובד בתשלום דמי נסיעה לעובדים – בסך של מחיר כרטיס "חופשי חודשי" או כרטיסייה לתחבורה הציבורית (הזול מביניהם) ועד לתקרה של 22.60 ₪ ביום. כאשר מחירו של ליטר דלק 6.70 ₪, דמי הנסיעה לבדם מכסים את הוצאות הדלק עבור 60% מבינינו שמגיעים ברכב פרטי לעבודה, עבור כ–26 קילומטרים ביום (לפי שמונה קילומטרים לליטר, בנסיעה עירונית). כמובן, שלא מדובר בהחזר ראוי – וכל זאת, מבלי להזכיר את הזמנים האבודים, שאינם משולמים בדרך כלל, של הנסיעות הלוך וחזור מהעבודה.

מה בנוגע להעתקת המגורים אל סביבת העבודה?

חשוב לציין, כי מרבית הישראלים לא בוחרים את מקום המגורים שלהם על פי מקום העבודה, ובנוסף, ממוצע הוותק במקומות עבודה בישראל נע בין שלוש לחמש שנים בלבד (אנחנו, כמובן, מחליפים מקומות מגורים לעיתים רחוקות יותר). אם נתעלם, לצורך החישוב מן העובדה שפחות מ–7% מן הישראלים מעידים על עצמם כי הם העתיקו או שהם מתכננים להעתיק את מקום המגורים שלהם על מנת לקצר את זמני הנסיעה לעבודה וממנה – נגלה כי בממוצע, מקומות מגורים בקרבת מקום לאזורי תעסוקה הם יקרים, לעיתים בשיעורים של עד 50%, ביחס למקומות מגורים מרוחקים יותר. המשמעות היא פשוטה – פחות זמן (והוצאות על תחבורה), בתמורה לנתח שמן הרבה יותר עבור תקציב המגורים שלכם.

בעולם מקוון – לא חייבים לצאת לעבודה

הבחירה לעבוד מהבית הופכת אפשרות אטרקטיבית יותר, לא רק בקרב פרילאנסרים ועצמאיים – אלא גם בקרב שכירים שמשלבים הגעה למשרד עם עבודה מהבית או בוחרים לעבוד בעיקר מהבית. מאז שנת 2016, הביטוי "עבודה מהבית" הוא המחופש בותר באתרי חיפוש עבודה דוגמת AllJobs, ובעוד העבודה מהבית חוסכת לעובדים את הזמן והעלויות של הגעה למשרד (כמו גם מאפשרת להם לגור בנוחות גם באזורי הפריפריה או באזורים מרוחקים מן המרכז) – היא גם חוסכת עלויות תקורה נכבדות למעסיק, כמו שטח משרד, מחשוב ועזרי עבודה, ואחרים.