במקום לשלם לפסיכולוג: מחקר מוכיח כי ספורט הוא תרופה יעילה לדיכאון
מחקר חדש מוכיח כי ספורט אירובי מתון עשוי להיות אחת הגישות היעילות ביותר לטיפול בדיכאון. תוצאותיו של מחקר זה יכולות לסייע למיליוני בני אדם שלקו בדיכאון, כשבכל שנה נוספים להם עוד עשרות אלפי חולים שלוקים במחלה הקשה.
11 ניסויים ו-450 נחקרים
באמצעות השוואה בין מספר ניסויים קליניים, נבדקו 450 גברים ונשים בטווח גילאים בין 18 ל-65. החוקרים בחרו ב-11 ניסויים סך הכל, שנלקחו מתוך קבוצה גדולה יותר של מחקרים בנושא. במהלך כל אותם 11 ניסויים, המשתתפים ביצעו שלוש פעמים בשבוע במשך 45 דקות ספורט אירובי בעוצמה בינונית, לאורך תקופה של חודשיים מלאים. התוצאות הראו מיד על השפעה שנוגדת דיכאון באופן משמעותי כתוצאה מהפעילות האירובית וזאת בהשוואה לנטילת תרופות נוגדות דיכאון. למעשה ההשפעה הייתה ניכרת בתוך ארבעה שבועות מתחילת הניסוי.
סוגי התרגילים האירוביים שנכללו בניסויים כללו הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה וריצה, והיו תחת פיקוח מתמיד אחר התדירות של הספורט, על הזמן המדויק שנקבע, וכן תוך יצירת התאמה בין אופי הספורט לבין כל שגרת אימון אחרת שנחשבת למתונה. באופן קולקטיבי, ממצאיו של מחקר זה הראו כי ספורט מבוקר תומך ומשפיע באופן משמעותי לטובה בטיפול באנשים שלוקים בדיכאון במגוון מרכזי הנפש השונים. המחקר עולה בקנה אחד עם הממצאים האחרונים שהופיעו במגזין רפואי פופולרי – "The Lancet" שמרמזים על כך שאנשים שמתרגלים פעילות אירובית באופן קבוע מדווחים על הפחתה ניכרת במספר הימים בהם הם חווים דיכאון.
בדומה למחקר העדכני ביותר, המעניין עוד שמספר התרגילים שהניבו את התוצאות הטובות ביותר ארכו סך הכל 45 דקות פעילות, שלוש עד חמש פעמים בשבוע. לעומת זאת פעילות גופנית בעוצמה גדולה וביתר שאת, לא סיפקה יתרונות נוספים. ההיפך, פעילות גופנית מעל ל -90 דקות במשך שלושה שבועות בכל חודש השפיעה באופן שלילי על מצב הרוח.
ספורט והקשר החברתי
בעוד החוקרים סבורים שפעילות גופנית משפיעה לטובה על אנשים שחווים נטל בריאותי נפשי ללא קשר לגילם, גזעם, מגדרם, הכנסתם ורמת השכלה שלהם, גילו עוד שספורט כגון רכיבה על אופניים, ריצה וארוביקה חלק מיתרונותיהם הגדולים היו קשורים בכלל עם הספורט הקבוצתי. החוקרים סברו שיש מרכיב חשוב ומהותי לקשר החברתי שנוצר בסוגי ספורט אלו, מה שאין בתרגילי אירובי פשוטים שנעשים לבד או כל ספורט יחידני. מה שמצביע כביכול על העובדה שקשרים חברתיים ופעילות חברתיות מגדילים את החוסן מול תסמיני הדיכאון בכך שהם מצמצמים זמן מבודד ונסיגה חברתית שהן חלק מההשלכות שמשפיעות על מצבי דיכאון.
תוצאותיו של המחקר של המגזין The Lancet שכלל יותר מ -1.2 מיליון בני אדם, נחלשו בשל העובדה שהתוצאות דווחו באופן עצמאי. המחקר בעיקר הסתמך על תחושותיהם של אנשים שידווחו כמה רע או טוב הם מרגישים וכל כמה זמן הרגשות שלהם משתנים – זה הרבה לדרוש מבן אדם, גם אם הוא לא דיכאון בכלל. מצד שני, מכיוון שהממצאים כן תואמים לשאר המחקרים בעולם, התוצאות הובילו למסקנה ברורה שלא ניתן להתעלם ממנה, שספורט ופעילות גופנית מתונה הם תרופה יעילה לדיכאון.
