חוק השקיות חוגג שנתיים – וצמצום משמעותי בצריכה

דנה ברגר5 דקות קריאה
האם חוק השקיות עמד ביעדים?
שתף:

חוק השקיות נכנס לתוקפו בינואר 2017, בדיוק לפני שנתיים. הוא זכה לשם ארוך ומפוצץ (החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות) אבל המטרה שלו הייתה ברורה וחשובה: הפחתה משמעותית בשימוש בשקיות ברשתות המזון. השאלה המתבקשת היא האם המטרה הזו אכן הושגה.

 

 

לפני הכול: מה קובע חוק השקיות?

באופן עקרוני, חוק השקיות אוסר על מכירתן או מסירתן של שקיות ניילון בעובי של פחות מ-20 מקרון. החוק מגביל למעשה את הרשתות הגדולות, ועל פי הדרישה הן גובות 10 אגורות לכל שקית, כמובן בהנחה שהשקיות אכן עבות מ-20 מקרון. עוד קובע החוק כי ההיטל שנגבה מהלקוחות בגין השקיות יועבר למשרד להגנת הסביבה, שיעביר את הכספים לקרן לשמירת הניקיון. במהותו אמור ההיטל לעודד את הצרכנים לצמצם באופן דרסטי את השימוש בשקיות, ואת המעבר לשקיות רב פעמיות.

 

חוק השקיות - לא אצל הקטנים
חוק השקיות מגביל היום את הרשתות הגדולות – אבל לא את המכולות והסופרים השכונתיים

 

החשיבות העצומה של חוק השקיות

על פי הנתונים, חוק השקיות בהחלט עושה את העבודה, וישראלים רבים כבר מוותרים על השימוש בשקיות לטובת שקי קנייה רב פעמיים שנמכרים בכל הרשתות הגדולות. יש לכך השפעה עצומה גם על הסביבה, שכן שקיות פלסטיק מסבות נזק גדול מאד: נדרשות מאות שנים להתפרקות השקיות הללו, ובינתיים הן ממלאות את אתרי הפסולת ומגדילות באופן ניכר את היקפיה ונפחה של הפסולת. בנוסף פוגעות השקיות גם בשטחים הפתוחים, בטבע, בחופי הים ובבעלי החיים בסביבה הימית.

 

הצלחת החוק – ירידה דרמטית בכמות השקיות

כשמנסים להבין האם חוק השקיות השיג את המטרה, מגלים תשובה ברורה. ברבעון שסגר את 2016, כלומר טרם כניסת החוק לתוקף, חולקו בישראל למעלה מ-280 מיליון שקיות (שמוכרות לצרכנים גם בשם האטרקטיבי "שקיות גופיה"). כבר ברבעון הראשון של 2017, בשלושת החודשים הראשונים של החוק, חולקו 55 מיליון שקלים. במילים אחרות, צריכת השקיות צנחה ב-80%, יעד שהוגדר במדינות אחרות בעולם כיעד ריאלי בתוך 5 שנים, אבל בישראל הושג בתוך שלושה חודשים בלבד.

 

הבשורה הטובה היא ששיעור השינוי הזה, כלומר צריכה הנמוכה ב-80% מזו שהייתה מקובלת עד סוף 2016, נשמר. כך, גם ב-2018 נמצא כי מספר השקיות שחולקו היה זהה למספרן לאחר כניסת החוק. שליש מהישראלים מודים כי הם עדיין לוקחים שקיות (בכפוף להיטל של 10 אגורות) בעוד רוב הצרכנים מבהירים כי צמצמו את השימוש, בין אם בשל התשלום עליהן – ובין אם בשל המודעות לחשיבות החוק ולמשמעותו על הסביבה.

 

המשמעות של חוק השקיות על הסביבה
השקיות מסבות נזק משמעותי לסביבה – וצמצום השימוש בהן הוא קריטי

 

הבעיה: החוק לא חל על כולם

אז חוק השקיות עושה את המוטל עליו, ויש במה להתגאות, אבל הגאווה הזו מוגבלת לרשתות הגדולות בלבד. לפי החוק רק רשתות המזון המרכזיות – שופרסל, רמי לוי ומגה למשל – מחויבות לגבות היטל על השקיות. חנויות קטנות ביותר כדוגמת המכולות השכונתיות, וגם רשתות הפארם, עדיין לא כפופים לתקנות. כשבוחנים את התמונה המלאה, כלומר לא רק ברשתות המזון הגדולות, מבינים שהצריכה ירדה, אבל בשיעורים נמוכים הרבה יותר. אז מה באמת שיעור השינוי? כ-53% בלבד, ולא 80%.

 

בשלב הזה לא נראה שצפויה הרחבה של החוק, בעיקר כדי למנוע נטל כלכלי משמעותי על שחקנים קטנים. זה לא אומר שהשינוי לא יגיע בהמשך, אבל בנקודת הזמן הנוכחית אין תכנית מוגדרת לצעוד בכיוון הזה. במשרד להגנת הסביבה בחרו להציב יעדים מעודכנים, כמובן. עד 2025 מצפים לצריכה של 170 שקיות לנפרד, עם ירידה של כ-30% עד 2030 וירידה נוספת בשיעור של כ-50% מ-2031 ואילך. היעד הזה שאפתני, או לפחות כך או נתפס כיום, אבל זה לא אומר שהוא לא בר ביצוע, כמובן.

 

קבלו טיפים על חיסכון השקעות וכלכלה מעשית
https://www.reali.co.il/wp-content/themes/realitheme

כתבות מומלצות