חוק המזומן, עליות מחירים ומחיר למשתכן: סיכום הממשלה היוצאת

אביה פרי3 דקות קריאה
אחרי 4 שנים: סיכום הממשלה היוצאת
שתף:

הממשלה הנוכחית חותמת 4 שנות כהונה, וברעש גדול. לפי הנתונים אושרו בקדנציה הזו לא פחות מ-3,200 החלטות ממשלה, אם כי רק שליש מההחלטות עוסקות בנושאים ביצועיים. מנגד הוחלט על 102 נסיעות לחו"ל של בכירים, ו-90 החלטות התמקדו בסמכויות השרים. בין לבין הספיקה הממשלה הזו גם לאשר כמה החלטות קצת יותר מהותיות, 34 מהן בתחום הרווחה, 31 בתחום החינוך ו-8 מהן בתחום קליטת העלייה. אז מה באמת קרה כאן ב-4 השנים האחרונות ואיזו בשורה, אם בכלל, הביאו השרים שמתכוננים להיפרד מהתיקים שלהם?

 

העלאת שכר המינימום

בדצמבר 2017 עלה שכר המינימום וכעת עומד על 5,300 ₪ חודשיים במקום 5,000. לפי השכר החדש, עלה התשלום לשעה מ-26.9 שקלים ל-28.5 שקלים ושכר המינימום היומי עלה בהתאמה מ-231 שקלים ל-245 שקלים. על פי הערכות משרד האוצר, עלות המהלך היא בין 400 ל-500 מיליון שקלים בשנה.

 

שכר המינימום עלה
שכר המינימום עומד כיום על 5,300 שקלים לחודש – עלייה משמעותית

 

מחיר למשתכן

בשנת 2015 החליטה ממשלת ישראל להרחיב את התוכנית ולבנות במסגרתה אלפי יחידות דיור שיוצעו לזוגות נשואים או רווקים מעל גיל 35, שלא הייתה בבעלותם דירה ב-5 השנים האחרונות. אחת המטרות הייתה להוריד את מחירי הדיור בישראל. תכנית מחיר למשתכן ספגה ביקורת לגבי מספר נושאים הכלולים בה, כאשר בחלק מן הפרויקטים שהוצעו לזכאים תמהיל הדירות שהוצע הוא של דירות גדולות, אשר אינן מתאימות למשפחות קטנות ולרווקים, ומחירן גבוה בהתאם. ביקורת נוספות עסקה בעיקרון העדפת "בן המקום" היוצרת אפליה פסולה. על פי הערכות, חלק מן הזוכים בהגרלות בכלל לא מתכוונים לגור בדירה בהן זכו, אלא להשכירן ולגור במקום אחר, ובכך לפי הטענות הם למעשה הופכים למשקיעים בנדל"ן.

 

העלאת שכר הסדירים בצה"ל

ב-1בפברואר 2016, עלה שכר חיילי החובה ב־50%. בעקבות השינוי מקבלים הלוחמים 1,616 שקלים בחודש במקום 1,077 שקלים עד כה, תומכי הלחימה מקבלים 1,176 שקלים במקום 784 והחיילים העורפיים משתכרים 810 שקלים במקום 540.

 

עליית שכר החיילים
שכר החיילים עלה ב-50%

 

רפורמות בצבא קבע

מהפכת הפנסיה של צה"ל יצאה לדרך בעלות של כ-300 מיליון שקלים. רובם המכריע של קצינים בדרגת רב-סרן שלא יתקדמו לסגן אלוף עד גיל 35 ייאלצו לפרוש. גיל הפרישה של הקצינים יירד ל-43 במקום 47.5 כיום או 53 לנגדים. המודל החדש נכנס לתוקפו החל משנת 2016 וכפי שהתחזיות ניבו, הכניס דרמות רבות לשורות הצבא. מדובר בהוצאות רבות של הצבא עבור מענקי הפרישה הגבוהים לרס"נים שלא יתקדמו בצבא, אך בטווח הארוך החיסכון השנתי יתבטא בכמיליארד וחצי שקלים, בזכות עלויות שכר נמוכות יותר שמהן נגזרות גמלאות נמוכות יותר.

 

 

חוק המזומן

החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 הוא חוק שאושר בכנסת במרץ 2018, ונועד להגביל את השימוש במזומנים במטרה לצמצם את ההון השחור ולהיאבק בהלבנת הון, השתמטות ממס, מימון טרור ועוד. החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019 ובהתאם, בעסקה שמחירה עולה על 11,000 ש"ח יאסר על עוסק לשלם או לקבל תשלום במזומן, בסכום שעולה על 10% מערך העסקה.

 

חוק המזומן
החל מינואר 2019 גם השימוש במזומן הוגבל

 

2019 נפתחת בהתייקרות והעלאת מחירים

תשע שנים עברו מאז המחאה החברתית בשנת 2011 שהביאה לבלימת המחירים בקרב הרשתות הקמעוניות. אלא שחברת החשמל הודיעה כי התעריף יעלה בשיעורים של 6.9% לצרכנים המשתמשים בחיבור חד פאזי, ולצרכנים המשתמשים בחיבור תלת פאזי התעריף יעלה בשיעור גבוה אף יותר – של עד 8.1%. מדובר בעלייה משמעותית שהייתה אמורה להיבלם לכאורה עם גילויי מאגרי הגז השייכים בין היתר למדינה. גם בקרב חברות הקמעוניות אנחנו רואים גל של עליות מחירים שברובם קשורים למוצרי המזון הבסיסיים. התייקרויות היו צפויות בראשית השנה במוצרי תלמה, קוקה קולה, תנובה ואסם, אם כי בשלב הנוכחי הגל הזה נעצר, או לכל הפחות נדחה. גם במוצרי החלב צפויה עליה: תנובה הודיעה כי היא עומדת להעלות את מחירי המוצרים ב-2%-3%, נרשמו גם עליות מחירים של 8% במחירי הטונה מצד חברת ויליגר. החברות מצדיקות את עליות המחירים בעליית מחירי החשמל, עליית גובה שכר המינימום שקידמו כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וכן גם עליה במחירי חומרי הגלם. עליות מחירים אלו צפויות להיות מורגשות בעלייה של הוצאות משקי הבית של הישראלי הממוצע.

 

 

חוק התקנים

מטרת המהלך היא להפחית את הרגולציה ולהתאים את התקינה הישראלית לזו הבינלאומית ובכך להסיר חסמי סחר ביבוא, להוריד עלויות של המוצרים ולהגדיל את מגוון המוצרים בשוק. אימוץ התקנים הבינלאומיים יפחית באופן דרמטי את הרגולציה ויסייע ביעילות המגזר התעשייתי. במשרד הכלכלה טוענים כי צעד זה ישים סוף להשפעה של גורמים אינטרסנטיים הפועלים בוועדות התקינה להכבדת הנטל על יבוא מוצרים מחו"ל. החקיקה לא תבטל את הבדיקות שהמוצרים המיובאים לישראל יידרשו לעבור, אלא תאפשר ליבואנים להכניס לישראל מוצרים העומדים בתקן בינלאומי ללא דרישות נוספות הקיימות רק בישראל. כך לדוגמא בקטשופ הישראלי היתה דרישה לכמות מלחים ולריכוז עגבניות שונה מהתקן הבינלאומי. בעקבות כך, אילצה אסם את היינץ, המתחרה שלה, לשנות את שם המוצר שלה למתבל עגבניות.

 

קבלו טיפים על חיסכון השקעות וכלכלה מעשית
https://www.reali.co.il/wp-content/themes/realitheme

כתבות מומלצות