העובדים שותקים והמנהלים מרוויחים – למה המשכורת שלכם סודית כל כך?
כמה פעמים שמעת את המשפט "זה מידע סודי אישי, בבקשה לא לחלוק אותו עם העמיתים שלך" או חתמת על מסמך שמכיל בקשה דומה ביחס לשכר שלך? באופן בלתי כתוב, בדומה לתנאי חברתי שאף אחד לא יודע על תקפותו ורשמיותו – זה קיים. המספרים הרשומים בתלוש השכר של עובד הם עניינו האישי, אמנם, אבל חשוב לדעת שמעסיקים ומנהלים רבים מנצלים לרעה את הפרטיות של הנתונים וכופים על העובדים לא לשתף מידע זה עם זה. התוצאה: המידע לא ידוע לאף אחד מהעובדים והמנהלים יכולים לעשות כרצונם – להפלות בין עמיתים באותו ותק, אותה דרגה או אותו תפקיד, להעניק הטבות שונות לחלק מהעובדים ולחלק לא ועוד. על שולחן הרשות המחוקקת ממתינה לתורה הצעת חוק שתאסור על כך וייתכן ותביא איתה סוף לשמועות, לחיכוכים ולחוסר הגינות בתוך מקומות העבודה.
מה הבעיה פה בעצם?
כשעובד מקיים שיחה רשמית עם המנהל או המעביד שלו יש לשיחה משמעות רבה. במקרים מסוימים העובד יחוש קרבה חד פעמית שבאופן יומיומי ושוטף הוא לא נהנה ממנה וכמובן שיש משהו מאד אישי בפנייה הבלתי אמצעית של המנהל לעובד. כשמנהל יבקש מהעובד לשמור בסוד את תוכן השיחה במידה ומדובר בתנאי השכר ובשכר עצמו, הרי שיש כאן בעייתיות. מצד אחד חופש הביטוי של העובד עלול להיפגע. הוא יחזור לעמדת העבודה שלו עם שאלות כמו "מה השכר של עמיתיי" או "למה מבקש ממני המעסיק לשמור על כך בסוד". מצד שני, עצם הבקשה לשמירה על סודיות יש בה כדי ליצור מצב ידוע לשמצה של הפרד ומשול, בו אוחז המעביד בשני קצוות המקל ונהנה מכל העולמות.
היתרונות של שקיפות מלאה
כשעובדים בצוות – כל מידע משותף שאפשר וקל לשוחח עליו משפר גם את הביצועים המקצועיים של העובדים, שכן הם חשים בנוח עם העמיתים שלהם. בארצות הברית כבר מזמן הוחל כלל חברתי שלפיו יש שקיפות מלאה, שמנהלים פחות ופחות מבקשים מהעובדים לשמור בסוד את תנאי ההעסקה שלהם. המנהלים עצמם, כמובן, לא חושפים שום פרט אך הם מותירים בידי העובדים את ההחלטה בנוגע לשיתוף עובדים ואנשים אחרים אודות תלוש השכר שלהם. כשיש שקיפות – קל יותר לשמור על שוויון וגם אם צריך להיערך לקראת החלת מדיניות של שיתוף ושקיפות – ייתכן מאד והמאמצים יהיו כדאיים על מנת להשרות במשרד אווירה טובה וחיובית.
איך תשפיע שקיפות על שוק העבודה?
אין ספק שברגע שתונהג מדיניות של שקיפות מלאה במקומות העבודה היא תשפיע באופן ישיר על דרך העסקת העובדים, שכן כמעט ואי אפשר יהיה להעסיק עובדים במסגרת של חוזה אישי. התנאים יצטרכו להיות גלויים לכולם, מדרגות השכר תהיינה קבועות וידועות וגם מי שמתראיין לתפקיד זה או אחר יוכל לדעת מראש מה ציפיות השכר שהוא יכול לחשוב עליהן. מחקרים חברתיים שבוצעו במדינות שונות בתחום התעסוקה העלו שהחוזים הקבוצתיים לא מפלים לרעה שום אוכלוסייה אלא דווקא להיפך – הם יכולים להביא לכדי שוויון תעסוקתי גם לקבוצות שבמקרים רבים מחשבות למופלות – נשים, בני מיעוטים או חסרי השכלה אקדמית.
מעסיקים – זה בידיים שלכם להעביר מסר!
אנו חיים בעידן של שיתוף מידע. כמעט ואין פרטיות בשום תחום בחיים והרשתות החברתיות מוצאות את דרכן לכל תחום מתחומי החיים. יחד עם זאת – עדיין לא הפסקנו להיות חברים, לנהל שיחות פנים אל פנים, לשתף חברים, מכרים ועמיתים בנושאים מהחיים האישיים או כאלה שקשורים בעבודה וכל מה שחסר כאן – הוא האפשרות החופשית, הנתונה להחלטתנו בלבד – לשתף את מי שעובד איתנו ב-כמה אנחנו מרוויחים. כשהמעסיקים יבינו שתהיה כאן אמירה חברתית בעלת משמעות גדולה על כך שהם מפסיקים את מדיניות הסודיות, הם ירוויחו כפליים – גם עובדים שיתחזק הקשר שלהם למקום העבודה, גם עבודה בארגון פורץ דרך שהולך נגד המוסכמות וגם הכרזה על כך שלחברה הזאת אין מה להסתיר ולכן – המידע מוגש ומונגש לכל דורש. בחברה כזאת – כל אחד ירצה להמשיך להיות מועסק.
