לא בטוחים אם מגיעים לכם דמי הבראה? חשוב שתדעו כי מתוקף ההסכם הקיבוצי הכללי, כל עובד ללא יוצא מן הכלל שעבד בעבודתו במשך יותר משנה אחת זכאי לקבל מהמעסיק דמי הבראה. עם זאת, על מנת שתוכלו להיות בטוחים כי קיבלתם את מלוא הסכום לו אתם זכאים, חשוב שתכירו את הניואנסים הקטנים בדבר תשלום דמי ההבראה לעובדים.

 

מקור תשלום דמי הבראה

במקור תשלום דמי הבראה על ידי המעסיק יועד לכסות את משך הימצאותו של העובד בבית הבראה. בעבר, בכדי לקבל את התשלום, העובד אף נדרש להציג בפני המעסיק חשבוניות המאמתות את הימצאותו בבית הבראה או הנופש. כיום מחויב המעסיק לשלם את דמי ההבראה לעובדיו ללא צורך בהוכחה מסוג זה, ולמעשה, רשאי העובד לנצל את דמי ההבראה כראות עיניו לכל מטרה.

 

חישוב גובה דמי הבראה

כפי שהוגדר נכון לשנת 2016, תעריף היומי ליום הבראה בודד עומד על 378 ₪ עבור עובד במגזר הפרטי ו-421 ₪ עבור המועסקים במגזר הציבורי (למשל, העובדים ברשויות מקומיות או עובדי מדינה). הנוסחה לחישוב גובה התשלום היא פשוטה: מכפילים את התעריף היומי במספר ימי ההבראה שנצברו במהלך השנה. מספר ימי ההבראה השנתיים המגיעים לעובד מותנים בוותק שלו במקום העבודה: ככל שהוותק רב יותר, כך עולה גם מספר ימי ההבראה השנתיים. למשל, בשנה הראשונה – 5 ימים, 2-3 שנים – 6 ימים, 4-10 שנים – 7 ימים וכו’.

 

פרט לתעריף דמי הבראה יומי ומספר ימי הבראה שנתיים יש לקחת בחשבון את היקף המשרה של העובד. שהרי במידה ואינו עובד במשרה מלאה, יש לחשב את הסכום הכולל באופן יחסי לחלקיות המשרה שלו. לדוגמא, במידה ועובד במגזר הפרטי מועסק בחצי משרה, התעריף היומי ליום הבראה יחולק ב-2, כלומר יעמוד על 189 ₪ ליום.

 

בנוסף, היות ותשלום דמי ההבראה מתקיים לראשונה לאחר שהשלים העובד שנת עבודה מלאה, פעמים רבות יקבל העובד את התשלום הראשון רק לאחר תקופה העולה על שנה אחת. למשל, עובד המועסק במקום עבודה בו נהוג לשלם דמי הבראה בחודש אוגוסט, אשר צבר וותק של 3 חודשים בלבד, אינו זכאי לתשלום. עם זאת, באוגוסט של השנה הבאה אותו עובד יהיה זכאי לקבל דמי הבראה עבור ימי הבראה שצבר במשך שנה ו-3 חודשים. גם בהנחה שעזב את העבודה בחודש מאי של השנה הבאה (לפני המועד המקובל בחברה לתשלום דמי ההבראה), לאחר שצבר שנת וותק מלאה, יקבל העובד דמי הבראה עבור תקופה זו.

 

אופן תשלום דמי הבראה

כל מעסיק מחויב לשלם דמי הבראה לעובדיו, אך רשאי להחליט באיזה אופן לעשות זאת. הבחירה המקובלת ביותר היא תשלום דמי הבראה באופן חד שנתי (בדרך כלל בטווח החודשים יוני-ספטמבר, למרות שיש המעדיפים לשלם בחודש אחר במהלך השנה).

 

אפשרות נוספת לתשלום היא באופן חודשי: כך יקבל העובד מדי חודש 1/12 מסך דמי ההבראה השנתיים המגיעים לו. במקרה זה חייב המעסיק להכריז על כוונותיו במסגרת חוזה ההעסקה ולהחתים עליו את העובד. זאת ועוד, חייב המעסיק להקצות לדמי ההבראה שורה נפרדת בתלוש השכר. תשלום חודשי של דמי ההבראה אינו מהווה הצדקה לתשלום שכר בסיס נמוך מהמינימום – כלומר, דמי הבראה אינם יכולים להוות השלמת גובה השכר השעתי לתעריף של שכר מינימום, אלא רק כתוספת נפרדת.

 

האפשרות האחרונה של תשלום דמי ההבראה היא מימון של נופש על ידי המעסיק (במקום תשלום פיזי של דמי הבראה). אפשרות זו ניתן ליישום במידה והעובד נתן לכך הסכמה ובתנאיי שהמעסיק הודיע מראש לעובד על כוונותיו. אם עלות הנופש הייתה נמוכה מגובה דמי ההבראה המגיעים לעובד, על המעסיק לשלם לעובד את ההפרש הנותר. מן הראוי לציין, כי מאחר ודמי ההבראה מוגדרים כחלק מהכנסת העבודה וחל עליהם מיסוי (מס הכנסה, ביטוח לאומי, דמי בריאות), גם במקרה בו יצאו העובדים לנופש כחלופה לתשלום פיזי, ינוכה המס משכרם.

 

חשוב לדעת גם כי גם אם נעדרתם מעבודה מפאת מחלה בתשלום, חופשה שנתית או חופשת לידה – תהיו זכאים לתשלום דמי הבראה. עם זאת, במקרים בהם הסיבה להפסקת העבודה היא חופשה שלא בתשלום או היעדרות, אשר במסגרתה לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד – לא תהיו זכאים לדמי הבראה עבור תקופות אלו.

 

במקרה ובמהלך תקופת עבודתכם לא קיבלתם דמי הבראה מהמעסיק, תוכלו לתבוע את הסכום המגיע לכם באופן רטרואקטיבי, אך רק בהנחה שלא חלפו יותר מ-7 שנים מתאריך האחרון לקבלת דמי ההבראה.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >