ביטוח סיעודי במשבר – כך נותרו עשרות אלפים ללא ביטוח

תוחלת החיים בישראל, כמו בכל המדינות המפותחות בעולם, נמצאת בעליה מתמדת. פועל יוצא בלתי נמנע הוא עליה בגיל הממוצע של האוכלוסייה על כל המשתמע מכך מבחינת אתגרי הבטחת איכות חיים גבוהה לאחוז גדל והולך של מי שפרשו לגמלאות ובמיוחד לבני גיל הזהב המגיעים למצב סיעודי. בחברה המודרנית פוליסות ביטוח הן הכלי הפיננסי המאפשר, בין היתר, הקצאת המשאבים הדרושים לכלכלת "זקני השבט". הביטוח הפנסיוני נועד להבטיח הכנסה חודשית נאותה, ביטוח הבריאות הוא ערובה לכך שאיש לא יוותר ללא מענה הולם לבעיות רפואיות והביטוח הסיעודי תפקידו לוודא שמי שמגיעים למצב סיעודי יוכלו לקבל את התמיכה לה הם זקוקים, רחבת היקף ככל שתהיה. כל עוד תנאי פוליסות הביטוח מאוזנים המטרות המאתגרות הנ"ל הן ברות השגה אולם לעיתים קורה שחברות הביטוח מוכרות פוליסות פגומות המשרתות את האינטרסים הכלכליים שלהן עצמן על חשבון אלה של המבוטחים.

הרשות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר הוא הגוף שתפקידו, בין היתר, למנוע מצבים כאלה העלולים להוביל לפגיעה חמורה באיכות חייהם של רבבות אזרחים. בסוף אוקטובר 2017 נמסר ליו"ר הכנסת דו"ח מבקר המדינה המצביע על כשלים חמורים בפוליסות ביטוח סיעודי קבוצתיים (להבדיל מפוליסות ביטוח פרטיות). כיום מסתבר שלמרות שהכתובת מצויה על הקיר מזה עשרות שנים משרד האוצר לא פעל לתיקון המצב וכיום מאות אלפי ישראלים חיים בצל הסיכון שאם יגיעו למצב סיעודי יהפכו נטל על כתפי קרוביהם או, אם לא יהיה מי שידאג למלא צרכיהם, תיפגע אנושות איכות חייהם.

הביטוח הסיעודי והיעדר הכיסוי – מקור הבעיה

כאמור, פוליסות הביטוח הסיעודי הפגומות הן אלה שנמכרו באופן מרוכז למקומות עבודה מרובי עובדים. במקרים כאלה המבוטחים אינם נקשרים עם חברת הביטוח בעצמם (כמו שקורה בעת רכישת פוליסת ביטוח באופן פרטי) אלא רק מביעים הסכמתם להיות מבוטחים במסגרת הפוליסות שמציע מקום העבודה. מסתבר שמאז שנת 1998 תנאי הביטוח הסיעודי בפוליסות ביטוח קבוצתיות נוסחו כך שנידרש חידוש הביטוח מדי 3 – 5 שנים. חברת הביטוח חופשית להחליט לא לחדש פוליסה של מבוטח כזה או אחר ומי שפוליסת הביטוח הסיעודי שלו לא חודשה נותר ללא כיסוי ומבלי שנצברו לזכותו משאבים כלשהם. מובן שחברות הביטוח מנצלות אפשרות זו ומוציאות מכלל המבוטחים את מי שמגיעים לגיל מתקדם לאור הסיכוי הגובר שיגיעו למצב סיעודי. כך יוצא שמאות אלפי ישראלים להם היה ביטוח סיעודי במסגרת פוליסת ביטוח קבוצתי ממקום עבודתם מוצאים עצמם נותרים ללא כיסוי ביטוחי דווקא בשלבי חייהם בהם הסיכוי שיזדקקו לו גדל. פניה למלא את החסר בדרך של רכישת פוליסת ביטוח סיעודי פרטי מבהירה את מימדי הבעיה, גיל מתקדם ומצב בריאותי אופייני לו מייקרים מאוד את הפרמיה החודשית, ברוב המקרים במאות אחוזים ביחס לתשלומים החודשיים עבור הביטוח הסיעודי הקבוצתי.

תפוח אדמה לוהט ושוקת שבורה

דו"ח מבקר המדינה קובע במפורש שבמשרד האוצר ידעו מזה עשרות שנים על הפגם בפוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתיות אולם עד כה כל הממונים על שוק ההון, ביטוח וחסכון העדיפו משום מה להתעלם ממנה ולהעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה לבאים אחריהם. בעקבות הדו"ח נדרשים בעלי תפקידים במשרד האוצר לענות על שאלות קשות, מדוע לא טופל הכשל וכיצד מתכוונים להתמודד עימו כעת, כאשר תפח למימדי ענק. עוד טרם פורסם דו"ח המבקר הציעה הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, הגברת דורית סלינגר, מתווה האמור לתת מענה למי שנפלטים מפוליסות ביטוח סיעודי קבוצתיות בדרך של צירוף מבוטחים שכאלה לפוליסות ביטוח סיעודי של קופות החולים. מבקר המדינה מתייחס בדו"ח שלו למתווה המוצע ומזהיר שהסדרה חלקית של הבעיה עלולה לעוות את מבנה השוק ולהשפיע על התנהגות צרכני מוצר הביטוח הסיעודי, ומצבי ביטוח אחרים הקשורים בו, באופן מזיק.