ביטוח הבריאות בישראל הינו ביטוח חובה, המשולם למוסד לביטוח לאומי אצל שכירים ואצל עצמאיים מתוך ההכנסות ברוטו באופן אוטומטי בגובה המשתנה לפי ההכנסה החודשית. אבל, בעוד ההוצאות אצל שכירים ואצל עצמאיים הן זהות עבור הביטוח הלאומי וביטוח בריאות – הזכויות שאותו התשלום מעניק לשכירים ולעצמאים אינן זהות. הנה לפניכם, סקירה בעניין ביטוח בריאות, עלויותיו, והזכויות שהוא מעניק לנו, השכירים והעצמאיים.

 

ביטוח בריאות – כמה זה באמת עולה לנו?

מעניין לציין, כי עצמאים ושכירים משלמים את אותו הסכום לביטוח הבריאות. זאת, על אף הבדלים המשמעותיים בזכויות, בין עובדים שכירים לעצמאיים. תשלומי ביטוח הבריאות הם כדלהלן:

 

  • 5% מן השכר ברוטו להכנסה בגובה עד 5,600 ש”ח – 60% מגובה השכר הממוצע במשק.
    מתוך ה – 3.5% המשולמים לביטוח הלאומי, 3.1% מוקצים לתשלומי ביטוח בריאות
  • על יתרת גובה השכר – חל תשלום עבור הביטוח הלאומי בגובה 12%, מתוכם 5% מוקצים לטובת ביטוח הבריאות

 

ביטוח בריאות מעניק את הזכות לטיפול רפואי

ביטוח בריאות הינו ביטוח חובה, שהתשלומים בגינו משולמים הישר מתלוש המשכורת ומחושב מהשכר ברוטו. ביטוח החובה מקנה לכל אזרח ישראלי את הזכות לטיפול רפואי על פי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי

 

ביטוח הבריאות מקנה את הזכות לטיפולים רפואיים על פי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי

ביטוח הבריאות מאפשר לכל אזרח ישראלי חברות באחת מקופות חולים בישראל, ודרכה לקבל שירותי בריאות, לקבוע פגישות לרופאים כלליים ומקצועיים, לעבור בדיקות רפואיות על פי הצורך, ועוד. בנוסף, הביטוח הלאומי מאפשר על פי חוק דמי מחלה, קבלת דמי מחלה בימי מחלה. שכירים, רשאים להיעדר מן העבודה מסיבות רפואיות למשך 18 ימים בשנה. ניכוי ימי המחלה מבוצע מהיום הראשון להיעדרות, אולם החל מן היום השני יקבל העובד את מלוא השכר שלו. זכות זו תקפה לעובד גם במקרים של מחלת בן משפחה קרוב. במקרה של עובדים עצמאים – חוק ביטוח הבריאות הממלכתי אינו מקנה להם את הזכות לקבלת תשלום או שכר בשל היעדרות מן העבודה או פגיעה בכושר העבודה עקב ימי מחלה. כך יוצא, כי עצמאים סובלים מפגיעה משמעותית בשכרם וברווחים שלהם, בכל מקרה של מחלה. בסוף אוקטובר (2017) עלתה לדיון הצעת החוק של ח”כ עליזה לבי מסיעת “יש עתיד”, בנושא כיסוי מטעם חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, אשר יאפשר גם במקרה של עצמאים מנגנון של פיצוי כספי בגובה שייקבע על פי הכנסותיהם בחודשים שקדמו לימי המחלה שלהם, כמו גם הכרה בהוצאות העובד העצמאי בגין ביטוח בריאות פרטי עד לסכום בשיעור של 4% מכלל ההכנסה שלו.

 

העצמאיים בישראל זכאים לזכויות סוציאליות מופחתות ביחס לשכירים, כולל ביטוח בריאות ודמי מחלה, ואחרים

על אף שורה של צעדים שכבר ננקטו בשנים האחרונות על מנת להשוות את זכויותיהם של העצמאים לאלה של העובדים השכירים בישראל, שורה של זכויות סוציאליות עדיין מפלות בין עובדים שכירים לעצמאיים, ביניהן:

 

  • זכאות לדמי פיטורין
  • דמי פגיעה בעבודה, במקרה של פגיעה במהלך העבודה ובמקום העבודה
  • הטיפול בהפרשות לחסכונות וביטוחים לטווח ארוך, כמו קופות גמל ופנסיית החובה
  • ואחרים

 

בישראל, כרבע מיליון עצמאים, המפעילים את העסק שלהם כעסק של עובד אחד – ללא עובדים נוספים. עוד, כ- 25% מהעובדים עובדים בחברות קטנות, בהן עד עובד אחד עד תשעה עובדים. יותר מ – 40,000 עצמאיים מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה ונאלצים להפסיק פעילותם העסקית כעצמאיים מדי שנה בישראל. מדובר בפגיעה משמעותית למשק הישראלי – וההבדלים בזכויות הסוציאליות, בביטוח הבריאות וימי המחלה כמו גם בנושאים נוספים – מוסיפים לקושי בניהול עסק עצמאי קטן בישראל, ומקטינים את סיכויי ההישרדות שלו לאורך זמן. באם תאושר הצעת החוק להשוואה בין זכויות העצמאים לשכירים בדמי המחלה – זה יהיה עוד צעד, אשר יקל משמעותית על הציבור הגדול של העצמאים בישראל.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >