כינוי נוסף לטלפון קווי הוא “טלפון נייח”. להבדיל מן הטלפון הנייד, העברת המידע בטלפון הקווי/נייח נעשית דרך כבל ולא באופן אלחוטי (ייתכן שידור אלחוטי לטווח מוגבל מאוד בין האפרכסת לבסיס המחובר לכבל התקשורת). כל מי שנולדו בשנות השבעים או עוד קודם לכן זוכרים שהיה צריך להמתין זמן רב, לעיתים שנים, מרגע הזמנת קו טלפון ועד התקנתו, החברה היחידה שסיפקה שירותי טלפון קווי הייתה בזק. רבות השתנה בתחום התקשורת מאז ימי הטלפון בעל החוגה אבל בנושא אחד נראה שהדברים קפאו במקומם, חברת בזק עדיין נהנית ממונופול כמעט מוחלט בשוק הטלפון הנייח.

 

במשרד התקשורת החלו כבר בשנת 2013 לפעול כדי לשבור את המונופול של בזק ולפתוח את השוק לתחרות אשר תניב הורדות מחירים מהן נהנה כולנו. נכון לאפריל 2018 מהלכים אלה לא צלחו. לפניכם סקירה קצרה אודות השינויים שהיו אמורים לקרות, מדוע לא קרמו עור וגידים, מה טומן בחובו העתיד ובמיוחד איך מצליחה בזק לשמר את המונופול שלה ועד מתי תוכל להמשיך לעשות זאת. 

 

בזק בראי ההיסטוריה

עד תחילת שנות השמונים היו מי שנאלצו להמתין שנים מרגע הזמנת קו טלפון נייח ועד קבלתו. לבזק היה אז מונופול מוחלט על שוק הטלפוניה. שוק התקשורת כיום מגוון, יש מגוון ספקי אינטרנט וטלפונים ניידים אבל בכל הקשור לטלפון נייח מסתבר שבזק עדיין נהנים ממונופול כמעט מוחלט

 

טלפוניה קווית נשחקת אבל עדיין חיה ונושמת

תחום הטלפוניה הקווית סובלת משחיקה כתוצאה ממעבר לשימוש בטלפונים ניידים ותקשורת מקוונת (אינטרנטית). אבל מסתבר שיש עדיין ביקוש לטלפונים נייחים, הדו”חות הפיננסיים של בזק מראים הכנסות של כ-1 מיליארד שקלים מפעילות בתחום הטלפונים הנייחים במהלך שנת 2017.
הביקוש לקווים נייחים נובע בעיקר מצורך של בתי עסק לשמור על תדמית של יציבות. קביעת מספר נייד כטלפון של בית עסק נחשבת, עדיין, לבלתי רצינית. גם בתי אב רבים מעוניינים להחזיק קו טלפון נייח, בנוסף לקווים הניידים האישיים של בני המשפחה.

 

מנתונים של משרד התקשורת עולה כי, נכון לסוף שנת 2017, כ-70% מקווי הטלפון הנייחים בארץ מופעלים על ידי בזק, ה-30% הנותרים מתחלקים בין הוט, פרטנר וסלקום. חשוב לדעת שחברת הוט מעבירה שיחות מן הטלפון הקווי של לקוחותיה דרך הכבלים שלהם, אלה שנפרשו במקור כדי להעביר שידורי טלוויזיה, פרטנר משתמשים בכבלים של בזק וכך גם סלקום. 

 

ניסיונות שלא צלחו לשבירת המונופול

כבר בשנת 2014 החלו במשרד התקשורת לנקוט צעדים לביטול המונופול של בזק בתחום הטלפונים הנייחים. שר התקשורת דאז, מר גלעד ארדן, חתם על תקנות רפורמה במסגרתן נקבע שבזק מחויבת למכור שירותי טלפון קווי בסיטונאות. התקווה הייתה שחברות תקשורת ירכשו מבזק שירותים בסיטונאות ויציעו אותם ללקוחות במחיר תחרותי. מסיבות לא לגמרי ברורות, בפועל, הרפורמה לא יצאה לדרך עד שבאמצע שנת 2017 קיבלו במשרד התקשורת החלטה לחייב את בזק למכור לחברות תקשורת קווי טלפון על פי תמחור של משרד התקשורת. הרפורמה הופעלה לתקופת ניסיון של שנה, אף חברת תקשורת לא סגרה עסקה עם בזק. במשרד התקשורת מתקשים לספק הסברים לכישלון חוזר זה.

 

מה מצב המונופול של בזק?

אולי תתפלאו לגלות אבל האינטרנט הביתי והטלפונים הנייחים כאחד מתחברים לתשתית באמצעות כבל בעל שני גידים בלבד. למעשה, בדיוק כפי שהתחברו מכשירי הטלפון הנושנים של בזק בעלי חוגה או, המתקדמים יותר, בעלי לחצנים המפיקים צלילים בטונים שונים. טכנולוגית העברת נתונים בכבל עם סיבים אופטיים היא מתקדמת יותר אולם ברוב האזורים בארץ אין תשתית של כבלים כאלה ולכן טלפונים נייחים מחוברים לתשתית של בזק, או של הוט (כבלים שנועדו במקור להעביר שידורי טלוויזיה, גם הם בעלי שני גידים). כדי לפתוח את שוק הטלפונים הנייחים לתחרות אמיתית מוכרחים לחייב את בזק ו/או הוט למכור למתחרים שימוש בתשתית שלהם במחיר משתלם. מובן שלחברות אלא אין אינטרס לעשות זאת ולכן כל עוד לא ימצאו במשרד התקשורת דרך לחייב אותן המצב לא ישתנה ובזק תמשיך ליהנות ממונופול כמעט מוחלט. בתחום הטלפונים הסלולאריים נוצרו תשתיות משותפות לכמה חברות, ייתכן ופתרון כזה יצלח גם בתחום הטלפונים הנייחים.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >