כסטודנטים באוניברסיטה, עומדים בפנינו תנאים רבים להתפתחות אישית ומקצועית כדוגמת התמודדות עם אתגרים ולימוד, וזאת לצד הכרות עם סטודנטים ואנשי מקצוע ממגוון עולמות תוכן שונים. נקודת זמן זו טומנת בחובה המון פוטנציאל לפריצת דרך תעסוקתית ועסקית, כיוון שהיא משלבת במקרים רבים “ראש פתוח”, יכולות ומוטיבציה להצלחה. אז מה קורה כששלב זה בחיי אדם בעל יכולות ומוטיבציה, נפגש עם “מכונה” שמטרתה “לצוד” כישרונות ולפתח אותם? בכתבה זו נציג בפניכם את הקשר המיוחד בין אחת מאוניברסיטאות המדע הנחשבות בעולם, הטכניון, לבין עולם העסקים והכסף.

 

הלימודים האקדמיים שוזרים הזדמנויות לשיתופי פעולה עסקיים

סטודנטים בעלי יכולות ורעיונות שונים נפגשים ממש בתחילת דרכם בשוק העבודה – אותה הדרך העוברת בנקודת הזמן האקדמית. באופן טבעי, מדובר באנשים בעלי מטרה דומה: הצלחה בחיים העסקיים. במקרים מסוימים, פגישות של אנשים יצירתיים ופרקטיים מוצאות דרכם אל פיתוחים ומיזמים טכנולוגיים פורצי דרך. יחד עם זאת, אין הדברים פשוטים כל כך, ולעיתים רבות מתקשים מוחות אלו לגייס כספים לשם יישום רעיונותיהם החדשניים – דבר היוצר כורח בתמיכה חיצונית בתחומי הכספים, הגיוס ועוד.

 

הטכניון - יוצר שתפ עסקיים

סטודנטים בעלי יכולות ורעיונות שונים נפגשים בתחילת דרכם

 

ישראל במקום ראשון בעולם בכמות הסטארטאפים לאדם

סוף סוף מדד חיובי לאחר כל המדדים השליליים בהם אנו מככבים בדירוג מדינות ה-OECD. אז כפי שהכותרת מציינת, מבחינת כמות הסטארטאפים לאדם, נמצאת ישראל במקום הראשון, ואחד הגורמים המרכזיים לכך הוא הטכניון, הנחשב למוסד המוביל בישראל למדע, טכנולוגיה ומחקר יישומי. זאת ועוד, הטכניון נחשב למבוקש ביותר על ידי המהנדסים והמנהלים הבכירים בישראל. אין זה מקרי, הרי הלימודים בטכניון משלבים עידוד מתמיד ופרקטי ליצירת מיזמים פורצי דרך.

 

מתוך 50 האוניברסיטאות שהכשירו הכי הרבה יזמים בעולם: הטכניון במקום ה-14

הנתונים מצביעים על 468 בוגרי טכניון אשר הקימו לא פחות מ-395 חברות סטארטאפ באמצעות גיוס של כ-7.2 מיליארד דולר. אין זה מפתיע, כיוון שבנטרול יכולותיהם המצוינות של הסטודנטים, תכניות הלימודים של הטכניון משלבות לימודי ניהול, יזמות ושיווק, וזאת תוך מתן דגש על נושא גיוס הכספים למיזמי הסטארטאפ. סגל המרצים כולל בכירים בתעשיית הון הסיכון, והאוניברסיטה מעמידה לסטודנטים תכנית פרקטית הכוללת פנייה אפקטיבית למשקיעים מקרנות הון סיכון, חממות, אנג’לים ומענקים ממשלתיים.

 

 

אז איך עושים זאת בפועל בטכניון? הכירו את מאיץ הסטארטאפים: ה-“TDA

Technion Drive Accelerator הוא רעיון פרקטי מבית היוצר של הטכניון, שמטרתו היא גיוס השקעות כספיות עבור מיזמים וסטארטאפים. המשקיעה הגדולה ב-TDA היא עיריית חיפה, העתידה להשקיע באמצעות החברה הכלכלית סכום של כ-2.5 מיליון דולר. זאת ועוד, לעיריית חיפה הצטרפה השקעה נוספת מגורם בלתי צפוי, החברה הוייטנאמית Big Capital JSC, אשר השקיעה סכום של כ-2 מיליון דולר, העתיד לשרת את פעילות ה-TDA במהלך חמש השנים הקרובות.

 

מהי שיטת העבודה של ה-TDA, והיכן הוא עומד בימים אלו?

ה-TDA נפתח בראשית שנת 2017, והוא עובד בשיטת מחזורי גיוס, כאשר אל כל מחזור מתקבל מספר מוגבל של סטארטאפים. בימים אלו, נמצא המאיץ בעיצומו של סיום המיונים למחזור השני, ועד כה התקבלו למיזם כשניים עשר סטארטאפים. אורך המחזור הנוכחי עתיד להיות כתשעה חודשים, במהלכו ייתמך כל אחד מהסטארטאפים בסכום של כ-100 אלף דולר.

 

מטרת הטכניון - גיוס השקעות

המטרה: גיוס השקעות כספיות עבור מיזמים וסטארטאפים

 

השיטה הכספית של מודל ה-TDA

ההשקעה במיזמים נעשית בצורת הלוואה הניתנת להמרה (Convertible Loan). יתרונות השיטה גלומים בכך שהיא מעניקה לטכניון אפשרות השקעה בסבבים הבאים, ויחד עם זאת אינה מקבעת את שוויו של הסטארטאפ בשלביו הראשונים – דבר המאפשר לאחרון מרחב פעולה והמשך מיקוד בפיתוח ובעשייה.

 

הרכב המחזור הראשון של מאיץ ההשקעות של הטכניון

המחזור הראשון של המאיץ (המחזור הקודם), נמשך כשנה, ומנה 15 חברות מתחומי הבינה המלאכותית, הרכבים האוטונומיים והנדסת החומרים. בסיומו של המחזור, גייס המאיץ סכום של כ-7 מיליון דולר, כאשר 7 חברות גייסו את הכספים מקרנות הון סיכון, ויתר החברות חתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות ועם תאגידים כדוגמת שטראוס.

 

 

ואיך יכלה תכנית הגיוס להצליח ללא הערך המוסף של הטכניון?

הערך המוסף של הטכניון הוא לא אחר מאשר ההון האנושי האיכותי שלו, החל מסגל המרצים ועד לאחרון הסטודנטים (הטכניון ידוע כמוסד אקדמי המעמיד קשיי קבלה רבים). במילים אחרות, גם בהינתן רעיון פרקטי מצוין לגיוס כספים, ישנו הכורח בהון אנושי מהאיכותיים ביותר, שיהפוך את הסטאראטפים שבתכנית לראויים להשקעה. לשם הצלחת התכנית (מעבר למודל הגיוס), מעמיד הטכניון לרשות המיזמים מרצים מן התעשייה, בוגרים מהמוסד, מעבדות, ומתקני מחקר וציוד איכותיים ומתקדמים. נראה כי בהחלט מדובר במוסד אקדמי המשקיט טענות רבות בדבר הפער הקיים בין עולם האקדמיה לבין עולם הפרקטיקה, ולנו רק נותר לחכות ולראות כמה כסף יגויס במחזור הבא של מאיץ ההשקעות.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >