אולי זאת תרבות האינסטגרם שמעודדת לספר רק מה שמצטלם יפה (מגבוה זה מרזה, יו נואו) ואולי זו דרכה של חברה; להלל הצלחות ולהדחיק כשלונות. דווקא האנשים המצליחים הם אלה המעידים בדרך כלל שרצף כשלונות עיקש הוא שהביאם להישגים בתחומם, כנראה שאין זו מקריות שמי שהצליח מרגיש בנוח לדבר גם על חוסר ההצלחה שהיא מנת חלקם של כולם.

 

מה נותן בכלל שיתוף בטעויות? שכר הלימוד שלנו גבוה וגם ההגיון שאומר שדווקא מטעויות ניתן ללמוד יותר. על הצורך הזה עלתה תנועת ה-fuck up nights העולמית, שהחלה לפעול גם בישראל בינואר 2016, במטרה ליצור שיח בריא על כישלון והצלחה באקו-סיסטם המקומי. באירועים אלה מדברים יזמים, פוליטיקאים, אנשי תרבות ועסקים אשר חולקים עם הקהל את סיפור הכישלון האישי שלהם. בארגון מאמינים כי כשאתה כל הזמן שומע על כישלונות וניסיונות אזי תחושת המסוגלות שלך עולה, אתה משתחרר מהפחד ומקבל את הכישלון כחלק מהדרך.

 

הקונספט נולד לגמרי במקרה בבר במקסיקו בשנת 2012 והפך לטרנד עולמי. גם בישראל מתקיימים ערבים כאלה בעיקר בתל אביב ובירושלים.

 

האנשים המצליחים חולקים כשלונות

מהכישלון אפשר רק ללמוד – ולא מעט

 

כישלון יכול להועיל לנו לפחות כמו הצלחה

כישלון מעודד את היצירתיות שלנו – מגרה את פרי הדמיון, מייצר הזדמנויות חדשות לגישה חוזרת למטרה.

כישלון מעורר הזדהות עמנו – יש מי שלא ירבה לשוחח על הכישלון, אך אין מי שלא חווה אותו על בשרו. השיח על טעויות וחוסר הצלחות פותח נושא שנחשב לעיתים טאבו ויעורר הזדהות ופתיחות של הסביבה. זיכרו שלשוחח על כישלונות מציב אתכם ברשימת האנשים המצליחים והבטוחים בעצמם מספיק כדי לעשות כן.

כישלון שומר על ענווה – הצניעות היא תכונה שבולטת בהעדרה אצל חלק מהאנשים המצליחים. כישלון יכול לעיתים להיות התמרור שמחזיר אותנו לקרקע.

תחושת הכישלון מעוררת בנו מוטיבציה להמשך – כשאומרים לנו ‘לא’ אנחנו לפעמים רוצים יותר. תחושת הרעב שמתעוררת אחרי כישלון עשויה להביא אותנו למסלול המהיר להצלחה הבאה.

 

 

סיפור כישלון או סיפור השראה? הכישלון לא חייב להיות יתום

מספרים שלממציא הנודע תומס אדיסון היו אינספור נסיונות ומאבקים עם המתחרים עד שהצליח להמציא את נורת החשמל. על הנסיונות האלה הוא אמר: “לא נכשלתי 10,000 פעמים, רק מצאתי 10,000 דרכים שלא עובדות”. על המצאתו זו קיבל אדיסון כארבעה מיליון דולר, אך הפסיד את כולם בניסיון לפתח את ההמצאה הבאה. על כך הוא אמר: “טוב, נו, הכסף הלך, אבל האופן שבו הפסדתי אותו היה כיף אמיתי”.

 

גם הסטארט-אפ הראשון של ביל גייטס היה כישלון חרוץ, ובמופע הסטנדאפ הראשון של ג’רי סיינפלד מול קהל, הוא קפא וזכה לקריאות בוז. בשנות ה-80, לאחר שנים של קושי כלכלי, הוא זכה לפריצה שלו והתקבל לתפקיד קטן בסיטקום “בנסון”, אך פוטר אחרי שלושה פרקים: כשהגיע להקראת תסריט הוא גילה שאין לו אחד, ועוזר הבמאי לקח אותו הצידה וסיפר לו ששכחו לעדכן אותו שפוטר.

 

חוץ מזה, על ג’ניס ג’ופלין, אלביס פרסלי ובוב דילן נאמר בתחילת דרכם פעמים רבות כי יש להם קול נוראי ולעולם הם לא יהיו זמרים.

 

האנשים המצליחים וביל גייטס

הסטארט-אפ הראשון של ביל גייטס היה כישלון והוא עדיין אחד האנשים המצליחים והעשירים בעולם

 

הטעויות הכלכליות הגדולות של משקיעים

פירוש לא נכון של שיעורי התשואה

כאשר מנתחים את מדדי העבר לעתים קרובות יש נטייה לבחון את נקודות השפל מול נקודות השיא ולהיפך. משקיע אסטרטגי לא נכנס בדרך כלל בנקודת זמן אחת, אלא משקיע את כספו באופן הדרגתי על פני זמן. גם משיכת הכספים מתיק ההשקעה מתממשת במקרים רבים על פני זמן. לכן, שיעורי התשואה שמתממשים אינם אלה שמתקבלים מהשוואת נקודות שפל לנקודות שיא, וההבדלים עשויים להיות עצומים.

 

בחירת השקעה שאינה מתאימה למשקיע

בחירה בסכום גבוה מהסכום אותו מוכנים לסכן, השקעה ללא התחשבות במועד הצורך לנזילות הכסף, השקעה בתחום שאין לנו הבנה ולו הבסיסית בו.

 

 

אי הקפדה על פיזור וגיוון/ התאהבות המשקיע בהשקעה

כיום יש מגוון רחב של אפשרויות השקעה בישראל ובחו”ל, בנדל”ן, בסטארט אפים, בנכסים מסחריים, נדל”ניים וכנראה שגם על הירח, אם תחפשו מספיק. אך התאהבות המשקיע בהשקעה עשויה לגרום לנו לשים את כל הביצים בסל אחד. כך הרווח אך בהתאם גם ההפסד. ניקח לדוגמא תיק השקעות; תיק השקעה טוב צריך לכלול ניירות ערך מסוגים שונים, ממדינות שונות, מחברות גדולות, בינוניות וקטנות (בכפוף למידת נזילות סבירה), בענפים שונים וכן הלאה.

 

רדיפה אחר שיעורי תשואה “גבוהים מהמדד”

משקיעים רבים אינם מסתפקים בשיעורי התשואה של המדד ומבקשים להשיג שיעורי תשואה גבוהים יותר. זוהי יומרה מובנת, אך יש לזכור שאין אפשרות מעשית “להכות” את המדד לאורך זמן על בסיס מידע ציבורי.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >