החל מינואר 2019 עתיד להיחשב תשלום הטיפ כשכר העבודה של המלצרים ושאר נותני השירותים בענף המסעדנות. המשמעות היא, כי כל כספי הטיפ ישמשו לחישוב הפרשות הפנסיה, הביטוח הלאומי, מס הכנסה ומס בריאות. מה הוביל לחקיקת החוק? כיצד משפיע חוק הטיפים על המלצרים, המסעדות והלקוחות? ומי המרוויח הגדול מכל הסיפור?

 

ענף המסעדנות בישראל

על ענף המסעדנות נמנים כיום כ-200 אלף עובדים, הפועלים באלפי מסעדות ובתי קפה ברחבי הארץ. הענף נחשב לאחד הקשים במשק, וזאת משתי סיבות עיקריות, המהוות תבלין עיקרי במתכון סגירתן של כ-80% מהמסעדות כבר במהלך חמש השנים הראשונות להיווסדן:

1- רגולציה כבדה: משרד הבריאות, כיבוי האש, משטרת ישראל והרשויות המקומיות מטילים על הענף רגולציה המקשה על הישרדות העסקים.

2- כ-20% מעובדי הענף הם זרים: מייקר עלויות העסקה וכופה על המעסיק טיפול בירוקרטי.

 

חוק הטים - חלק מהבעיה

מצבו של ענף המסעדנות מושפע מרגולציה ומריבוי עובדים זרים – נושאים שמייקרים עלויות משמעותית

 

רגע לפני פרישה: נשיא בית הדין לעבודה קובע מהפכה בענף המסעדנות

זה לא מכבר הפכה בישראל סוגיית מתן הטיפים לנורמה חברתית. לפני כשמונה חודשים, בפסק דין אחרון בטרם פרישתו, קבע נשיא בית הדין לעבודה, השופט יגאל פליטמן, כי יש לשנות את מעמד הטיפים, הווה אומר, שאין לראותם כהכנסת העובד אלא כהכנסת המעביד. משמעות ההחלטה היא, כי מתוך כספים אלו יופרשו דמי הפנסיה והביטוח הלאומי, ויגבו גם מס ההכנסה ומס הבריאות. מתוך רצון לתת למעסיקים ולמוסד לביטוח לאומי שהות להיערך לשינוי, נקבע כי החוק ייושם הלכה למעשה בינואר 2019.

 

מדוע עולה הצורך בקיומו של חוק הטיפים?

הצורך בקיומו של חוק הטיפים עולה מהצורך בהסדרת ענף המסעדנות – הנחשב לפרוץ. להלן הטעמים העיקריים:

1- משפטי: כיוון שקודם לכן נושא הטיפים לא הוסדר בחקיקה, נדרשו פעמים רבות בתי הדין לעבודה להתעמת עם סוגיות בעייתיות בנושא. זאת ועוד, הפסיקות לא היו אחידות, ובמקרים רבים אף עלתה ביניהן סתירה.

2- הסדרת שיטות התשלום: קודם להסדרת הנושא ניתנה יד חופשית למעסיקים בכל הנוגע לקביעת שיעורו של שכר העבודה מתוך כספי הטיפ, דבר אשר הוביל לאי אחידות ולחוסר וודאות רב בענף.

3- מיסוי: כיוון שבטרם הפסיקה נחשב הטיפ להכנסת העובד שאינה מהמעסיק, עלו שאלות רבות בכל הנוגע לעניין המס. הלכה למעשה, נוצר מצב של העלמת מס ע”י מלצרים באמצעות הכנסת כסף נקי לכיסם בשווי של כ-1-2 מיליארד שקלים בשנה, וזאת בנוסף לדרישת שכר מינימום מהמעסיק כמחויב עפ”י חוק.

 

 

משמעויות חוק הטיפים כלפי המלצרים

כיאה לענף המתאפיין בעובדים צעירים רבים, משמשת “הסתדרות הנוער העובד והלומד” כגוף היציג של עובדיו. בהסתדרות ראו בפסיקתו של השופט פליטמן הישג, כיוון שזו קבעה את נחיצות הסדרת זכויותיהם הסוציאליות של העובדים בענף הפרוץ. מעתה לא יצטרכו המלצרים לחשוש מהפסד הכנסה בגין ימי מחלה וחופשה, ואף יהיו זכאים לדמי פיטורים ולתעריפי שעה כקבוע בחוק. זאת ועוד, חסכונם הפנסיוני וגובה הזכאות לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי יגדלו גם הם.

 

חוק הטיפים וההגנה על המלצרים

חוק הטיפים יגן על הזכויות של המלצרים – אז למה הם מוחים?

 

אז אם חוק הטיפים נותן זכויות למלצרים, מדוע הם בכל זאת מוחים על העניין?

הסיבה לכך היא, כי בטווח המיידי לא תינתן למלצרים האפשרות לקחת ישירות לכיסם את הכסף המזומן, ושומה עליהם יהיה להעבירו למנהל המשמרת או לבעל המסעדה. בסופו של דבר, יוחזר אליהם הכסף בתלוש המשכורת, וזאת לאחר ביצוע כל הניכויים המחויבים עפ”י חוק.

 

ועכשיו בואו נביט לרגע על כדאיות העבודה עבור מלצר או אדם השואף להיכנס לתחום. סביר להניח כי כולנו נסכים עם העובדה שמדובר בעבודה שאינה פשוטה בלשון המעטה, כאשר התמריץ הגדול בה הוא לא אחר מאשר “כסף מהיר”. נטילת זכותו של המלצר על כספי הטיפ ופגיעה בשכר נטו שלו, חוטאת למטרה ואף סותרת אותה. במילים אחרות, חוק הטיפים עתיד להשפיע על אטרקטיביות התפקיד. ובכל זאת, לאלו מביניכם המעוניינים להיכנס לענף או כבר פועלים בו, נמליץ על מתן תשומת לב מיוחדת בכל הקשור לחוזה העבודה או/ו לריענוני הנהלים. זאת ועוד, במידה ולא תהיו בטוחים, תוכלו להתייעץ בנושא עם הסתדרות הנוער העובד והלומד.

 

 

לא רק המלצרים, גם בעלי המסעדות עתידים להיפגע מהחוק החדש

עבור אלו מכם שהאינסטינקט קבע כי החוק יטיב עם בעלי המסעדות – נמליץ לחשוב שוב. להלן הסיבות:

1- דרישה לתשלום שכר גבוה יותר למלצרים: כיוון שהלקוחות יפסיקו לשלם למלצר את הטיפ, יהיה על בעלי המסעדות להציע שכר גבוה יותר במטרה להשיב את אטרקטיביות התפקיד.

 

2- תיתכן פגיעה ברמת השירות: עקב הפגיעה ביכולת המלצרים לייצר “כסף מהיר”, יאבדו בעלי המסעדות חלק ניכר מבעלי התפקיד הצעירים – דבר אשר יוביל לחיפוש אחר מלצרים קבועים ומבוגרים יותר. למלצרים אלו ממילא יקטן התמריץ למתן שירות ברמה גבוהה, וכך עתידה להיפגע חווית הלקוח. זאת ועוד, חיפוש עובדים יצריך מבעלי המסעדות השקעת משאבים נוספים של זמן וכסף.

 

3- חוק הטיפים יקשה על קבלת החלטות פיננסיות: למשל, העלאת שכר לעובדים. הסיבה לכך היא כי תלות הפרמטר בגובה הטיפים תגדל.

 

4- היטלים כספיים נוספים: פסיקת בית הדין מכריחה את בעלי המסעדות להפקיד את כספי הטיפ בקופתם – דבר אשר עתיד להגדיל את תשלום המע”מ. זאת ועוד, המעסיק יחויב להגדיל את תשלום הזכויות הסוציאליות, תשלומי מס ההכנסה ותשלומי הביטוח לאומי.

 

5- עלויות נוספות ובירוקרטיה: הירידה בביקוש לעבודה כמלצרים עשויה להגדיל את הביקוש לעובדים זרים מצד בעלי המסעדות – דבר הכורך בצדו עלויות נוספות והליכים בירוקרטיים.

 

לא רק המלצרים ובעלי המסעדות, גם הלקוחות עתידים להיפגע מהחוק

ייתכן כי בעקבות כניסתו לתוקף של חוק הטיפים, יעדיפו בעלי מסעדות רבים לגבות דמי שירות, וזאת במטרה להגדיל את יכולת תשלום השכר ההוגן למלצרים, ולצמצם את נזקי פגיעת החוק ואת רמת אי הוודאות. זאת ועוד, קיים יסוד סביר להניח, כי אם לא יגבו מאיתנו דמי שירות – נהיה עדים להתייקרות המנות בחלק מן המסעדות: אם עד היום נהוג היה לתת למלצר טיפ של כ-10% מגובה התשלום למסעדות, אזי אם ניקח בחשבון את העלויות וההיטלים הנוספים על בעלי המסעדות, סביר יהיה לצפות לעליית מחירים של כ-15%-12%. הווה אומר, כי גם אנו כלקוחות, עתידים להיפגע מהמצב ולשאת בנטל פגעיו של חוק הטיפים.

 

ומי בכל זאת עתיד להרוויח מהחוק?

הבא נתאר את המצב בקצרה: רואי החשבון יעבדו שעות נוספות, מספר וגובה התביעות כלפי המוסד לביטוח לאומי ילך ויתעצם, וענף המסעדנות, המתהדר בגמישות לצעירים, יאבד מהאטרקטיביות שלו. ומי יהיה הזוכה המאושר? לא אחר מאשר משרד האוצר. הסיבה לכך היא, כי יישום החוק יגדיל את הכנסותיו מדי שנה על חשבון אוכלוסיית הצעירים, ענף המסעדנות ואזרחי מדינת ישראל, בלא פחות ממיליארדי שקלים בשנה.

 

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >