חוק הטיפים נכנס לתוקף – והישראלים משאירים טיפים נמוכים יותר

וודאי שמעתם שנפל דבר בישראל וסדר משפטי הוחל על תחום דמי השירות ("טיפ" או תשר) שרבות דובר בו ובכל זאת נותר עד כה פרוץ. למען הדיוק, המועד עליו מדובר הוא הראשון לינואר 2019 והשינוי שהתרחש נובע לא מחוק חדש אלא מפסק דין שנתן בית הדין הארצי לעבודה במרץ 2018. ההלכות שפסק הדין מחיל על תחום המסעדנות הן מחייבות ממש כמו כל דבר חקיקה ולכן הן הפכו מוכרות בקרב הציבור בשם המבטיח "חוק הטיפים".

כולנו מבינים שמדובר בשינוי משמעותי. עד כה המדינה לא הייתה מעורבת במתן וקבלת טיפים על שירות, עכשיו כספים אלה יחשבו להכנסה המשמשת לתשלום שכר לעובדים, ככזו תחול עליה חובת דיווח לשלטונות המס, יגבה מס בגינה ובמקביל תיחשב חלק מן השכר של נותני השירות ותשפיע על זכויות סוציאליות המגיעות להם על פי חוק. 

גם אתם וודאי סקרנים לדעת איך משפיע חוק הטיפים על האופן בו אנו משלמים חשבונות במסעדות ובתי קפה, האם הסכום, יחסית לסך החשבון, שאנו נוהגים להשאיר כטיפ עלה או ירד? האם נותני השירות מרוויחים או מפסידים מן השינוי? מה בדבר בעלי העסקים בתחום? לפניכם סקירה קצרה שתעזור לכם להבין מה בעצם קרה מרגע שההלכות החדשות, המכונות חוק הטיפים, הפכו מחייבות.

מי מרוויח ומי מפסיד מחוק הטיפים

תהיתם פעם מה מקור הביטוי "טיפ"? ובכן, במאה ה-16 החלו להציב באנגליה פחית נחושת על דלפק בתי מרזח כשעליה כתוב "To Insure Promptness") TIP בראשי תיבות), דהיינו, כדי להבטיח שירות מהיר. הביטויים הרשמיים בעברית לתשלום נוסף, לפנים משורת הדין, שמקבלי שירות בוחרים לתת למעניקי שירות הם "תשר", "דמי שירות" או "דמי שתייה" (רמז לכך שמדובר בסכומים קטנים שיאפשרו לנותן השירות לרכוש גם לעצמו כוסית משקה).

כדי להבין מי מרוויח ומי מפסיד מן השינוי בעקבות חוק הטיפים צריך להכיר את השחקנים המעורבים. שניים מביניהם ברורים וידועים, אלה הם נותן השירות, מקבל הטיפ, ומי שנהנה, במידה כזו או אחרת, מן השירות ויכול לגמול בדרך של מתן טיפ נדיב יותר או פחות. גורם נוסף שעד כה היה מעורב רק בעקיפין הוא בית העסק. שחקן חדש לחלוטין שהיה עד כה לגמרי מחוץ לתמונה וכעת תופס בה מקום מרכזי היא המדינה, ליתר דיוק רשות המיסים.

אם תשאלו מלצרים, לקוחות ומסעדנים איך השפיע עליהם חוק הטיפים תשמעו דעות שונות. על דבר אחד כולם יסכימו, המדינה יוצאת נשכרת, חוק הטיפים מחייב לדווח לרשויות המס על כספים המשולמים כטיפ ומרגע זה הם נכללים בחישובי שומת מס, דמי ביטוח לאומי ותשלומים אחרים, של בית העסק, ושל עובדים שדמי שירות מהווים חלק משכרם.

מה קורה בשטח?

ההשפעה של חוק הטיפים כבר מורגשת היטב בשטח, כך למשל מלצרים שפנינו אליהם ידעו לספר שניכרת ירידה בסכומים שלקוחות משאירים כטיפ. הסיבה לכך היא אבדן האפשרות לגמול ישירות, באמצעות טיפ נאה, למי שאנו חשים שנתן לנו שירות טוב במיוחד. יש מסעדנים שאומרים שמדובר בצעד מתבקש המאפשר שליטה טובה יותר בגובה שכר העובדים, אחרים חוששים שהתערבות המדינה תפגע בנותני השירות ובמסעדנים גם יחד. יש מי שצופים שלחשבון המוגש בתום ארוחה במסעדה יתווסף סעיף דמי שירות (שיהיו כלולים בסכום הסופי לתשלום) או שחוק הטיפים יגרום לעלייה בגובה של 3-4% במחירי מנות בתפריטים ברחבי הארץ.

יש יתרונות וחסרונות לחוק הטיפים. חשוב להבין שכיום  דמי שירות כבר אינם מגיעים ישירות לכיס נותן השירות וגם לא לקופה בה מרכזים את כל הטיפים ומחלקים בין כל העובדים בסוף המשמרת. כספי טיפים יופיעו בתלוש השכר, ישולמו בגינם מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ואולי גם מע"מ (רשויות המס עוד לא גיבשו עמדה בעניין זה). הטיפים יחשבו רכיב הכנסה ויזכו את עובדים שדמי שירות מופיעים בתלוש השכר שלהם בתשלומי פנסיה, דמי חופשה, דמי הבראה ועוד.