מחקר ענק של 650,000 ילדים מוכיח בוודאות שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם, והרופאים אומרים שזו הוכחה שאנחנו חיים בחברה שמתעלמת מעובדות

מחקר ענק שבוצע בדנמרק (כאן) מצא שאין קשר בין חיסון לחצבת או אדמת – לבין אוטיזם. אין ספק שמדובר באחד הנושאים הבוערים על סדר היום בתקופה האחרונה, למרות שמבחינת עולם הרפואה והמדע לא מדובר בממצאים מפתיעים במיוחד. מחקרים רבים אחרים כבר שללו את הממצאים שהתקבלו במחקר של ווייקפילד שפורסם לפני כשני עשורים, והראה תוצאות שונות.

המחקר ההוא, שפורסם ב-1998, עורר לא מעט מחלוקות, אבל מהימנותו הוטלה בספק. זמן לא רב לאחר הפרסום התפטר ווייקפילד מבית החולים, וב-2004 התגלה בתחקיר עיתונאי שחלק מהתוצאות יועדו לתביעה נגד יצרני החיסונים. בנוסף התגלה כי ילדים מסוימים נבחרו באופן לא-מאוד-אקראי. ב-2007 ביקשו חלק מהמעורבים במחקר למשוך את שמותיהם מהפרסום, וב-2010 רישיונו של ווייקפילד, לפני שהמחקר המקורי נפסל באיחור אופנתי.

גודל המדגם: 657,461 ילדים

המחקר הדני בחן 657,461 ילדים שנולדו בין השנים 1999 ל-2010. גודל המדגם ללא ספק מרשים, ומבחינת רופאים ומומחים מדובר בעוד הוכחה לטיעון שמבחינתם נידון פעמים רבות מדי. המחקר, שפורסם בשבוע שעבר, בוצע על ידי מספר חוקרים מהמעבדה הרפואית בקופנהגן, חלקם פרסמו מחקר דומה בירחון הרפואי של ניו אנגלנד ב-2002, אז התבססו על מדגם שכלל 537,303 ילדים דנים שנולדו בין 1991 ל-1998.

אם אתם תוהים מה גרם להם לחזור על המחקר שוב, התשובה כנראה ברורה: הדאגה בקרב ההורים עדיין לא חלפה, ועד היום קיים דיון (שלא לומר ויכוח) בין אלה שמתנגדים לחיסונים לאלה שתומכים בהם. "הרעיון לפיו חיסונים גורמים לאוטיזם עדיין לא נעלם," טוען אנדרס ויד, אחד החוקרים. "מתנגדי החיסונים התחזקו ב-15 השנים האחרונות, והטרנד הזה מדאיג."

מקרי חצבת בכל העולם

בארה"ב לבדה נרשמו לאחרונה מספר התפרצויות של מחלת החצבת, ועד כה ידועים לפחות 206 מקרים בחודשים ינואר ופברואר לבדם. השבוע התגלו מקרים נוספים גם בארץ, ובמדינות כמו אוקראינה והודו דווח על עשרות אלפי חולים. בין השאר נודע על התפרצות המחלה באזור בקוסטה ריקה שבו משפחה מצרפת ביקרה עם ילדיהם (שלא חוסנו), ובקהילה היהודית בניו יורק נחשפו לחצבת בעקבות ביקור של משפחה ישראלית.

בוושינגטון כבר השקיעו למעלה מ-1.2 מיליון דולר כדי לשלוט בחשיפת המחלה, ובישראל נרשמה לאחרונה ירידה מסוימת בעקבות פעילות נרחבת של משרד הבריאות.

לשכנע את "המתנגדים לעובדות"

במאמר שפרסם ד"ר סעד עומר מאוניברסיטת אמורי באטלנטה הוא ציין כי חשוב לקחת בחשבון את העלויות הנלוות להשקעה במחקר לפני ביצוע מחקרים נוספים בתחום מעורר מחלוקת כזה. בין השאר הוא מסביר: "המשך הערכת השערת האוטיזם עשויה לבוא על חשבון מחקר בנושאים מבטיחים אחרים."

בראיון שהעניק הוא גם הוסיף שהוא לא מתנגד למחקר כזה או אחר. עם זאת הוא ציין שגם הממצאים האלה לא ישכנעו את המשוכנעים: "אנחנו חיים בעולם שמתנגד לעובדות, שבו לנתונים יש השפעה מועטה מאוד."

הסיכון לאוטיזם לא עולה

לדברי החוקרים שהובילו את המחקר הענק בדנמרק, גודל המדגם העניק להם את ההזדמנות לבחון טענות שנשמעות לא פעם ביחס לקשר בין החיסון לבין אוטיזם. אחת המרכזיות שבהן היא הטענה כי ילדים שקיבלו חיסון נמצאים בסיכון גבוה יותר לאוטיזם. הנתונים במחקר הדני, לעומת זאת, הראו שאין כל עלייה בשיעורי האוטיזם בקרב ילדים שקיבלו חיסון. בנוסף, לא נמצאו סימפטומים של אוטיזם בסמוך למועד קבלת החיסון.

"לא מצאנו כל הוכחה להשערת הסיכון המוגבר לאוטיזם לאחר החיסון בקרב ילדים בדנמרק," מסבירים החוקרים. "לא מצאנו הוכחה להשערה שהחיסון 'מעורר' אוטיזם."

ד"ר עומר, מצדו, מתעקש שעכשיו הגיע הזמן להפנות משאבים למחקרים שימצאו דרך טובה יותר לשכנע את מתנגדי החיסונים שהחיסון בטוח ושהוא פועל לטובת הילדים. לטענתו יש כבר היום מאמצים לייצר תקשורת אפקטיבית עם ההורים, אבל הדרך לשם עוד ארוכה.