אחד המאפיינים הבולטים של המשק הישראלי היא שכה רבים מאיתנו התרגלו לנהל את חשבון הבנק ביתרה שלילית, כלומר “במינוס”. לכאורה, יתרה שלילית בחשבון הבנק אינה צריכה להוות בעיה שהרי המשמעות היחידה היא שאנו נדרשים לשלם לבנק ריבית על משיכת היתר – אבל למעשה, אורח החיים הצרכני המודרני מעודד הוצאת כספים – ולכן אנחנו מוצאים את עצמנו מגיעים ליתרת חובה גדולה, שהולכת וגדלה בשל פערים בין ההכנסות להוצאות – לטובת ההוצאות דווקא. שנים רבות היו הבנקים חופשיים להגביל או להגדיל את יתרת החובה האפשרית של כל לקוח. בשנת 2006 נכנסו לתוקפן תקנות חדשות של בנק ישראל. תקנות אלה מחייבות את הבנקים המסחריים לקבוע עבור כל לקוח מסגרת אשראי בחשבון העו”ש, ממנו הוטל איסור על הבנקים לאפשר חריגה למעט במקרים יוצאי דופן.

 
כיום, יותר מעשר שנים מאז תוקנו התקנות הנוגעות למסגרת אשראי, מסתבר שהשינוי שהביאו עימן אינו מרחיק לכת. במאמר זה ריכזנו מידע המסייע להבין טוב יותר מהי מסגרת אשראי, כיצד ניתן לנצל אותה לטובתנו וממה יש להישמר.

 

מסגרת אשראי של בנק

מסגרת האשראי נקבעת על ידי הבנק עבור כל לקוח בהתאם לתקנות מאז שנת 2006

 

בכל חשבון עו”ש מוגדרת מסגרת אשראי

כאמור, התקנות שנכנסו לתוקפן בשנת 2006 מחייבות את הבנקים להגדיר עבור כל לקוח מסגרת אשראי בחשבון העו”ש. מסגרת האשראי אמורה להיות כזו המתאימה לצרכיו וליכולותיו הכלכליות של הלקוח. בדרך כלל גובה ההכנסה החודשית היא הגורם המרכזי המשפיע על הסכום שנקבע כמסגרת אשראי אולם פעמים רבות רק גובה השכר החודשי של בעלי החשבון אינו משתנה מספיק על מנת לקבוע את גובה מסגרת האשראי – למשל, כאשר בעלי החשבון מנהלים עסק עצמאי, אשר הכנסותיו משתנות משמעותית מדי חודש.
בימים של טרם החובה לקבוע מסגרת אשראי מירבית עבור כל לקוח, עמדו  סך החובות של בעלי חשבונות עו”ש לבנקים (סיכום כל יתרות החובה בחשבונות העו”ש המנוהלים בבנקים המסחריים בארץ) על יותר מ – 39 מיליארד שקלים. בסוף שנת 2016 (עשר שנים לאחר כניסת התקנות לתוקפן) סך החוב עמד על 37 מיליארד שקלים כך שעל פניו נראה שכמעט דבר לא השתנה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (נכון לשנת 2015) מעל למחצית מן הישראלים אשר להם חשבון בנק נמצאים ביתרת חובה למשך חודש אחד לפחות בכל שנה. מעל לשליש מן הישראלים שרויים במצב כרוני של יתרת חובה (חשבונם ביתרת חובה לפחות עשרה חודשים בשנה).

גודל מסגרת אשראי

הגבלת מסגרת האשראי נועדה להגביל את יכולת בעלי חשבון עו”ש להיכנס למינוס – על פניו, ניראה כי התקנות אינן משפיעות על גובה יתרת החובה הכוללת של המשקים בישראל

ייעודה האמיתי של מסגרת האשראי

חשוב להבין כי מסגרת האשראי לא נועדה לאפשר לנו להוציא כספים שאין ברשותנו אלא אך ורק לסייע לנו להתנהל כלכלית ללא קושי גם בתקופה של תנודות חריגות בתנועת הכספים אל חשבון הבנק שלנו וממנו.

 

בשוק ההון היום ישנם פתרונות עבור מי שמוצאים עצמם במצב בו הם צריכים, או רוצים, מימון נוסף מעבר לזה העומד לרשותם באותה עת, אבל חשוב לדעת כי מסגרת האשראי היא פתרון יקר יחסית (בשל ריבית גבוהה, בדרך כלל), ביחס להלוואות מיידיות למשל.

 

גופים שונים מציעים הלוואות מיידיות – חוץ בנקאיות או מטעם הבנק שבו מנוהל חשבון העו”ש שלכם, והתחרות ביניהם פועלת לטובת צרכנים אשר בוחנים את ההלוואות שהם בוחרים ליטול בקפידה.

 

טעות היא לחשוב שמסגרת אשראי גדולה היא בהכרח טובה יותר. השענות על מסגרת אשראי תוך הגדלה רציפה של משיכת היתר, פירושה בדרך כלל תשלום מחיר כבד על מימון בשל שיעורי ריביות גבוהות במיוחד הנגבות על האוברדראפט שלנו.

 

 

מסגרת אשראי בנקאית

ניצול מסגרת האשראי היא בעצם הלוואה – הלוואה יקרה. די להשוות את הריבית שאתם משלמים על משיכת יתר אל מול הריביות המוצעות בהלוואות מיידיות, על מנת להיווכח, כי הלוואה עשויה להיות פתרון כלכלי יותר מאוברדראפט

הלוואה לעומת ניצול מסגרת אשראי

הנה לפניכם דוגמא הממחישה את הטעות הנפוצה של ניצול מסגרת אשראי תוך הימנעות מנטילת הלוואה.

 

ללקוח מסוים הוגדרה מסגרת אשראי של 15,000 שקלים בחשבון העו”ש שלו והריבית על יתרת חובה שאינה חורגת ממסגרת האשראי היא 10%. אותו לקוח מנהל את חשבון הבנק שלו תוך שהוא מנצל באופן תמידי את מסגרת האשראי. דהיינו, לאורך כל השנה היתרה בחשבון נעה בין יתרת זכות קטנה ליתרת חובה הקרובה ל15,000 שקלים (מינוס 15,000). אותו לקוח יכול בקלות לקבל הלוואה קטנה, בגובה של 10 – 15 אלף שקלים, בריבית נמוכה בהרבה מ10%. מכיוון שמדי חודש יבצע הלקוח תשלום החזר להלוואה, סכום הקרן ילך ויפחת וסכום הריבית שהוא משלם ירד.
עניין נוסף הוא שניצול תמידי של מלוא מסגרת האשראי הופך אותה לבלתי יעילה שכן במצב של תנודות חריגות בזרימת הכספים אל החשבון וממנו יגיע הלקוח לחריגה מן המסגרת, מצב בעייתי שכן התקנות מקשות על הבנקים לכבד התחייבויות הגורמות חריגה ממסגרת האשראי.

 

במקרים קיצוניים הלקוח עלול להגיע למצב של חשבון מוגבל (כאשר חוזרים 10 צ’קים בתוך פרק זמן של עד 12 חודשים).
איך לאזן חשבון עו”ש

ניהול נכון של חשבון עו”ש פירושו חיסכון ניכר בהוצאות. מודעות למתרחש בחשבון הבנק היא הכרחית עבור מי שרוצים ליהנות מיתרונות מסגרת האשראי מבלי להגיע למצב בו משלמים דרך קבע על יתרה שלילית או אפילו מגיעים למצב בעייתי של חריגה ממסגרת האשראי.

 

התנהלות כלכלית נכונה מחייבת הכרת גובה הסכומים העומדים לרשותנו והימנעות מהוצאות שאיננו יכולים להרשות לעצמנו. במקרים בהם נחוץ לנו מימון חריג, למשל כדי לנצל הזדמנות כלכלית הנקרית בדרכנו, יש לערוך סקר שוק ולפנות לקבל הלוואה בתנאים האטרקטיביים ביותר שניתן להשיג.

 

אולי יעניין אותך גם?

X
זירת ההשוואות חיסכו עכשיו >