כל מה שאתם באמת צריכים לדעת על מסגרת אשראי

איריס קליין5 דקות קריאה
החשיבות של מסגרת אשראי
שתף:

אחד המאפיינים הבולטים של המשק הישראלי היא שכה רבים מאיתנו התרגלו לנהל את חשבון הבנק ביתרה שלילית, כלומר "במינוס". לכאורה, יתרה שלילית בחשבון הבנק לא באמת צריכה להוות בעיה שהרי המשמעות היחידה היא שאנו נדרשים לשלם לבנק ריבית על משיכת היתר. אלא שבפועל, אורח החיים הצרכני המודרני מעודד הוצאת כספים – ולכן אנחנו מוצאים את עצמנו מגיעים ליתרת חובה גדולה, שהולכת וגדלה בשל פערים בין ההכנסות להוצאות – לטובת ההוצאות דווקא. שנים רבות היו הבנקים חופשיים להגביל או להגדיל את יתרת החובה האפשרית של כל לקוח. בשנת 2006 נכנסו לתוקפן תקנות חדשות של בנק ישראל. תקנות אלה מחייבות את הבנקים המסחריים לקבוע עבור כל לקוח מסגרת אשראי בחשבון העו"ש, ממנו הוטל איסור על הבנקים לאפשר חריגה למעט במקרים יוצאי דופן.

 
כיום, יותר מעשר שנים מאז תוקנו התקנות הנוגעות למסגרת אשראי, מסתבר שהשינוי שהביאו עימן אינו מרחיק לכת. במאמר זה ריכזנו מידע המסייע להבין טוב יותר מהי מסגרת אשראי, כיצד ניתן לנצל אותה לטובתנו וממה יש להישמר.

 

 

מסגרת אשראי של בנק
מסגרת האשראי נקבעת על ידי הבנק עבור כל לקוח בהתאם לתקנות מאז שנת 2006

 

מה היא בכלל מסגרת אשראי?

בנק ישראל מגדיר את מסגרת אשראי שלנו כמסגרת לצורך הסדרה שיש לה המשך לעסקאות עתידיות באשראי של החשבון העו"ש – בין הבנק עצמו לבין הלקוח. למעשה, בין השניים קיים הסכם, עליו אתם חותמים במעמד פתיחת חשבון הבנק של העובר ושב, ובין היתר גם תקבע שם מסגרת אשראי שלכם. ההסכם שמטרתו גם לקבוע את מסגרת אשראי, ישקף גם את כוונותיו של הבנק, לאפשר לאותו לקוח למשוך כסף מהחשבון עו"ש או לאפשר לו יתרה שלילית עד לאותה תקרת מסגרת אשראי שתקבע. לדוגמא – הבנק קבע ללקוח מסגרת של 30 אלף ₪, המשמעות היא שאותו לקוח יכול להיות במינוס 5000 ₪, 20000 ₪ עד 30000 ₪.  גם עבור המסגרת האשראי שנלקחת מהבנק, משלם הלקוח לבנק ריבית בשיעור שיוסכם על שני הצדדים (גם על זה חתמתם במסגרת פתיחת החשבון) בדרך כלל שיעורי הריבית על אשראי זה הינם גבוהים משיעורי ריבית של הלוואה רגילה אחרת, אך נמוכים יותר ממשיכה של כסף שנמשך כחריגה ממסגרת האשראי שקיימת בחשבון.

 

 

בכל חשבון עו"ש מוגדרת מסגרת אשראי

כאמור, התקנות שנכנסו לתוקפן בשנת 2006 מחייבות את הבנקים להגדיר עבור כל לקוח מסגרת אשראי בחשבון העו"ש. מסגרת האשראי אמורה להיות כזו המתאימה לצרכיו וליכולותיו הכלכליות של הלקוח. בדרך כלל גובה ההכנסה החודשית היא הגורם המרכזי המשפיע על הסכום שנקבע כמסגרת אשראי אולם פעמים רבות רק גובה השכר החודשי של בעלי החשבון אינו משתנה מספיק על מנת לקבוע את גובה מסגרת האשראי – למשל, כאשר בעלי החשבון מנהלים עסק עצמאי, אשר הכנסותיו משתנות משמעותית מדי חודש. 

 

טרם החובה לקבוע מסגרת אשראי מירבית עבור כל לקוח, עמדו  סך החובות של בעלי חשבונות עו"ש לבנקים (סיכום כל יתרות החובה בחשבונות העו"ש המנוהלים בבנקים המסחריים בארץ) על יותר מ-39 מיליארד שקלים. בסוף שנת 2016 (עשר שנים לאחר כניסת התקנות לתוקפן) סך החוב עמד על 37 מיליארד שקלים כך שעל פניו נראה שכמעט דבר לא השתנה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לשנת 2015) מעל למחצית מן הישראלים אשר להם חשבון בנק נמצאים ביתרת חובה למשך חודש אחד לפחות בכל שנה. מעל לשליש מן הישראלים שרויים במצב כרוני של יתרת חובה (חשבונם ביתרת חובה לפחות עשרה חודשים בשנה).

 

גודל מסגרת אשראי
הגבלת מסגרת האשראי נועדה להגביל את יכולת בעלי חשבון עו"ש להיכנס למינוס – על פניו, ניראה כי התקנות אינן משפיעות על גובה יתרת החובה הכוללת של המשקים בישראל

 

ומה עם הבנק? האם גם לו יש חובות בקשר למסגרת האשראי אותה הוא מנהל?

נשאלת השאלה גם היכן הבנק לוקח צד בכל ההתנהלות של חשבונות העו"ש ובמה הוא מחויב בכל הנוגע למסגרת האשראי של הלקוח, האם הוא חייב לשלוח הודעות על חריגה או לספק דיווח שוטף? האם הוא צריך להתריע בפני הלקוח על שינוי/ חריגה ממסגרת? האם הוא יכול להמליץ על הגדלת מסגרת אשראי וכו'? ובכן, ההוראה המרכזית שקיימת בכל הנוגע למסגרות האשראי מצד הבנק היא בהוראת הניהול של בנק ישראל שנקראת "ניהול מסגרות האשראי בחשבונות עובר ושב". מטרת ההוראה הזו היא למעשה לסייע לכל אחד מהצדדים למנוע מצב של חריגה מתמשכת. אמנם יש דיסוננס בהוראה זו, כיוון שמצבים כמו אלה, של חריגה, נחשבים מועדפים על כך בנק, שכן כך הבנקים מרוויחים את לחמם – על כל הריביות הגבוהות שהלקוח נמצא בחריגה, אך מאידך זה מצב מאוד לא בריא עבור הלקוחות ותפקידו של בנק ישראל ליצור איזון בין הלקוח לבין הבנקים. לכן, ההוראה של בנק ישראל, למעשה לא תשלול לחלוטין מינוס בבנק או הקטנה של המינוס היא רק דורשת הסדרה של מסגרת, אופציה של הגדלת מסגרת אשראי, על מנת להימנע ממצבים בלתי הפיכים, וכל שהיא מבקשת זה – תוכלו להיות במינוס אך עד גובה המסגרת שנקבעה לכם.

 

מסגרת מגבירה מודעות

מסתבר שגם לנו הלקוחות, מסגרת פעילות בנקאית נכונה שהיא בהסכמה מספקת ללקוח בעיקר ודאות לגבי כל מה שמתרחש בחשבון הבנק שלו ובעיקר לגבי היכולות הפיננסיות שלו בכל הנוגע למשיכת אשראי, תשלומים באמצעות, צ'קים או פריסה של תשלומים וכו', כשהוא כל הזמן במודעות לריבית שנגבית לו ולמצבו הכספי השוטף. מסגרת אשראי יוצרת אחראיות אצל הלקוח למצבו הוא נאלץ לכלכל את צעדיו ולא לפזר כספים כאוות נפשו, כך הוא לומד לחיות בהתאם לתזרים המזומנים שלו ונמנע מחובות לכל מיני גופים.

 

ייעודה האמיתי של מסגרת האשראי

חשוב להבין כי מסגרת האשראי לא נועדה לאפשר לנו להוציא כספים שאין ברשותנו אלא אך ורק לסייע לנו להתנהל כלכלית ללא קושי גם בתקופה של תנודות חריגות בתנועת הכספים אל חשבון הבנק שלנו וממנו. בשוק ההון היום ישנם פתרונות עבור מי שמוצאים עצמם במצב בו הם צריכים, או רוצים, מימון נוסף מעבר לזה העומד לרשותם באותה עת, אבל חשוב לדעת כי מסגרת האשראי היא פתרון יקר יחסית (בשל ריבית גבוהה, בדרך כלל), ביחס להלוואות מיידיות למשל. גופים שונים מציעים הלוואות מיידיות – חוץ בנקאיות או מטעם הבנק שבו מנוהל חשבון העו"ש שלכם, והתחרות ביניהם פועלת לטובת צרכנים אשר בוחנים את ההלוואות שהם בוחרים ליטול בקפידה. 

 

טעות היא לחשוב שמסגרת אשראי גדולה היא בהכרח טובה יותר. השענות על מסגרת אשראי תוך הגדלה רציפה של משיכת היתר, פירושה בדרך כלל תשלום מחיר כבד על מימון בשל שיעורי ריביות גבוהות במיוחד הנגבות על האוברדראפט שלנו.

 

 

מסגרת אשראי בנקאית
ניצול מסגרת האשראי היא בעצם ההלוואה יקרה

הלוואה לעומת ניצול מסגרת אשראי

הנה לפניכם דוגמא הממחישה את הטעות הנפוצה של ניצול מסגרת אשראי תוך הימנעות מנטילת הלוואה: ללקוח מסוים הוגדרה מסגרת אשראי של 15,000 שקלים בחשבון העו"ש שלו והריבית על יתרת חובה שאינה חורגת ממסגרת האשראי היא 10%. אותו לקוח מנהל את חשבון הבנק שלו תוך שהוא מנצל באופן תמידי את מסגרת האשראי. דהיינו, לאורך כל השנה היתרה בחשבון נעה בין יתרת זכות קטנה ליתרת חובה הקרובה ל15,000 שקלים (מינוס 15,000). אותו לקוח יכול בקלות לקבל הלוואה קטנה, בגובה של 10 – 15 אלף שקלים, בריבית נמוכה בהרבה מ10%. מכיוון שמדי חודש יבצע הלקוח תשלום החזר להלוואה, סכום הקרן ילך ויפחת וסכום הריבית שהוא משלם ירד.

עניין נוסף הוא שניצול תמידי של מלוא מסגרת האשראי הופך אותה לבלתי יעילה שכן במצב של תנודות חריגות בזרימת הכספים אל החשבון וממנו יגיע הלקוח לחריגה מן המסגרת, מצב בעייתי שכן התקנות מקשות על הבנקים לכבד התחייבויות הגורמות חריגה ממסגרת האשראי. במקרים קיצוניים הלקוח עלול להגיע למצב של חשבון מוגבל (כאשר חוזרים 10 צ'קים בתוך פרק זמן של עד 12 חודשים).

 

 

אז איך מנהלים חשבון ונמנעים מחריגה בעו"ש?

שאלת השאלות – אז מה עושים על מנת לא לחרוג מהמסגרת האשראי? רוב האנשים שואלים את עצמם את השאלה הזו והתשובה למעשה ידועה – מעקב מתמיד אחר ההוצאות, מודעות שוטפת אחר ההכנסות ותיזמון נבון של כל הוצאה. ועוד כדאי מאוד להפנים: 

  • חשוב שהחשבון העו"ש לא יהיה במינוס כי זה שלעצמו סוחב ריביות
  • שמסגרת האשראי היא גמישות זמנית ותו לא, ולא אמורים לשהות בה לאורך זמן
  • שהריבית היא קנס והיא גדלה ככל שהאשראי יגדל
  • תבצעו תקציב חודשי והון עצמי על מנת לעקוב אחר ההוצאות הנכנסות
  • תנהלו רישום שוטף של כל ההוצאות
  • תכננו הוצאות!
  • בדקו יתרה בחשבון שלכם מדי יום או יומיים. (באפליקציה, באינטרנט וכו')
  • בכרטיסי אשראי ההוצאות הגדולות- היו ערוכים להוצאה גדולה בתאריך שהאשראי יורד